| נשלח ב-19/4/2011 23:13 |
 |
| |
הערה בדברי המשנ"ב בהלכות ספירת העומר
במשנה ברורה סי' תפ"ט ס"ק ג כותב לגבי דין הנשים בספירת העומר: "וכתב בספר שולחן שלמה דעכ"פ לא יברכו דהא בודאי יטעו ביום אחד" פשטות דבריו, שמכיון והנשים יטעו בוודאי וישכחו מלספור יום אחד, נמצא שהברכה שברכו ביום הראשון היא ברכה לבטלה, משום שהם לא ספרו בכל ימי הספירה. ולפי זה אדם היודע שבאחד מימי הספירה יתבטל בוודאות מספירת יום אחד, עליו להמנע מברכה בתחילת ימי הספירה, שהרי לא יספור כל ימי ספירת העומר בשלמות. אך לכאורה עיון בספר שולחן שלמה במקורו מראה שהוא מוסיף שלושה מילים נוספות: "ולא ידעו הדין" מעתה, ייתכן שהטעם במניעת הנשים מברכה הוא מפני שיטעו ולא ידעו שאין להם להמשיך ולברך במידה ושכחו מלספור יום אחד, ולא מחמת הבעיה שבברכה בימים הראשונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2011 02:48 |
|
| |
הערה ותיקה וידועה. ואכן ההסבר הוא כפי שכתב באמת הרה"ג אגוסטינוס שליט"א. שכל החשש הוא שלא ידעו הדין שאסור להם לברך אם החסירו. משא"כ בגבר היודע את הדין. לא חיישינן. ונכון הוא.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2011 07:34 |
|
| |
וע"ע בשו"ת "הוידויים" עמוד מט, ובספר עיר האלוהים מה שכתב בזה. ע"ש ותמצא חת.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2011 23:03 |
|
| |
סליחה על הבורות.
אי אפשר ללמדם דין זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2011 23:10 |
|
| |
אם כבר
איני מבין מדוע אחד שיש לו ספק מבקש מחבירו שעומד לידו שיוציאו בברכה
למה לא יסמוך על החזן, הרי החזן נועד ומשמש בשביל להוציא את הציבור
ואפשר לפרסם שוב לכל החזנים שיתכוונו בכל תפילתם ובכל ברכותיהם לכוון להוציא מי שרוצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2011 23:19 |
|
| |
במשנה ברורה נסתפק האם ניתן להוציא ידי חובה בספירת העומר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 00:31 |
|
| |
מה נחשב יותר מתקדם, להגיד שנשים בוודאי טועות בספירת 49 ימים, או שאולי יטעו בספירה ואולי לא, אבל בוודאי יטעו בדין הברכה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 06:32 |
|
| |
ראשונים רבים, (מהם שצויינו ע"י אפטוביצר בראבי"ה ח"ב סימן תקכ"ו (עמוד 179 הערה 9 והערה 10), שיצאו מתוך ההנחה שספירת העומר היא מצווה מן התורה, מפני שנאמר וספרתם לכם, שאלו: מדוע אין הנדה/הזבה סופרת בברכה, והרי גם היא נצטוותה לספור? והסבירו את ההבדל בהסברים שונים ודחוקים.
הסברם של התוספות (כתובות דף עב ע"ב ומנחות דף סה ע"ב), שהוא גם הסברם של המנהיג (סימן קכ, מהדורת מוסד הרב קוק עמוד תקמז), ורבנו בחיי (פרשת מצורע טו, כח) ואחרים, הוא:
"… י"ל דאין מברכין אלא ביובל שמברכין ב"ד בכל שנה, שלעולם יוכל למנות כסדר, וכן עומר, אבל זבה שאם תראה תסתור אין לה למנות".
על דברי התוספות העיר בעל ה"תורה תמימה", (ויקרא פרק טו הערה קיח):
"... אבל יש להעיר על סברא זו, דהלא בכמה מצות לא חיישינן למקרה מעין זה, יען כי הלא לע"ע עושה היא כתורה וכמצוה"?
את התירוצים השונים ואת השאלות הרבות שעוררו תשובות אלה, ראו בהערות אפטוביצר בראבי"ה שם, הערות 10-11, ובספר "ספירת העומר" (כהן), פרק ד.
למה הם לא ענו שהנדה אינה סופרת מפני שהיא אשה?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 01/05/2011 06:41:14
 |
|
|
|
|
|
