| נשלח ב-25/7/2011 04:12 |
 |
| |
מספר התודעה. פרק שלשים ושנים
שרף אפוסטמוס את התורה:
מאורע זה שנזכר במשנה אין פרטיו ידועים מן המקורות הראשונים. בירושלמי רק נזכר: 'היכן שרפה? ר' אחא אומר: במעברות של לוד; ורבנן אומרים: במעברות של טרלוסא':
האחרונים משערים שמעשה זה מתיחס לתקופת הנציב הרומאי קומנוס, המעשה היה כשש עשרה שנה לפני המרד הגדול ברומאים. בעת ההיא התגרו חילותיו של הנציב ביהודים ובקדשיהם והיו מהומות גדולות ששקטו אחרי כן, ועל אותה עת מספר יוספוס פלביוס כדברים האלה:
'ואחרי הפורענות הזאת (כשעשרת אלפים איש נהרגו בהר הבית בגלל מהומה שנגרמה על ידי הרומאים) קמה מבוכה חדשה בגלל מעשה שוד, כי בדרך המלך על יד בית חורון התנפלו שודדים על כבודת סטפנוס, אחד מעבדי הקיסר, ובזזו את כולה. קומנוס שלח את אנשי צבאו אל הכפרים הסמוכים למקום השוד וצִוָּה לאסור את ישוביהם ולהביאם אליו, כי מצא בהם עוון שלא רדפו אחר השודדים לתפשם, ואחד מאנשי הצבא תפס את ספר התורה הקדושה באחד הכפרים, וקרע אותו והשליכו באש - - - מכל העברים חרדו היהודים, כאילו היתה כל ארצם לנגדם למאכולת אש. לבשורה הראשונה נזעקו כולם ברוח קנאתם הרבה לקדשיהם, וכחצים עפים מכלי קלע, רצו אל קיסריה לחלות את פני קומנוס. לבל ימנע את מעשה נקמתו, באיש אשר הרבה לחרף את אלקיהם ואת תורתם. הנציב הבין כי לא תשקוט סערת העם עד אשר יפיס את רוחו, ועל כן גזרו להביא את איש הצבא ולהעלות אותו לגרדום, בין מערכות המתלוננים עליו, והיהודים שבו אל עריהם':
ובית חורון בדרך המעבר מלוד לירושלים היא, כדברי הירושלמי 'במעברתא דלוד':
לפי השערה זו היה אותו מעשה בי"ז בתמוז כמה שנים קודם החורבן השני. ונתחלף שם סטפנוס באפוסטמוס, וחילופי שם כאלה מצויים רבים:
ואחרים שמיחסים מעשה זה לאנטיוכוס אפיפנוס, שמסופר עליו ועל אנשיו: 'וספרי התורה אשר מצאו, קרעו וישרפו באש'. וכן נאמרו בענין זה השערות אחרות:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2011 19:22 |
|
| |
טוב, להלן מקורות מקצועיים יותר מ"ספר התודעה". מבלי לפגוע בכבודו של אף אדם.
מתוך אנציקלופדיה יהודית דעת (
ערך י"ז בתמוז
"שרף אפוסטמוס את התורה". איננו יודעים מי הוא היה, מתי זה היה ואיפה זה קרה, ויש כאן השערות רבות. לפי אחת מהן הכוונה לאנטיוכוס אפיפנס החמישי, מימי החשמונאים, כמסופר בספר החשמונאים - א' (א', נו): "וספרי התורה אשר מצאו קרעו וישרפו באש", אלא שהשם אפיפנס השתבש לאפוסטמוס. לפי השערה אחרת קרה הדבר בתקופת שלטון הרומאים, לפני המרד הגדול.
מתוך מאמרו של ד"ר יוסף נדבה, מחניים ק"ו, תשכ"ו, (מופיע ב
אתר דעת
נאמר שם, כי בין חמשת הדברים, שאירעו לאבותינו בשבעה-עשר בתמוז,"שרף אפוסטומוס את התורה". פרטים על אותו מאורע איננו יודעים, אף לא מי היה אותו "אפוסטומוס". כנראה שהיה מצביא סורי, ששם לו למטרה לא רק לכבוש את העם היהודי בארצו, אלא גם להשמיד את כל קודשיו, לרבות ספרי-הקודש. ויש המבקשים לקשור מעשה זה עם מה שמספר יוסף בן מתתיהו (קדמוניות, כ', ה', ג') על חייל רומי אחד, שמצא לא הרחק מבית חורון ספר-תורה, קרע אותו לקרעים והשליכו לתוך האש. היהודים נזדעזעו מחילול הקודש ודרשו מיד המשגיח הרומי בקיסריה להעניש את הפורע, "כי מוכנים הם (היהודים) למסור את נפשם מלראות תורת-אבות מחוללת באופן כזה".
מקורות נוספים שדנים בנושא:
ספר וצר ישראל
ספר עיונים במחשבת ישראל
ובספר מרד בר כוכבא, הוצאת מרכז זלמן שזר עמוד 66
|
|
|
|
|
|
