| נשלח ב-7/4/2011 11:59 |
 |
| |
מה שמות הרבנים המגשימים את הבורא ?
מפורסם בעולם כי בזמן רבינו הרמב"ם היו רבנים המגשימים את הבורא. כך מופיע בדברי הרמב"ם בעצמו , ובאגרתו במיוחד. וידועים דברי הראב"ד בנושא, ועוד ועוד ספרים. והמפורסמות א"צ ראיה. כך מקובל הן בעולם התורה והן אצל החוקרים. עד שיש אומרים שאלמלא הרמב"ם עד היום היו נמצאים בינינו מסיעת המגשימים.
ואם כי נאמין שאכן היו רבנים המגשימים את הבורא, ואף אם נאמין כי היו רבים רבים כפי הרושם הנוצר מכתבי הפולמוס, אך כשמחפשים ב"רחל בתך הקטנה" את שמות אותם הרבנים המגשימים, אני מתקשה מאד למצוא את שמותם. לפני שנים הפנה אותי מישהו אל רבי משה תאקו ( הנזכר באשכול הסמוך בעניין פרקי שירה ) מחבר ספר כתב תמים כאילו היה אחד מהם . אך כשקראתי את ספרו תוך התעלמות מהקדמת המו"ל, לא הבנתי ולא התרשמתי כלל כי היה באמת מהמגשימים. כלומר מאלו הנותנים לבורא דמות וצורה מוחשית. כי כל דבריהם ידברו על התגלות נבואית או תפישה רוחנית ולא תיאור ממשי בגשם וחומר. והרי זה ממש כעין "וארא את ה' " או "דמות אדם" הנזכר בדברי הנביאים.
ובזאת שאלתי: אם אכן היו רבים מחכמי ישראל שסברו כי הקב"ה הוא גוף ולו דמות הגוף ,כמו שטענו בעלי הפולמוס דאז, עם צורה תבנית וגשם, וכך צורתו האמיתית בפני עצמה, ולא המתגלית ביד דמיון הנביאים,אם כן מי הם ומה שמותם? איך אפשר שתופעה נפוצה כל כך בתפיסת האל נעלמה ואין לה זכר מפורסם ומצוי בכל הספרות מאז ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 12:05 |
|
| |
לכן חשבתי לומר כי בעצם היא גופא המחלוקת, כי מה שהם הבינו כדמיון ומשל, ראה הרמב"ם כבלתי אפשרי ונתינת הגשמה בבורא. ומצד שני, מה שעשה הרמב"ם לפסוקי המקרא כהוצאה מפשוטו ופרשנות כמשל, עשו הם לתיאורי האל שבידם. רק על דבר אחד ניתן למצוא כפשוטו בהגשמת האל, שעליו יכונו דברי הרמב"ם על אותם רבנים כפשוטו, וזה על אותם רבנים המזהים את האל כעולם.( פנתאיזם ) כי תפיסת האל כזההה לחומר, ולו רק בחלק, כשאין הכוונה לדמיון ומשל והתגלות, אלא לעצם הבורא, הרי היא הגשמת הבורא. כלומר , אילו ארצה להתחמק משערי תירוצים ולתפוס את הבנת הפולמוס דאז על דרך פשוטה, הרי כל כוונת הרמב"ם היא להפקיע מהמזהים את הבורא עם העולם ואין בלתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 12:09 |
|
| |
ואכן ראיתי לאחד מחסידי הרמב"ם הדורך בדרכו תמיד, רבינו שם טוב בספר הנפש (כמדומה), בו הוא טוען כי זיהוי האל עם העולם זוהי הכפירה. ואכן היו רבנים מחכמי אשכנז שנראה מפשוטם כי האל לדידם זהה עם העולם, ויש מקום להבין מדבריהם כגישה הזאת( אם כי שערי תירוצים לא ננעלו ויש מקום לדחות הבנה זו ).
מעבר לזאת, לא מצאתי , אף לא רב אחד מהתקופה ההיא, האומר כי הבורא הינו גשמי בעצמותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 13:34 |
|
| |
על הגשמה ראה גם איגרת הרמב"ן המתחילה 'טרם אענה אני שוגג'. וסקירה קצרה על ספרו של שפירא .
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 15:04 |
|
| |
עיין תשובות הרשב"א ח"א סימן תי"ח והוא תשובה ארוכה ויפה מרבי ידעיה הפניני הבדרשי אל הרשב"א, בשבח הפילוסופיה, להסיר תלונות רבינו הרשב"א על חכמי פרובנציה הפילוסופים.
ובאמצע הוא כותב שהרמב"ם והרמב"ן ביטלו את אמונת ההגשמה מקרב בנ"י "כנראה שהיו מגשימים בפרהסיא בזמן ההוא" עכ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 21:20 |
|
| |
הריא"ז בקונטרס הראיות בתחילת פרק חלק (תודה לאחד הכותבים בפורום שכן) טוען שאמנם אליבא דאמת הבורא אינו גשם, אך רוב חכמי התלמוד (או לפחות חלק גדול מהם) לא סברו כך. יתכן שזוהי גם כוונת הראב"ד בהשגה - גדולים וטובים ממנו, היינו חכמי התלמוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2011 12:55 |
|
| |
בעל בעמיו,
יישר כח, אך לא מצאתי שם שום שם של חכם הסבור שהקב"ה בעצמותו ולא בגילוי מראה וחזיון הוא גוף או דמות הגוף. כי באותה הדרך שניתן להסביר את הר"מ תאקו, ניתן להסביר את כל הביטויים הנ"ל.
*
עיק,
דברי הריא"ז הובאו במאמרו של הרב נתן סליפקין ( עמוד 81 ) שציין אליו "בעל בעמיו" .והם לקוחים מדברי פרופ' תא שמע והפנה אליהם מרק שפירא.
שם לא כותב כי ככה סוברים רוב חכמי התלמוד, אלא חלקם. והאמת שאין הכרח כלל לדבריו, ומוכח מדבריו שהם בהשפעת דברי הרמב"ם אודות המגשימים ולאחר מכן דן לגבי התלמוד, ולא שראה כן בתלמוד תחילה ואחר כך דימה לדברי הרמב"ם. לפיכך, מה שנסביר בדברי הראשונים הנ"ל ( כשיטת רס"ג לגבי אור נברא, או מלאכים ) כן נסביר לגבי מאמרי חכמי התלמוד. ואף הרמב"ם לא טען מעולם כי חלק מחכמי התלמוד האמינו כי הקב"ה הוא גוף.וזה ברור.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2011 12:59 |
|
| |
ישבב הסופר,
זה שרבים מבעלי הפולמוס המצדדים בפילוסופיה כותבים כי היו חכמי ישראל שהגשימו את הבורא בתבנית חומר, לא הופך את זה לאמת. צריך הוכחה חד משמעית מתוך דברי אותם רבנים הנאשמים בכך. אם ידוע למישהו שם פרטי של חכם מפורסם שהאמין כי הקב"ה הוא גוף, אשמח לשמוע. כי עד היום לא ראיתי אפילו אחד שיאמר כן.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2011 17:14 |
|
| |
סליפקין הוכיח שרש"י סבר כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2011 17:58 |
|
| |
מוטי
עיקר הטיעון של הריא"ז הוא שהדיון על הגשמה אינו עקרוני.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2011 21:56 |
|
| |
א"א אורבך הביא באחד ממאמריו ציטוט מכת"י אשכנזי קדום ובו כתוב
כי הקב"ה הוא 'יהודי טוב עם זקן'. והאריך בדברים.
אינני זוכר כרגע את שם מאמרו, ואולי יחכימונו דורשי הפורום וסופריו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2011 23:24 |
|
| |
כתבתי כאן:
<*>אודות ר' משה ב"ר חסדאי מתקו ראו במבואו של פרופ' אורבך לספר 'ערוגת הבושם' מר' אברהם ב"ר עזריאל, פרק ג'. הוא מוכיח כי דעות בעלי הצורה היו רווחות באשכנז. יש לצרף לכאן גם את דברי הראב"ד בהשגתו המפורסמת על 'כמה גדולים וטובים ממנו שהלכו בזאת המחשבה', ואת דברי הרמב"ם בראש מאמר תחיית המתים (לזכרוני יש גם איגרת ולא מצאתיה).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 13:54 |
|
| |
שועתק,
האם אכן הוכחתו הוכחה כזאת מוכרחת שאין לה פירכה?.כי בכל זאת, לטעון שרש"י חשב שהקב"ה עשוי מחומר גשמי זה לא כזה פשוט.
בעלבעמיו,
לא הבנתי ,נניח שכן, ומה בכך ? האם הוא הוכיח כי אחד מחכמי ישראל ,אפילו לא מחז"ל אלא בימיו,סבר שהקב"ה הינו גוף חומר וגשם? ( לצערי, דבריו אינם לפניי ואני ניזון רק ממה שהביאו בשמו )
בריושמא,
יש כת"י יותר קדום בו אחד מחכמי ישראל כותב שלהקב"ה יש שיער כצמר לבן ובכת"י אחר כתוב שהוא בדמות אדם ובכת"י אחר כתוב שהוא נראה כזקן יושב בישיבה. אז סביר שזה יהודי ולא גוי העוסק בתורה.
לוצאטי,
אין לי את הספר ערוגת הבושם, בעז"ה כשיגיע. הרמב"ם כותב כן שפגש חכם אחד מחכמי ישראל, ולא פירש את שמו. מופיע באגרת תחיית המתים. כמו כן הוא מציין על עוד מקצת. בנוסף מה שהרמב"ם מציין במורה הנבוכים ח"א פ"א לגבי הגשמה ודמות גשם זך, בהחלט אפשר שכוונתו על המוסלמים מכת האשערייה שדחו את האחדות המופשטת לחלוטין של המועתזילה ולא על חכמי ישראל. ( ובפרק ב מייד מתחיל על שאלת גוי אחד ששאל ממנו.)
ספרן,
תודה. גם שם לא מצאתי שם של חכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2011 17:41 |
|
| |
ואיך תסביר את המשפט בספר "כתב תמים", כלפי שמים, "ויש לו ניעה ונידה קל וחומר מבריותיו", אם הוא מדבר רק על ההתגלות? נראה שרוב חכמי ישראל נהגו לפי הגמ' בחגיגה ולא הרהרו במה שלמעלה מכסא הכבוד, ולכן לא תמצא התייחסות ברורה. אבל מהציטוטים בספר מלחמות ה' לר' אברהם בן הרמב"ם, שהביא מתוך מכתבו של ר' שלמה מן ההר, נראה ברור שר' שלמה חשב שהקב"ה בעצמו שוכן במקום מסויים, אבל לא חשב שיש לו גוף. ור' אברהם בן הרמב"ם אמר, שכל מה שמוגבל במקום הוא גוף.אפלו אם הוא כמו אש או אור. בעניין המגשימים בפרהסיא שהביא הבדרשי בשו"ת הרשב"א סימן תי"ח, יש היום בידינו הרבה חומר מאותו חכם, ראה כאן http://www.hebrewbooks.org/38709בעמוד 39 "ובסוד גשמות אם הוא בדמות לדעת זאת אין לך רשיון", ובעמוד 96 "ומי יאשים אשר יגביל ויגשים וחכמי לב בגשמות מחזיקים", אבל מאותו שיר משמע שגם דעת הרמב"ן היתה כן, וזה לא נכון, ובפרט שהמחבר היה כנראה מקובל, ואי אפשר לחבר קבלה עם הגשמה. ובעמוד 107 "האומרים כבוד והחושבים דמות דעות חלוקים הם ולא כפרו". וזה נראה כדעת פותח האשכול, שלא היו מגשימים ממש ויש לציין לנספחים בחומש "תורה שלמה" בפרשת יתרו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2011 17:59 |
|
| |
תחזל, יישר כח.
לשאלתך, אסביר על דרך הפסוק " הנוטע אוזן הלוא ישמע", וכך, " היוצר תנועה, הלוא ינוע" , וראה מו"נ.
ועוד, שיש פעמים שהסמל עצמו הוא משל, כמו שאמרו כזקן ויושב בישיבה על הר סיני, וכגיבור יוצא לקרב על ים סוף, כאשר ברור ש"לא ראיתם כל תמונה".
|
|
|
|
|
