| נשלח ב-1/3/2011 22:50 |
 |
| |
הרב דניאל וולפסון
מכבר חולקו בבתי מדרשות ספרי שיעוריו של הרב דניאל וולפסון בשם להבין שמועות בהקדמתו שם הוא מציין כי הסתופף בישיבת פוניבז' ובקרבת רבי דב לנדו ואכן עולה מהם ניחוח ישיבתי ונגיעות חזונישנקאיות רובן מבוססות . לאחר זמן שמענו כי קיבץ בחורים ופתח ישיבה משלו . כה לחי. והנה השבוע אחד הרמי"ם שלו הוציא ספר וכמובן עיטרו בהסכמת ראש הישיבה אצלו הוא עובד. ומה מאוד מרשימה הצטענות רבי דניאל הנ"ל אשר טורח לציין בדברי ההסכמה מספר פעמים כי אינו ראוי לבא בהסכמה ומשלש (!) ואומר כי למען המחבר המופלא יצא חוץ למחיצתו לבא בדברים בשבחו.
מאליה עולה השאלה האם תם הוא או אינו מקומי. מה טיבו של רבי דניאל זה?
תוקן על ידי תנא_תונא ב- 01/03/2011 23:08:08
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 23:31 |
|
| |
א. נגיעות חזונישניקאיות מבוססות נשמע כמו גלידה מחוממת בניחוח גריל.
ב. הוא אברך מוכשר וחיבר ספר גם על מסכת פרה (אולי משם שגור על לשונו העניין של חוץ למחיצתו).
ג. מפאת גילו הרך ראוי לו להתנצל ויפה עשה.
ד. תם ואינו מקומי אינם שתי קצוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 23:48 |
|
| |
קרבורטור
אינני מן תלמידי הרד"ו אך איני מבין דבר שכתבת.
בג' כתבת: "מפאת גילו הרך ראוי לו להתנצל ויפה עשה"
איך הגעת לקביעה שאדם צעיר צריך להתנצל? על מה מתנצל, על גילו? או שמא על דבר אחר?
היש לך מקור תלמודי / הלכתי לכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2011 00:09 |
|
| |
'מפני תקנת השוק' אינה מקור?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2011 10:45 |
|
| |
לשון "יצאתי חוץ למחיצתי" נהוג אצל כמה מרבני ספרד בהסכמותיהם ובתקנותיהם
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2011 12:09 |
|
| |
לפחות על הכבוד הזה לא היה צריך להוציא כסף..
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2011 01:48 |
|
| |
הגענו למצב שמי שעדין ועניו כבר צריך להתנצל,אני לא מבין את כל המהומה הזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2011 10:39 |
|
| |
סגסג הצדק עמך מה גם שלפי הסיפור כאן מדובר בר"מ ביישבה שלו כך שהוא נאלץ בעל כרחו לתת הסכמה על אף שגם הוא מבין שהדבר מגוחך. ועל השנות החלום פעמיים איך אומרים אצלכם: נו נו..
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 00:22 |
|
| |
ראשי ישיבות, רק מעטים יכולים לעמוד במחיצתם גם אם אף אחד לא ביקש מהם להיות כאלו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 00:19 |
|
| |
מהכירות אישית עם נשוא האשכול,
הרב דניאל וולפסון חיבר כמה וכמה ספרים, מהם מראות טהורות עמ"ס נגעים, אמרות טהרות עמ"ס פסחים וספרי להבין שמועות על כמה מסכתות.
גדל בסביון אצל אביו הרב אביעזר וולפסון, ולמד בישיבת פוניבז', והיה ידוע בתור עילוי גדול מאוד בבחרותו עד כדי כך שבחורים היו יראים מלדבר איתו בלימוד.
נשוי למשפחת אייכינשטיין, מזרע קודש חסידות טריסק, גיסו משמע כיום כאדמו"ר, גם הוא גאון גדול, מחבירי ישיבת פוניבז'.
היה תלמיד מובהק של הרב שך, ר' שמואל ור' דוד, ומאידך היה בקשר חזק מאוד עם הגראי"ל שטיינמן.
שימש כמשיב בישיבת באר התורה (גי"ל), ולאחר מכן כראש ישיבת חכמת שלמה בנשיאות הגר"י נויבירט בבית וגן, ובהמשך פתח ישיבה לבד שגם היא בנשיאות הרב נויבירט.
כל מי ששמע שיעורים ממנו (ואני הקטן עשיתי זאת כמה שנים), וגם הלומד בספריו רואה גאונות אמיתית, ישרות ועמקות שאי אפשר לתאר אותה. עד כדי שזקני בית וגן מספרים שאחר שהיה יורד מהאוטבוס או המונית (ובדרך אגב, אביו הכריחו ליסוע במוניות אחר תקופת הפיגועים בירושלים, עוד סמל לענוה הגדולה שלו),היה יושב בתחנת האוטובוס וממשיך בכתיבה עד שהיה גומר את העניין.
השיעור כללי שלו היה ניירא ואויום, שעה ומחצה ואף קרוב לשעתיים שהיה מדבר ללא הפסק, בבית המדרש המלא מאוד (בניגוד לשאר ישיבות...) היה שקט מוחלט, ורק לעתים רחוקות היה מהין בחור מבוגר או אברך לשאול שאלה שרק אם הוא בטוח בנכונותה היה מעיז לשאול אותה. עד היום אני זוכר שעורים כלליים, 15 עד 20 קושיות, ויישוב אחד חזק או אפילו כמה ישובים ומהלכים בסוגיות, דברים שלא רואים היום בקרב ראשי הישיבות הצעירים.
שאלתם על הענווה שלו, זכורני שהישיבה הכריחה אותו ללבוש פרק, ובפעם הראשונה שהוא נכנס עם זה לבית המדרש, הוא רץ כמי שאחזו אמוק למקומו, ולא זז ממקומו עד אחר הסידר, לבל יראו אותו ח"ו מתהדר בבגד לא לו (לשיטתיה). וכך גם בעוד דברים רבים אשר הוא בורח מן הכבוד.
מבחינת ההסכמות, אני לא מכיר הרבה תלמידים שלו שהוציאו ספרים, כך שאי אפשר לדעת בתחום זה, הוא כבר לא כל כך צעיר כמו שמציגים אותו (הוא אמור להיות כיום לפחות בן 50 או קרוב לזה), אך מובטחני שמי שמקבל ממנו הסכמה הוא ראוי לזה.
ולדעתי עדיו עוד לגדולות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 12:18 |
|
| |
באבא. ד"ש. אם אתה שואל שאלה והוא נותן בך מבט כמי שאומר איך בכלל העזת לחשוב כך משמע שמישהו באמת הכניס לו בראש שהוא גבוה מעל גבוה וה"ה לספריו ודו"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 19:49 |
|
| |
חס וחלילה.
אם אתה שואל שאלה, ולדעתך היא שאלה טובה, והוא עונה לך תשובה במקום (לא צריך גאוה בשביל זה), אשר אין לך מענה עליה ואתה נשאר עם פה פעור, זה קצת פדיחה, לא הרבה. ובפרט אם זה מול 200 איש.
ותעשו טובה, כאן זה לא המקום לשחוט אנשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 21:16 |
|
| |
באבא. בא אל תתמם. גם אתה כמי שלמד אצלו יודע למה אני מתכוין וד"ל. גם אם עיינת פעם בלהבין שמועות ולא בתור משתוקק ולייק אז אתה יכול להבחין שהם כתובים מתוך גישה פסקנית שאין עליה עוררין. אמנם התופעה של יסודות בנשים נזיקין גם ר' יוסל שרייבר לוקה בה וסולל נתיבות מהונדסות בכל הסוגיות, אבל אצלו זה לפחות מגיע מתוך סערת המוח שמולידה יסודות מחודשים ומפולספים. אצל ר' דניאל זה ראש מחושבן שעם כל הכבוד ניתן לחלוק על סימון המטרה שאליה הוא מכוין את חשבונו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 22:02 |
|
| |
לא זכיתי להכירו אבל מתוך ספריו נראה כי מדובר בזן די חדש של ראש ישיבה שה'חשבון' הוא 'מטרה' אצלו גם במסירת שיעורים והרבצת תורה לתלמידים, בשונה מרוב ראשי הישיבות בזמנינו ובזמנים קודמים שמטרת השיעור לא היתה להוסיף חשבונות אלא לתת לתלמידים דרך בהבנה ולמדנות, וכל הקושיות והתירוצים מסביב היו רק היכי תימצי לזה.
מסקרן מאוד לדעת כמה מהשומעים היו באמת אוחזים את כל השיעור מתחילתו לסופו עם כל החשבונות, והאם באמת אפשר להעמיד 'תלמידים' בצורה כזאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 23:36 |
|
| |
יגל
בתור אחד המשתתפים בכתיבת השיעורים, בין מה שכתבתי לעצמי ובין מה שכתבתי בשביל ר' דניאל, אני מכיר את השיעורים מהצד של השמיעה, ולא רק השיעורים כלליים אלא גם השיעורים היומיים, יש בזה משהו במה שאתה אומר שהגישה שלו פסקנית וללא עוררין, אבל תמיד הוא מוכן לשמוע צד אחר ולנסות להבין אותו, ואם זה נכון הוא מקבל, ויש כמה מקומות בספריו שהוא מביא הערות מכמה תלמידים שלו.
אצל כל אחד יש סימון מטרה, יש כאלה שזה בא לפני, ויש כאלה שהמטרה באה אחרי שהם למדו את הסוגיא והבינו שזו המטרה, אצל ר' דניאל, הוא חשב הרבה לפני שהוא הגיע למטרה, ובאמת בכתיבה שלו רואים את המטרה כבר בהתחלה, אבל את זה אתה רואה כשזה כתוב ואחרי המסקנא שלו, ואם לא נוכחת בשיעורים שלו לא ראית את ההתחבטות שלו בהבנת כל סוגיא, וזה יותר בשיעורים היומיים.
וזה גם תשובה לצניעי ומעלי, אתה רואה בספר את השיעורים, אבל התלמידים בישיבה מקבלים את הדרך בלימוד, והספר אצלם הוא סך הכל עוד ספר בארון הספרים שמדי פעם מעיינים בו, ולרוב הוא לא הקו של הלימוד (זכור לי מקרים בודדים שהוא כתב את הספר במ"מ).
ולשאלה של צניע כמה מחזיקים ראש בכל השיעור, אני מאמין שמתוך מאתיים שהיו בשיעור, בערך רבע מהשומעים החזיקו ראש בהכל, כשהשאר או שהיו שם כי ככה המשגיח אמר, או שאחזו ראש לפחות בחלק מהשיעור.
ומבחינת העמדת התלמידים, אני לא בא לשבח את הישיבה שהוא היה ראש ישיבה שם בעבר (חכמת שלמה), ואני לא מכיר את מה שהוא נמצא כיום, אבל דבר אחד אני יודע, הבחורים הטובים בישיבה שהלכו בדרך שלו, היום הם אברכים שמפארים את עולם הישיבות והכוללים, וחלקים נושאים משרות תורניות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 23:52 |
|
| |
באבא מעשיות אתה מספר. הרי מגוחך לכתוב בספר בצורה פסקנית כבר בתחילת הדברים אלא אם כן מישהו לא יודע עריכה מהי. אגב בפוניבז' הוא היה מבלה בחקירות עם עוד כל מיני מחושבנים כמוהו ולא שהיה מבהיל לדבר איתו הוא פשוט חי בפלנטה אחרת. ובנוגע לראשי הישיבה.את ר' שמואל הוא ראה בעיקר בתמונות עם ר' דוד לא היה לו קשר כמעט והרב שך חיבב בעלי כשרונות זה נכון.
|
|
|
|
|
