| נשלח ב-1/9/2011 03:33 |
 |
| |
חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות.
חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות.( דברים יח ח) רש"י לבד ממכריו על האבות חוץ ממה שמכרו האבות בימי דוד ושמואל שנקבעו המשמרות ומכרו זה לזה טול אתה שבתך ואני אטול שבתי איך הסבירו פסוק זה עד ימי דוד ושמואל
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 05:10 |
|
| |
ראה פני מנחם עה"ת על פסוק זה
שמזכיר שאלתך ומציין שמה שחילק דוד ושמואל נכלל בה ח' משמרות שחילק משה
עיין תענית דף כז ע"א ורמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ד הלכה ג
תוקן על ידי zugurnish ב- 01/09/2011 05:10:44
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 11:55 |
|
| |
248
אם פירוש רש"י בשם חז"ל הוא הפשט, אזי התשובה קלה. הם למדו: מה שיחלקו ביניהם הכהנים כאשר יגיע הזמן הנכון להתכונן לעבודה יחד בבית המקדש לפי משפחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 12:15 |
|
| |
פירוש רש"י מחז"ל, אינו יכול להיחשב לפשט , אלא לדרש.
הפשט יכול להיות כפי שכותב הרשב"ם : "לבד ממכריו על האבות - לפי הפשט כמו איש מאת מכרו, אם יש לו שם קרוב מאבותיו שיתן לו קרבנו לעשותו הוא, יש לו רשות להקריבו אע"פ שאינו ממשמרה זו".
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 14:05 |
|
| |
אני מתפעל מהשאלה
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 16:45 |
|
| |
אם יותר לי להציע סברה או פירוש על דרך הדרש היות והפשט שלו אינו לפי רש"י וחז"ל.
באיוב ט פסוק כו:
חָלְפוּ, עִם-אֳנִיּוֹת אֵבֶה; כְּנֶשֶׁר, יָטוּשׂ עֲלֵי-אֹכֶל
לפיכך אבות משמע אוניות.
ממכריו - מותר לכהנים למכור לנוכרים מהתרומות אותם הם מקבלים ("לבד ממכריו..")
ועל כן נוצר חשש גדול, הכהנים שהם בני סמכא בעבודת הקודש עלולים להימצא בפני פיתוי כספי גדול
לנחש בקרביים לספנים ולסוחרים הנוכריים. עכו"ם נהגו לנבא מזלות באמצעות מעי הבהמות.
ועל כן ממשיך הכתוב אוסר על מנהגי נוכרים ומזהיר את הכהנים ואת העם מפני מנהגים אלו:
כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ... נֹתֵן לָךְ--לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. י לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. יא וְחֹבֵר, חָבֶר; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים. יב כִּי-תוֹעֲבַת ... כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה; וּבִגְלַל, הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה,... מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ. יג תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ... יד כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם--אֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים, יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּה--לֹא כֵן, נָתַן לְךָ .... טו נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ ... אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן.
בברכה רבה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2011 18:42 |
|
| |
תודה על כל התשובות ובפרט zugurnish שהביא דברי רבינו פני מנחם תשנ"ד
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 09:26 |
|
| |
בנוגע לפשט הפסוק - ראה אבע"ז
שאלה דומה - לא תשיג גבול... אשר גבלו ראשונים. הרי החלקוה נעשתה אחר כך והיה צריך לכתוב "אשר יגבלו ראשונים"
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 09:47 |
|
| |
| 365_248 כתב: |  | חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות.( דברים יח ח) רש"י לבד ממכריו על האבות חוץ ממה שמכרו האבות בימי דוד ושמואל שנקבעו המשמרות ומכרו זה לזה טול אתה שבתך ואני אטול שבתי איך הסבירו פסוק זה עד ימי דוד ושמואל |
|
המאירי בבית הבחירה לתענית כ"ז ע"א עמד על שאלה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 18:26 |
|
| |
כשדי
תודה
השאר פרוייקט השות.
בית הבחירה למאירי מסכת תענית דף כז עמוד א
משמרות אלו שנחלקו לכ"ד משמרות משה רבינו ע"ה הוא שהתחיל בחלוקה זו כדכתיב לבד ממכריו על האבות שפירושו על המשמרות כתרגומו והיה מקובל בידם שמשה חלקם לשמנה משמרות ואף על פי שבימיו לא היו ראויים ליחלק תקן שכל זמן שיתרבו יתחלקו לח' ד' מאלעזר וד' מאיתמר בא שמואל וחלקם לי"ו בא דוד וחלקם לכ"ד ואף על פי שכתוב המה יסד דוד ושמואל שמשמעו ששניהם העמידום על כ"ד כך פירושו מיסודו של שמואל העמידום על כ"ד שמאחר שראה דוד שלא הוסיף על של משה אלא שמנה אף הוא לא רצה להוסיף על שמואל אלא ח' ומ"מ הואיל וכתוב יסד דוד ושמואל וכתיב בשנת הארבעים למלכות דוד נדרשו וכו' ושנת הארבעים לדוד כבר מת שמואל שהרי שנה אחרונה של מלכות דוד היה אלמא שמואל התחיל להוסיף ודוד הוסיף אחריו:
אונקלוס מתרגם שם (גם משם):
תרגום אונקלוס דברים פרק יח פסוק ח
(ח) חולק כחולק ייכלון בר ממטרתא דיתה שבתא דכין אתקינו אבהתא:
לא הבנתי. אולי מישהו יסביר? (חלק כחלק יאכלו לבד מ"מטרתא" שיבוא שבתה שכן תיקנו אבותיהם). אולי: היה להם להתחלק תמיד חלק שוה בשוה - מי שמגיע - אלא שתיקנו אבותיהם שיתחלקו לפי שבתות במשמרות. ובזה מרויחים שני דברים. האחד שויתרו על זכותם והשני שזו תקנה מעשה ידי משה, או מיוחסת אליו אבל זה עדיין נראה "פשט". ובפסוק נכלל דיווח על תקנה שכבר עשה משה - על שם העתיד כנראה. (אם כי אפשר שזה חל כבר במשכן).
יש מקום לעיין מפני מה מחוייבים צאצאי המשמרות לוותר על זכותם לחלוק ברוב השבתות כדי לקבל בשבת שלהם. ואם יאמר אחד מהם שאינו חפץ בתקנת אבותיו ורוצה לחלוק כל שבת. מחמת מה יחוייב, והרי מן התורה, לפני תקנת משה, אי אפשר ליטול ממנו זכות זו. זאת במיוחד אם נאמר שמשה פעל כאן כמי שעושה תקנה ולא כמחוקק אלוקי. והאם מכאן למדנו שיש בסמכות חכמי הדור לעשות תקנות ממוניות שכיון שהן לתועלת יכולות לגרום הפסד לפרט גם אם אינו חפץ בהן? ועדיין, האם זה חל על מי שאומר "לא ניחא לי בתקנה זו"?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 23:37 |
|
| |
חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות (דברים
יח, ח). כ"ק מרן אאמו"ר (ה"ברכת משה") זיע"א אמר
בשם זקינו הרה"ק רבי דוד צבי שלמה זיע"א, מכאן רמז
לאכילת מאכל הטשולענט בשבת קודש, אשר צדיקים
אמרו כי מי שאינו אוכל מאכל זה יש לבדוק אחריו,
דבתרגום מתרגם "חלק כחלק ייכלון בר ממטרתא
דייתי בשבתא דכן אתקינו אבהתא", ולכאורה דרכו של
המתרגם בכל התורה לכתוב פירוש ותרגום על כל תיבה
ותיבה ללא הוספות וביאורים, וכאן יצא מגדרו ומבאר
דכוונת הכתוב הוא למטרתא דייתי בשבתא, פירוש
מאכל מוטמן אשר אוכלים ביום שבת קודש, רמז למאכל
המוטמן לשבת אשר תיקנוהו אבותינו, וזה מאכל החמין
(טשולענט). (כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2011 01:13 |
|
| |
כל הפסוק "חֵלֶק כְּחֵלֶק, יֹאכֵלוּ, לְבַד מִמְכָּרָיו, עַל-הָאָבוֹת", הוא מציווי התורה.
התורה צוותה לכוהנים לחלוק בשווה.והוסיפה אופציה לחלוקה לבתי אבות, ובמקרה זה יש תוקף להחלטת החלוקה, ואין לחלוק כולם בשווה. [כך פרשו בתקופת משה].בכל מערכת חוקים, ישנם סעיפים המתייחסים למקרים במצבים עתידיים, שאינם קיימים בזמן החקיקה, ואולי גם לא יתקיימו כלל.
במקרה זה, הלכה זו לא נהגה בימות משה, אלא בתקופה בה החלו לחלוק בפועל. משה התקין, כי יתחלקו הכהנים לבתי אב, בכפולות של שמונה, כדי לממש את ההלכה שבתורה. אך לא המציא את ההלכה "לְבַד מִמְכָּרָיו, עַל-הָאָבוֹת". בלשון התורה "לְבַד מִמְכָּרָיו, עַל-הָאָבוֹת", הכוונה היא לבד ממה שמכרו האבות, ואין זו לשון עבר אלא לשון חקיקה. ואמנם התרגום כתב לשון עבר לפי מציאות תקופתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2011 15:07 |
|
| |
מיימוני ראה שמוא יד/יב בתרגום יונתן מטרתא – שומרים לעניין סמכות – מדוע לא הפקר בי"ד (אם כי חפשו מקורות לזה בגמ' ולא הביאה הגמ' דין זה כמקור)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2011 12:41 |
|
| |
לאחר שכתבה תורה "לְבַד מִמְכָּרָיו, עַל-הָאָבוֹת", מיותר לחפש מקור סמכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2011 19:03 |
|
| |
אשמח אם מישהו יוכל להציע תשובה לשאלתי:
לפרק שני חלקים האחד דן בכהנים
והאחר מזהיר מפני הדמות לעובדי כוכבים ומזלות.
לבד ממכריו על האבות מחבר את שני הנושאים
אלא שלפי הפירושים שהובאו כאן לא מתחוור לי מהו הקשר
בין לבד ממכריו על האבות לבין תועבות גויים.
בתודה רבה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2011 02:15 |
|
| |
אני לא מבין בפרקים, אלא בפרשיות. לעניות דעתי, יש קשר ברור בין הפרשיות.
הפרשיות הללו מצוות אודות הנהגת עם ישראל, לאחר כניסתם אל הארץ. [בהקשר כללי, של הפרשיות הסמוכות, מלפנים ומאחור, הקשורות לכניסה לארץ]
מינוי שופטים, סמכות הסנהדרין, מינוי מלך, הלווים [פרנסתם], נביא. בדרך כלל ראב"ע מטפל בקשרים בין פרשיות, עיין עליו.
[או שמא, הינך מחפש אחר קשרים בסגנון אחר]. שבת שלום !
|
|
|
|
|
