מחברו של הספר הוא הרב יום טוב שוארץ, ניצול שואה מהונגריה שגר בניו יורק וגם כתב את שו"ת אדני נחושת (נמצא בהיברובוקס).
מישהו יכול להוסיף עוד פרטים על הספר או המחבר? נדמה לי שראיתי פעם מכתב של הר"ג פעלדער אליו שמתלונן על הסגנון התוקפני שלו.
הרושם שלי הוא ששורש העניין בספר ההתקפה הנ"ל הוא שהרב הנ"ל טרם נתקל בליטאים עד שבא אגרות משה לידיו. גם בהקדמה הוא מתקומם כנגד היכולת להכריע לקולא גם בדינים דאורייתא מתוך סברה, וכיצד ניתן לחלוק על גדולי האחרונים (למשל הר"ש קלוגר או השואל ומשיב). מסתבר לי שהבעיה אינה בהכרח בר' משה עצמו אלא בכל העולם התורני שהוא בא ממנו. גם את הרש"ז אויערבך, השרידי אש או הרי"א הרצוג הוא לא היה מקבל מסיבות דומות.
נשלח ב-4/10/2010 17:03
מונח בזכרוני במעורפל שספר זה הוא חלק מהמתקפה על ר' משה הבאה בגלל עמדתו לגבי הפריה מלאכותית.
נשלח ב-4/10/2010 19:02
לא נראה לי סביר, מאחר שהספר כולל משהו כמו 160 סימנים מושקעים התוקפים כמעט כל תשובה שניה באגרות משה, עם הדגשה על או"ח ויו"ד יותר מאשר אבן העזר. גם מכל ההשקעה וגם מההקדמה נראה שמדובר במשהו שיטתי באמת ולא בהתקפה בגלל תשובה מסוימת.
נשלח ב-4/10/2010 19:56
ספר מענה לאגרות נמצא במאגר אוצרות התורה.
chouteng כתב:
מונח בזכרוני במעורפל שספר זה הוא חלק מהמתקפה על ר' משה הבאה בגלל עמדתו לגבי הפריה מלאכותית.
שמא נתחלף למר עם קונטרס והיה מחניך קדוש מאת הרב מח"א בלוך. נ"י תשכ"ה.
בשער ספר זה נכתב: "אות חיים ותו אמת בדברי רבינו פרץ שטעו בהם הגאון אריוותא דאוריתא ר' משה פיינשטיין".
למרבה העניין לספר ישנה מעין הסכמה של הגרמ"פ...
תוקן על ידי אלייעזר ב- 04/10/2010 20:00:07
נשלח ב-4/10/2010 21:00
קראתי בעבר את הספר וזכור לי שהסגנון תוקפני מידי. הוא אכן מתקיף אותו מאוד על ההפריה המלאכותית. ובאופן כללי בנושאים העקרוניים בהם הוא חלוק עם רמ"פ כמעט ואין שם סברא שר' משה עצמו לא התייחס אליה, והסביר מפני מה הוא שולל אותה.
נשלח ב-4/10/2010 23:36
ספר נאצה שנועד לחסל את מעמדו התורני של הר"מ פיינשטיין. מזכיר את "דובר שלום" של רש"ב וולפא על ס' אבי עזרי. (האם האחרון נמצא ברשת?)
על זה אין לתמוה, כי הרי ידוע שהגרמ"פ נתן הסכמות לכל דורש ומבקש ואף אמר בעצמו שנוהג כן ובלבד שירבו ספרים וסופרים בישראל. דורשי רשומות ידעו איה מקור דבר זה. באשר לנדון, אין ספק שהספר נועד לשמש לצנינים לכבודו של הגרמ"פ זיע"א.
נשלח ב-5/10/2010 00:53
אורחות רבינו ח"ה עמוד קסה: "אחד באמריקה מכנה עצמו בשם רב עטור זקן ולובש שטריימל, הוציא ספר קנטור שבו מדחה בלעג את תשובותיו של הגאון מור"מ פיינשטין זצ"ל, שלח הספר גם למו"ר ( =הסטייפלר) זצוק"ל אח"כ בא הלה למו"ר, מו"ר נזף בו מאד וצעק עליו על שפגע והעליב את הגר"מ זצ"ל, וזרקו מביתו. אח"כ ספר מו"ר זצוק"ל את הדבר לבנו הגרח"ק שליט"א והוסיף שהגר"מ זצ"ל הוא פוסק גדול וצדיק. "
הכרתיו אישית, היה יהודי ת"ח מרקע הונגרי קנאי עד להחריד.
הבדיחה היא על ההוצאה לאור URIM האנגלית שהיא מודרנית וציונית ואפילו לא אורטודוקסית, והם מצאו לנכון לתרגם לאנגלית את ספרו עינים לראות ולפרסמו, וזאת משום שלא הבינו את המסר שלו שהוא מאד שמרני וקנאי והסגנון הגלותי המעורפל שלו גרם להם לחשוב שמדובר בספר מודרני הבועט במימסד החרדי...
הספר תורגם והוגה ע"י בנו ר' אברהם ליב שווארץ כאשר תחזינה עיניכם בלינקו של בשמחה בן_ברכאל אכן מצחיק מאד שהספר הופץ לקריאה בחוגים מודרניים, אבל א"א לומר שזה בא מאי-הבנת הבן במשאת נפש אביו, אלא צעד מכוון לאור אינטרסים שונים.
נשלח ב-5/10/2010 13:50
הסתכלתי היום בספרו אדני נחושת ומההקדמה התברר לי כי אינו הונגרי אלא פולני (נולד באושויינצ'ים, למד בישיבת חכמי לובלין).
בן ברכאל, מנין לך הרקע ההונגרי שלו?
נשלח ב-5/10/2010 15:25
אכן המילה הונגרי טעות היא.
נשלח ב-5/10/2010 15:33
קנאי עם פה גדול, בשם שווארץ - טעות נסלחת.
נשלח ב-5/10/2010 19:06
אם לשפוט רק לפי הספר בדפיו בהקדמתו ודוגמאותיו, נראה שהמניע הוא התנגשות שיטות לימוד , כשאר ברור ששינוי תפיסתי כזה מביא להאשמות חריפות ביותר. ככה שללא היכרות עם מניעים נסתרים וחבויים מכל מיני סוגים קונספירטיביים, ההסבר הוא די פשוט.למעשה, גם מאד צפוי.ובעצם מהווה דוגמה מרתקת להתנגשות חזיתית של שתי אסכולות בלימוד וחשיבה מסורתית הלכתית.
נשלח ב-10/10/2010 19:56
ספר אדני נחשת
עיק כתב:
הסתכלתי היום בספרו אדני נחושת ומההקדמה התברר לי כי אינו הונגרי אלא פולני (נולד באושויינצ'ים, למד בישיבת חכמי לובלין).
בשבת איקלע לידי ספר זה (בפורמט דפוס כמובן...) ובשקיקה קראתי את הקדמתו המרתקת.
יש למישהו השערה למי ירמזו דבריו אלו (שם עמ' טז): "ואני בעצמי הראיתי לגדול מפורסם אחד תשובה הנדפסת אשר בה מתיר המחבר לבוא בקהל ישראל מי שהוא ודאי ממזר מה"ת לכל הדיעות רק שהמחבר הזה זייף את דברי הראשונים בהבלי הבלים אשר לא ניתן להיאמר, וגדול הזה שהיה ידידו ומעריצו לא היה בידו שום מענה לתרצו"
אגב. מעיון בגוף הספר נעולה בהחלט דמות תקיפה. אך לא נפגשתי בריח קנאות. (כידוע לא קרב זה אל זה כלל. ואכ"מ).
