כמדומה שאומרים שהחזו"א אמר שהוא מרגיש שהוא לא יכול לשבת כשאומר שבח כזה נשגב שבו המלאכים משבחים להי"ת,משא"כ ביוצר אור,זה תיאור לזה שהמלאכים משבחים כן,וזה לא נאמר כשבח שלנו.
בדברי אחד מהאשונים מצינו שהיו יושבים בקדושא דסידרא, הביאור הלכה[סי' תפט סי' א' ד"ה ומצוה] מביא את לשונו של הרי"ץ גיאות שכותב בהלכות ספירת העומר "ואנו כך קבלנו מרבותינו אסמכתא לספירת העומר בעמידה מדכתיב... ובמוצ"ש שאומרים לאחר תפלת ערבית ויהי נועם וקדושה דסידרא כשהן יושבין נהגו ראשונים לברך ש"ץ מעומד וכל הקהל עונין אמן בכונה שלא להטריח הצבור לחזור ולעמוד", ואמנם מצד תוכן הדברים יש לומר שהיו יושבין בכל קדושא דסידרא ,חוץ מהקטע של קדוש וברוך שעמדו,ואחר ברוך ישבו שוב,וע"כ לא רצו להטריח שוב לעמוד,אבל פשטות זה שנקט בסתמא שישבו בקדושא דסידרא נראה שישבו בכל קדושא דסידרא,וגם מזה שנקט ויהי נועם וקדושא דסידרא,נראה שישבו בכל משך ויהי נועם וקדושא דסידרא,ולא הפסיקו באמצע בעמידה,דאל"כ למה נקט ויהי נועם מה איכפ"ל בישיבתו בויהי נועם אם בלא"ה אחר"ז עמד.
לשותף סוד,האם לפי הקבלה אין ענין לעמוד או שיש ענין שלא לעמוד?
תוקן על ידי קסת ב- 08/09/2011 12:27:28
 |
|
|
