| נשלח ב-3/4/2011 12:38 |
 |
| |
דעל גבי חמשין, מהו?
בליל שבת תיקן האר"י הקדוש פיוט נפלא אזמר בשבחין שמו, ושם כתוב נעבד להון כתרין וכו' בשבעין עטורין דעל גבי חמשין, שבעין עטורין זה 70 מילים שיש בוכולו ובברכת מקדש השבת כמובא בזוהר פרשת ויקהל, מה שאינו מובן מה זה דעל גבי חמשין מה זה חמש אלו??? ומאן דיפרש לן ברכותיי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2011 15:42 |
|
| |
חמשים, לא חמש
כמו ששבעין אינו שבע אלא שבעים
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2011 05:15 |
|
| |
ישבב אם כדבריך שזה חמישים, אולי חמשים פה הכוונה דגים של שבת שכן דגים נקראים נונים ונון זה חמישים
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2011 06:05 |
|
| |
חמשין הם הברכות שנתברכו בהן האבות "כל" בגי' הכי הוה
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2011 07:52 |
|
| |
אני חשבתי על פירוש זה, על דרך וה' ברך את אברהם בכל
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2011 16:15 |
|
| |
אם אתה מבין מי הם הארוס והארוסה שמעטרים להם את הכתרין הנ"ל ממילא תבין שהבחינה שמביאה להם כתרין אלה עניינה חמישים. ולכן שבעים העיטורים נישאים על גבי חמישים שערי הבינה להגיע אל הארוס והארוסה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2011 08:22 |
|
| |
להלן ציטטה של ד"ר יעקב מעוז בפירושו לפיוט זה באתר הזמנה לפיוט, הגם שאין הדעת נוחה לפרש שמדובר בן' שערי בינה לפי פשוטו כלל, מה גם שארוס וארוסה יותר מסתבר שהם ישראל והשבת, 13. בְּחַמְרָא גּוֹ כַסָּא. וּמְדָאנֵי אַסָּא. לְאָרוּס וַאֲרוּסָה. לְהִתַּקְפָא חַלָּשִׁין. ביין תוך הכוס, ואגודות הדסים, לארוס ולארוסה, לחיזוק החלשים. סידור השולחן על פי המודל של בית המקדש כולל גם את גביע היין לקידוש, כסמל לניסוך היין בסדר הקרבנות (במדבר טו, ז). אגודות ההדסים יש בהם משום רמז לקטורת הסמים שהעלו בבית המקדש, כדי להרבות בריח טוב. בתלמוד נזכרות שתי אגודות: האחת, כנגד זכור, והשנייה כנגד שמור (שבת לג, ע"ב). שתי האגודות בקבלה מסמלות גם את הקב"ה ושכינתו, והשימוש בהן הוא מעין ייחוד או זיווג שעורך המיסטיקן עבור שניהם. דומה הדבר למנהג של ריקוד לפני הכלה עם אגודות הדסים (כתובות יז, ע"א). ההדסים מוסיפים נופך חדש לסדרת מרכיבי הטקס עד כה. כאן מודבר בהפעלת חוש הריח, לאחר שחוש הראיה נהנה מאור הנרות, וחוש השמיעה מדברי הזמר, וחוש הטעם מן היין, הדגים ודברי המתיקה, וחוש המישוש ממצוות פרו ורבו של ערב שבת. היין וההדסים הנם שני מרכיבים חשובים בטקס החופה האנושי וכאן הם מקבלים משמעות מיסטית בחופה המחודשת מידי שבת בין הקב"ה ושכינתו או בין האיש לאשתו ולכן מדובר בפיוט בארוס ובארוסה. מה שצירך עיון הוא השימוש ביין ובהדסים כדי לחזק החלשים. מיהם אותם החלשים הנזכרים כאן? המודבר כנראה בשני הצדדים לזיווג בעולם הספירות, בעיקר נצח והוד מצד אחד ויסוד ומלכות מן הצד השני. הטקס המיסטי עם ההדסים מעניק כוח לזיווג העליון אשר ביתר ימות השבוע הנו חלש יותר. אפשרות אחרת היא שהמאמינים עצמם מקבלים משנה חוזק בשבת כדי שביתר ימות השבוע עד לשבת הבאה יחזיקו מעמד. 14. נְעַטֵּר לְהוֹן כִּתְרִין. בְּמִלִּין יַקִּירִין. בְּשַׁבְעִין עִטּוּרִין. דְּעַל גַּבֵּי חַמְשִׁין. נכתירם בכתרים, במילים נכבדות, בשבעים עיטורים שעל גבי חמישים. בעל הפיוט נוקט לשון גוף ראשון רבים "נעטר", ומכאן אנו מבינים שמדבור בקבוצה, אם של בני משפחה בערב שבת ואם של חכמים מקובלים. הם מכתירים את הארוס והארוסה, הקב"ה ושכינתו, בכתרים. העיטור, שהנו בעל משמעות אסתטית פיגורטיבית, מקבל עתה משמעות תיאוסופית. המדובר בעיטורים שאינם אלא מילים יקרות ונכבדות. ההכתרה היא באמירה והאמירה הרלוונטית היא הקידוש, וכפי שאמרנו כבר למעלה סכום מספר תיבות הקידוש שבעים, ראה שורה 9. עיטורים אלו נוספים על חמישים, מספרם של שערי הבינה. כתרים נקשרים מן הסתם לראש ועל כן יש כאן רמיזה לתיקוני הגולגולת הנזכרים בכמה מקורות קבליים, ראה שורה 10.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2011 10:12 |
|
| |
האם הציטוט הובא לחזק או לסתור את דבריי ? בכ"מ אני מסכים עם הנאמר בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2011 10:55 |
|
| |
שותי יקירנו, למרות שדבריו קצת חלושים בעיני, הרי באו לחזק דבריך/כם (לא נראה ששאבת דבריך/כם ממאמרו בלי לצטטם) ומסתבר שכיוונת/ם לדבריו, ואם כן באתי לחזקך/כם למרות חלישות הפירוש כפי שכתבתי לפני כן, והרי בחינת "להתקפא חלשין" באל"ף, ולא ח"ו להתקפה חלשין בה"א...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2011 11:28 |
|
| |
| נצחאל_בכור כתב: |  | שותי יקירנו, למרות שדבריו קצת חלושים בעיני, הרי באו לחזק דבריך/כם (לא נראה ששאבת דבריך/כם ממאמרו בלי לצטטם) ומסתבר שכיוונת/ם לדבריו, ואם כן באתי לחזקך/כם למרות חלישות הפירוש כפי שכתבתי לפני כן, והרי בחינת "להתקפא חלשין" באל"ף, ולא ח"ו להתקפה חלשין בה"א... |
|
חזק וברוך.
רק אומר שנלע"ד שמתאים יותר לפרש פיוטו של האר"י ע"פ שיטתו וסוגייתו מאשר רעיונות אחרים שאינם מסוג הדברים שהוא עוסק בהם בד"כ. לא כן ?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2011 12:48 |
|
| |
שותפי, ונצחאל,
נראה לי לפרש ע"ד האר"י פירוש שיתיישב לשיטת שניכם והוא, כיון דבליל שבת מאיר בחינת "אבא ואמא" בסוד הזיווג של עונת ליל שבת כמבואר במהרח"ו, זהו ד"על גבי חמשין" - שהרי א"ב וא"ם גימטריא חמישים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2011 13:55 |
|
| |
| סוד_היחוד כתב: | | שותפי, ונצחאל, נראה לי לפרש ע"ד האר"י פירוש שיתיישב לשיטת שניכם והוא, כיון דבליל שבת מאיר בחינת "אבא ואמא" בסוד הזיווג של עונת ליל שבת כמבואר במהרח"ו, זהו ד"על גבי חמשין" - שהרי א"ב וא"ם גימטריא חמישים. |
|
אתה מכיר שהרב כותב שאב ואם גימ' 50 או שאתה אומר מדעתך ?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2011 21:48 |
|
| |
פתחתי אשכול בנושא פיוטי האריז"ל אבל משום מה נמחק ושלא בצדק!!! אבל אכתוב כאן מה שקשור לענין כי לכאורה סוד ופלא להמתבונן שהרי ג' פיוטים חיבר האר"י בארמית לג' סעודות שבת. א. אזמר בשבחין (19 בתים), לליל שבת. ב. אסדר לסעודתא (12 בתים) לשבת בבוקר. ג. בני היכלא (10 בתים) לסעודה שלישית. ובכולם חתם שמו בראשי הבתים אך בצורה שונה כי לאזמר בשבחין חתם "אני יצחק לוריא בן שלמה א' ", לאסדר חתם "אני יצחק לוריא" לבני היכלא חתם "ב' יצחק לוריא", לכאורה א' של א'תעטרת כלה שהוא בית אחרון באזמר בשבחין לא שייך לאקסטריכון, וכן ב' שהוא בית ראשון של ב'ני היכלא גם לא שייך לאקסטוריכן של שמו, ונראה שרמז לבחינות אבא ואמא המאירות בשבת ככתוב בעץ חיים ולכן א' דבית אחרון דאזמר א'תעטרת, וב' בית ראשון דב'ני היכלא, יוצא א"ב, ומ"א 41 בתי השירים יוצא א"ם, שזה אבא ואמא, יחוד קוב"ה ושכינתיה, גם טעם שיש 41 בתים בדוק וראה פלא שי'צחק ל'וריא א'שכנזי ראשי תיבות שמו גימטריא 41
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
