איני יודע מי הוא המפרסם שם, אוכל להגיד לך רק את מה שאני יודע בבירור רב, שההוצאה ההיא איננה יודעת מכת"י כלשהו.
נשלח ב-13/10/2010 16:14
אתה צודק. הוא מתכון להדפסה ע"פ דפו"ר ואולי יהיו בה תוספות שנשמטו בדפוס שני (שי"ל ע"י המחבר). למען הסקרנות בדקתי בקטלוג כתבה"י של הספריה הלאומית ומצאתי 14 כתב"י מספר זה. לפו"ר רובם אם לא כולם העתקות מהנדפס.
נדמה לי שהקישור שלך לא תקין. הספר דרך חיים נדפס פעמיים בחיי הרב לונזאנו, דפוס ראשון (של"ג) בכרך אחד עם "עבודת מקדש", ומהדורה שניה (שע"ח) תחת הקובץ "שתי ידות". הקטעים הושמטו במהדורה שניה, כמו כן שונו במקומות מספר לשון השיר והותאם לגחמות הצנזורה, לדוגמא במקום "טיטוס" - "נדיב" ובמקום "נוצרים" חורז "הַגְרים", ועוד.
מהמונח בראשי ללא אחריות. ספר דרך חיים נדפס תחילה כספר בפנ"ע (כרוך עם ספרו עבודת מקדש) בקושטא שנת של"ג לערך. ושוב ע"י המחבר והוא נמצא סרוק בספריה הלאומית (אך לא בשום מאגר אחר). בשנת שע"ח הדפיס רמד"ל* את ספרו הגדול שתי ידות (נמצא באוצה"ח ובהיברובוקס) ובחלק ראשון הקרוי יד עני כלל גם את חיבורו זה, אלא שסיקל ממנו כמה קטעים חריפים כנגד בעלי הפילוסופיה. אחד הקטעים הללו הועתקו ופורסמו כאן בעבר.
* ומכאן פירכא לאלו שרצו להקדים פטירת רמד"ל לשנת שע"א.
נשלח ב-14/10/2010 14:13
עוד שינויים: במהדורת "שתי ידות" הושמט השיר "יצו א-ל אל שלמה את שלומו" שהופיע בשער דרך חיים, ובמהדורה שנייה נוסף בסופו שיר "להבזות העסק במלאכת השיר אם לא שיהיה לעבודת השי"ת", וכן נוסף בסופו השמטת השיר המתחיל "ציון עדי בגדי הוד" (בסגנון "ציון הלוא תשאלי).
נשלח ב-5/11/2010 09:47
ראה בצד ימין למטה, ולא התבאר אם הוא משתי ידות או מספר אחר:
לפני כחצי שנה רכשה הספריה הלאומית שבירושלים כתב יד חשוב לאין ערוך, מכתיבת יד רבי מנחם די לונזאנו, ובו דרושים רבים מתורת האר"י, שהעתיק רמד"ל מכתיבות כמה תלמידים. גולת הכותרת של כתב היד הוא חיבור שלם בלתי ידוע של הרח"ו הכלול בו : 'מהדורה בתרא של סדר האצילות'. סדר האצילות הוא מיסודי תורת רבינו האריז"ל. סביב כל הדרושים בספר – ובכללם חיבור זה - באים השגותיו והערותיו של מהרמד"ל.
סדר האצילות מחזיק כחמישים דפים מכתב היד (מתוך מאתיים דפים שבכתב היד) והוא עולה ונדפס עתה בהוצאת יד בן צבי ע"י החכם סוב'ר הרזים' רבי יוסף אביב"י מחבר ספר קבלת האר"י.
לכבוד רכישת כתב היד עורכת הספריה כנס ובו דברים על מהרמד"ל. כדי לתת מקום לקהל הרחב (ולאו דוקא מתענינים בקבלה) יסובו הדברים סביב מכלול חיבוריו של הרמד"ל ופרקים מחייו.
זהו חיבור שכתב ר' חיים ויטל ולא נודע עד כה. בחיבור זה סיכם ר' חיים ויטל בקצרה את כל סדר האצילות שקיבל מהאר"י, כלומר כל הדרושים שעוסקים במהלך ההאצלה ונמצאים בשמונה שערים. עוד הוסיף כאן ר' חיים ויטל את סדר ההיכלות, שלא נמצא בשמונה שערים. ר' מנחם די לונזאנו העתיק את החיבור בשלמותו, וקרא לו 'מהדורא בתרא בדרוש אדם קדמאה'. כוונתו לומר כי חיבור זה הוא המהדורה האחרונה של דרוש אדם קדמון - והיא החמישית במספר. כיוון שבמהדורה אחרונה זו סיכם ר' חיים ויטל לא רק את דרוש אדם קדמון המקורי אלא את כל סדר האצילות שקיבל מהאר"י קראנו לחיבור בשם 'קיצור סדר האצילות'. וכך בשער הספר יימצאו לו שני שמות: 'מהדורא בתרא בדרוש אדם קדמאה' - השם שנתן לו ר' מנחם די לונזאנו, ו'קיצור סדר האצילות' - השם שנתנו לו אנחנו.
נשלח ב-7/11/2010 01:40
אולי יוסיף הרב בו"ש וינדב לנו פרטים. האם יש חידושים גם בתוכן? או שהדברים ידועים ממקורות אחרים והחידוש רק ביחס למהרח"ו?. היכן היה כתה"י עד עתה? ואיך לא היו לא איזכורים בשום מקום?
נשלח ב-7/11/2010 06:27
בריושמא כתב:
זהו חיבור שכתב ר' חיים ויטל ולא נודע עד כה. בחיבור זה סיכם ר' חיים ויטל בקצרה את כל סדר האצילות שקיבל מהאר"י, כלומר כל הדרושים שעוסקים במהלך ההאצלה ונמצאים בשמונה שערים. עוד הוסיף כאן ר' חיים ויטל את סדר ההיכלות, שלא נמצא בשמונה שערים. ר' מנחם די לונזאנו העתיק את החיבור בשלמותו, וקרא לו 'מהדורא בתרא בדרוש אדם קדמאה'. כוונתו לומר כי חיבור זה הוא המהדורה האחרונה של דרוש אדם קדמון - והיא החמישית במספר. כיוון שבמהדורה אחרונה זו סיכם ר' חיים ויטל לא רק את דרוש אדם קדמון המקורי אלא את כל סדר האצילות שקיבל מהאר"י קראנו לחיבור בשם 'קיצור סדר האצילות'. וכך בשער הספר יימצאו לו שני שמות: 'מהדורא בתרא בדרוש אדם קדמאה' - השם שנתן לו ר' מנחם די לונזאנו, ו'קיצור סדר האצילות' - השם שנתנו לו אנחנו.
תודה על התשובה. ברשותך אשאל ואולי ארחיב את שאלת 'אליהוא': מקריאה בספריך למדתי כי מהרח"ו כתב את כתבי האר"י במהדורות-מהדורות, ובעריכות שונות ערבבו את המהדורות, וכדי להבין את דברי קדשו של האר"י צריכים ללמוד קודם את סדר הדברים. האם מהדורא בתרא זו באמת מתאימה לכתבי המהדורא בתרא שאנחנו מכירים או שהיא יותר מאוחרת מהם? האם ייתכן שאחד התלמידים האחרים שהיה בקיא גדול בתורת מהרח"ו כמו מהר"ם לונזאנו בעצמו או אחר היה יכול לסדר מתוך כתבי מהרח"ו שבידו את סדר האצילות הזה, אם הוא ליקוט בלבד מתוך שאר הכתבים, או שמתוך עניינו מוכח שרק מהרח"ו עצמו היה יכול לכותבו? על ספרי המהדורא בתרא קראתי שמהרח"ו גנז אותם והם התגלו בחברון. גם ספר זה שייך לאותה מהדורא? ייתכן שהיו עוד כתבים במהדורא זו שלא התגלו?
נשלח ב-7/11/2010 09:33
בשם 'מהדורא בתרא' יש שיתוף השמות, וכמה וכמה מהדורות נתכנו בשם זה. על כן צריך זהירות רבה בבדיקת השם 'מהדורא בתרא'. לחיבורים שמצא ר' יעקב צמח בירושלים, ולאחדים מהם קרא ר' מאיר פופרש בשם 'מהדורא בתרא' (בעת שערך את ספר דרך עץ חיים) אין קשר לחיבור שלפנינו. כאן ניתן השם 'מהדורא בתרא' על ידי ר' מנחם די לונזאנו ארבעים שנה לפני שנתן ר' מאיר פופרש את השם 'מהדורא בתרא' לספרי אדם ישר וקהילת יעקב. לשאלתך מניין לנו שר' חיים ויטל הוא המחבר ולא אחד מן המקובלים האחרים שחיו באותו דור. תשובה לשאלה זו כתבתי בהקדמה לחיבור שאורכה 100 עמודים. בהקדמה זו הבאתי הוכחות לכך שהחיבור יצא מתחת ידיו של ר' חיים ויטל. לא אוכל להביא כאן את ההוכחות הללו כי הן קשורות לתיאור כתב היד כולו, להשגותיו של ר' מנחם די לונזאנו, ועל כן כל הרוצה יקרא את ההקדמה כולה וימצא בה את מבוקשו.
