ר' נפתלי משכיל לאיתן, ר' יצחק גולדמן המדפיס - האם היו משכילים?
הראשון, עורך ומסדר ס' סדר הדורות מהגר"י היילפרין זצוק"ל, בן להגאון ר' אברהם משכיל לאיתן ממינסק.
השני, מדפיס ידוע בווארשא של המחצית השניה של המאה ה-19.
ראיתי ב"מכתב עתי" משכילי אחד מסוף המאה ה-19 שהספידו שם [במכ"ע הנ"ל שאינני זוכר את שמו כעת] את הר"נ משכיל לאיתן, וגם עיסוקו בספר "היסטורי" כזה והקדמתו אשר הקדים להספר מראים שהיתה לו חיבה לענייני חכמות.
באשר להר"י גאלדמאן, ראיתיו כותב מאמרים בקביעות באיזה מכתב עתי משכילי [שג"כ אינני זוכר כעת את שמו] וא"כ צ"ע אם היה משכיל.
מי יוכל לאלפנו בינה בדבר זה.
נשלח ב-21/6/2011 16:03
בוימגארטען, אתה משכיל?
נשלח ב-21/6/2011 16:07
למה זה תשאלני? על מה ולמה תחשדני למשכיל ?
נשלח ב-22/6/2011 22:53
ההגדרה למשכיל, מאד לא קבועה. מן הסתם יש כאלו, אשר בעיניהם, כל מי שכותב בפורומים באינטרנט הוא משכיל.
נשלח ב-23/6/2011 10:20
נדמה לי שהרב בעל 'תורה תמימה' הי"ד כתב אודות ר"נ משכיל לאיתן בספרו 'מקור ברוך'.
נשלח ב-23/6/2011 11:21
ההגדרה "משכיל" היא תלויית תרבות ומשתנה ממדינה למדינה.
השם הרע והקשה של המשכילים, בא בעקבות ההשכלה בגרמניה שגרמה לפריקת עול התורה ולכפירה בעיקר.
אך בגליציה ובמקומות רבים נוספים, יכל להיות יהודי ת"ח ויר"ש מרבים והוא היה גם "משכיל", כלומר, ידע והכיר חכמות נוספות חוץ מהתורה.
לדעתי ההגדרה האובייקטיבית ל"משכיל" הינה, אם יש לאדם מקורות מידע נוספים - חוץ מהתורה - לנושאים ולחכמות הקיימות בעולם כגון הסטוריה, פיסיקה גיאוגרפיה וכו'. (ודומה למה שהרמב"ם כותב בפתיחה למו"נ).
לפי קנה מדה זה, ודאי שר"נ משכיל לאיתן, נחשב ל"משכיל", (וללא שום קונוטציה שלילית) וכן ניתן לומר שחלק גדול מהחכמים כיום, הינם משכילים , אם נשפוט אותם בקנה מדה זה.
חוץ מאלה שבאמת לא נחשפו לשום חכמה ולשום מקורות מידע לבד מהתוה"ק .
תוקן על ידי בר_בי_רב ב- 23/06/2011 12:00:35
נשלח ב-23/6/2011 14:57
בהגדרה של מושג אין לדבר על אובייקטיביות או על שינוי ממדינה למדינה אלא ניתן לדבר על פרושים שונים למושג משכיל.
ולכן כאשר משתמשים במילה משכיל ניתן להבין את פרושה לפי ההקשר שבו היא נאמרת.
במקרה שלנו ברור שבוימגערטען היה צריך לשאול האם שני האישים שבהם מדובר נתפסו להשכלה ואז כל קורא היה מבין את הקונוטציה השלילית שהוא ביקש לייחס להם (כמו נתפסו למינות ר"ל...)
ואגב יש גם מושג השכלה ישיבתית כך שגם בוגר ישיבה שאינו בקי בחכמות חיצוניות יכול להקרא משכיל.
נשלח ב-11/8/2011 22:39
ראיתי באיזה מקום ששני בניו של חיים זעליג סלאנימסקי המירו את דתם. ועוד רעה גדולה מזו שסלאנימסקי שיתף את נחום סאקאלאוו בעריכת מכתב עתי הצפירה.
נשלח ב-27/6/2013 02:52
ב"ספר זכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום" (ווארשא תרמ"ט) עמ' 153-156 נדפסו תולדות ר' נפתלי משכיל לאיתן כתובות בידי עצמו וז"ל בדיבור הרביעי: משנת השתים עשרה למדתי בבתי הישיבות חליפות. עיני המורים לא היו בי עוד מראשית היום עד אחרית היום, ואחל להגות מעט מעט בספרי נביאים וכתובים באין מורה ומבאר רק בעצמי עם פרש"י ומצודות, עד כי מצאתי באחד מבתי המדרש את פי' הרד"ק ואורו עיני, ולא נלאיתי ללכת ולעיין שם כמעט יום יום. עוד מעט התפתחה רוח מבינתי עד כי לא נחה דעתי לפעמים בפירושי המפרשים ואפרש פירוש חדש מעצמי. גם במחבא סתר שמתי עיני בספרי מליצה ושיר, כי ההגיון בספרים אלה והעסק בשפת קדש היו בימים ההם לראשית חטאת כעוסק במינות. ספר לישרים תהלה לרמ"חל ושירי תפארת לרנה"ו שננתים על לשוני עד כי הרבה מהם היו שמורים על דל שפתי, ומספרי מליצה הפשוטה לא חזו עיני רק את ספר צחות המליצה ועט סופר. ובשנת החמש עשרה השגתי את ה"קרית ספר" לרמא"ג ועולם חדש ראיתי. בעת ההיא כבר החל רוח המליצה לפעמי לכתוב מליצות ושירים, וכל טור ילדתי בעצב, כי היו במחשך מעשי ובהחבא. אך גודל חשקי לקרוא בספרי שפת עבר צחה ותשוקתי להריק על הגליון רעיוני רוחי במליצה ודברי שיר, עברו גבול הזהירות לשום לי סתר פנים ונבעו מצפוני, והחלו להביט בי בעין חשד מסביב כי נפגעתי. ויהי בהגיע חורף שנת תר"ו ואני אז בן שבע עשרה שנה כתבתי ספר חזיון - דראממא - לימי הפורים במחזות ומערכות באורח שיר על דרך ספר "שלום אסתר" ללעטעריס. במחברתי זאת שמתי שיחות ודברים בפי מדברים אשר ישנם במגלת אסתר ואשר אינם שם ויצרתים אף עשיתים לצחק לפני ולשאת את מדברותי. בדברים ההם אשר שמתי בפיהם נהדרו עניני המגלה בהדרת קדש, גם על פיהם נתבארו לי כתובים קשים במגלה. כמעט שבצעתי מלאכתי בעודי שש ושמח על יצור כפי והנה קנאים פגעו בי והביאו את דבתי רעה אל מר אבא ז"ל [הוא הגאון ר' אברהם בעל ס' משכיל לאיתן - ד.] כי כתבתי מינות. והמלשינים מצאו מקום מחבואת מחברתי והביאוה אל מר אבי ז"ל וישם עינו עליה, ויתפלא ויאמר: הלא אין בה שמץ דבר מכל הדבה אשר דברתם ומה החטאים אשר אתם טופלים עליו, אין בזה כי אם הרחבת דברים ויפוי המליצה להגדיל את הנס ותוספת תהלות ותשבחות לאל המושיע בכל צרה. ולא הראה לי כבוד מר אבא ז"ל פנים זועפים כאשר דמו, אך הוכח הוכיח אותי בדברי מוסר כי לא טוב הדבר אשר אני עושה לבלות עתותי בקטנות כאלה. אבל דברי תוכחתו לא כבו את גחלת תשוקתי ולא עצרו כח לכלוא בי את הרוח, ואשוב לקריאתי בספרי השכלה ולכתיבתי דברי שיר ומליצה צחה כאשר בתחלה, אפס כי הוספתי לי משמרת למשמרת.
[ויעוי"ש עוד מ"ש הר"נ משכיל לאיתן על 'נעים זמירות ישראל הרב אד"ם הכהן' ו'רב הסופרים הר"ק שולמאן נ"י' ו'הרב הגדול המבקר הנפלא ר' אייזיק הירש ווייס נ"י'].
נשלח ב-28/6/2013 13:08
מי היה הדמות האורטודוקסית הכי משכיל שיש ? רש"ר הירש? שי"ר? מהרץ חיות, הרש"ש ובנו?
נשלח ב-28/6/2013 17:23
כתשובה ישירה לשאלתך יש להשיב שקשה להחליט על רגל אחת מחמת שאין באפשרי להעביר בסקירה אחת את כל הדמויות שעשויות להיות ראויות לתואר זה. אך באופן כללי, יש לדון מיהו משכיל אורתודוקס. הדבר נמדד בשמירה על דיני השו"ע והפוסקים. לצערי, בתיאורים על אותן דמויות ישנו חוסר משווע בתיאור שמירת המצוות המעשית שלהם. ולכן קשה להחליט.
נשלח ב-2/7/2013 07:41
יש לך ספקות על שמירת שו"ע של הרש"ר הירש? שי"ר? מהרץ חיות , הרש"ש ובנו?
נשלח ב-2/7/2013 10:27
לדעתי האורתדוקס הכי משכיל היה הרמב"ם, שהרי הוא הראשון שקיבץ את כל חוקי האורתדוקסים לקודקס. ברם נראה לי שמנשה התכוון לשאול מי היה המשכיל הכי אורתודוקס, וזה אי אפשר לבדוק שהרי לא כל המשכילים כתבו ספרי הלכה. אלא השאלה היא מי הצליח לשלב השכלה ואורתודוקסיה. וגם זה צ"ע, האם הכוונה ששילב ממש בין התחומים או שעסק בשניהם במקביל ולא חיברם. אם מדברים על חיבור, אז נראה לי שהרב דוד כהן, 'הרב הנזיר' הוא המשלב הכי חשוב שאני מכיר.
נשלח ב-3/7/2013 10:04
מנשה, אין לי ספיקות על שמירת שו"ע של הרש"ר הירש, מהר"ץ חיות, הרש"ש ובנו. גם אני יודע שהם שמרו על דיני השו"ע.
אני דיברתי על דמויות כגון הר"נ משכיל לאיתן והר"י גולדמן, ש"י פין, קלמן שולמן, אד"ם הכהן, ח"ז סלונימסקי וכדו'.
הרב הנזיר, שהזכרת egrosss, הוא אכן דמות מעניינת. אלא שהוא שייך לתקופה אחרת. הדמויות שאני מדבר עליהן, שייכות לדור המשכילים בקיסרות הרוסית במאה התשע עשרה.
תוקן על ידי דויטש ב- 03/07/2013 10:05:25
נשלח ב-3/7/2013 11:15
השאלה אם יש רבותא בהכרת אותם משכילים. דהיינו שאם לא השאירו כתבים הרי דיבור עליהם לא יוצא מידי רכילות. ואם השאירו כתבים אז נדון לגופם של דברים. לדעתי הרוגוצ'ובער הוא אחד המשכילים הגדולים שהיו בעולם התורה. והאריך בדוגמאות רמ"מ כשר במפענח צפונות.,אמנם מעניין לדעת אם היתה תופעה הפוכה, דהיינו דיון פילוסופי שמושפע מידיעת התורה, נגליה וסתריה. ואין להביא ראיה מהרב יושע בער מבוסטון
נשלח ב-3/7/2013 11:45
המשכילים שהזכרתי אכן השאירו כתבים. כתבים רבים. אפשר אמנם להיעזר בניתוח הדמויות האלה בכתבים שהשאירו אבל אין די בכך משום שפעמים רבות "לא הוציאו את כל ליבם" על גבי הכתב ולכן לא תמיד אפשר לדעת מה היו השקפות המחבר. זה בנוגע להשקפה. ובנוגע לקיום המצוות בפועל, כאמור, אין מספיק תיאורים.
מה נחשב תיאור ? - משה ליב לילינבלום פירסם מאמרים על "תיקונים בדת" וכדו' בשעה שבפועל עדיין לא התיר לעצמו להוציא מרשות לרשות במקום שאין בו עירוב. זה נקרא תיאור. על תיאורים כאלה אני מדבר, ותיאורים כאלה חסרים בנוגע לסוג המשכילים שהזכרתי כגון אד"ם הכהן וחבר מרעיו.
