ידוע שהמתנגדים אמרו על ראשוני החסידות (דור הבעש"ט, המגיד ותלמידיו בלבד כוונתי) שמזלזלים בת"ת ובקיום מצוות. ובעיני פשוט שהדברים אין בהם ממש וכידוע לכל לומד את דבריהם הקדושים.
אולם מה נעשה ובדברי הרה"ק החוזה מלובלין נמצאים דברים קשים, שמהם נראה פשוט שסבר שכדי לעשות נח"ר להי"ת לא צריך לדקדק בקיום ההלכה.
אין הדברים תחת ידי כרגע ולכן אומר רק את העיקרון:
הטפשים חושבים שהיחס בין אהבה ליראה הוא שצריך לוותר על חומרות (יראה) בשביל אהבת הבורא ולעשות לו נח"ר. ואין הדברים כן - אלא יש לוותר אפי' על מצוות ממש (יראה) בשביל אהבת הבורא. למשל מי שאומר זמירות (כנראה פסוקי דזמרא או תהילים) לפני התפילה ורואה שזמן ק"ש עובר לא יפסיק את אמירת הזמירות אם הוא דבוק בבורא ית' ועושה לו נח"ר אלא ימשיך בכך ואפי' יבטל ק"ש או תפילה. ע"כ תוכן דבריו כפי הזכור לי.
יש לזה מקבילה נוספת כעין זה בכתביו.
חשבתי לתרץ בפשיטות - שכוונתו רק לבטל מצוות עשה ובשום אופן לא לעבור על לאוים. (כן מדויק מדבריו שכתב מצוות ע"ש). וזהו פשוט לפי העקרון ההלכתי "העוסק במצוה פטור מן המצווה".
מה דעתכם? בזה בפרט ובנושא האשכול בכלל.
נשלח ב-13/11/2011 16:07
זה היה אכן אחת מנקודות הויכוח של המתנגדים עם החסידים. ועיין בהשמטות לנפש החיים שנדפס בכמה מקומות שם דן בזה.
נשלח ב-13/11/2011 20:37
יש לזה בסיס בירושלמי שבת א, א שרשב"י היה דוחה מצוות שבפה כגון תפילה בשביל הלימוד תורה, אך לא היה דוחה מצות סוכה ולולב. מעניין שרשב"י היה דוחה תפילה בשביל ללמוד יותר ואילו החסידים דוחים לימוד בשביל תפילה...
נשלח ב-13/11/2011 20:49
תורה זה דין שונה כידוע והיא נדחת בפני כל מצוה שאינה יכולה להעשות ע"י אחרים. ורשב"י הוא יוצא דופן בזה. ולכן אין כאן מקור. טענתי שהחסידים ממש בסדר והולכים בדיוק לפי ההלכה, וזו בדיוק טענתו של החוזה, שהטיפשים 'מחמירים' על עצמם שלא כדין ואינם עושים בזה נח"ר לבורא כפי מחשבתם.
נשלח ב-13/11/2011 20:59
אז למה נאמר בשו"ע או"ח סימן רצא:
(א) יהא זהיר מאד לקיים סעודה שלישית ואף אם הוא שבע יכול לקיים אותה (ב) א בכביצה, ואם א"א לו כלל לאכול (ג) אינו חייב לצער את עצמו. והחכם עיניו בראשו (קהלת ב, יד) שלא ימלא בטנו בסעודת הבוקר, כדי (ד) ליתן מקום לסעודה שלישית
כעת הוא בסעודה שניה, מדוע שיחשוב על סעודה שלישית?
נשלח ב-13/11/2011 21:02
אין כאן איסור אלא עצה טובה. אם באמת הוא שמח מאד מאד באכילתו בסעודת הבוקר יש מקום לדון, כי סוף סוף הוא עוסק במצוה אחת. אבל אם אין שום סיבה טובה באמת צדקו דברי השו"ע וזו כוונתו.
נשלח ב-14/11/2011 11:37
אפשר לומר על החסידים שהם גדולים מיהושע, יהושע עצר את השמש פעם אחת ואילו החסידים אפילו לא צריכים לעצור את השמש כדי לקבוע שעדיין יום וכד'
נשלח ב-14/11/2011 11:48
סתם תגובה לא עניינית ומזלזלת. לא שייך לאשכול ולא מכבד את הפורום.
נשלח ב-14/11/2011 12:02
כנצר למשפחה חסידית הערתך פוגענית כמו כן הכותרת אינה נכונה אלא פופולארית אין זו עבירה לשמה כי אם מצוה דוחה מצוה. מקורות כתובים לא ברור לי שתמצא, אך לדעתי לך לאדמורים ותשאל בעל פה כי אלו עניינים שבמסורת. ופעם אחת נזדמנתי לבית כנסת והשקיעה עברה וביקשו ממני לעלות לעמוד והיססתי, ואמר לי אדם אחד: "מדוע אתה מהסס כי כתוב במשנה ברורה שאסור להתפלל אחרי שקיעה? משנה ברורה זה ליתומים! אני ראיתי גדוילים שהתפללו אחרי השקיעה". (סיפור שסיפר לי חבר) וכבר אמרו בגמרא שדברים שבעל פה אינם נכתבים.
נשלח ב-14/11/2011 19:33
1. לא התכוונתי לפגוע, אם כוונתך היתה לא בזלזול אני מתנצל (ולא הבנתי מה רצית לומר..) 2. מה ראיה בזה שאתה נצר למשפחה חסידית? (פגשתי פעם להבדיל אפיקורוס שאמר שאין לו שהוא לא שונא חרדים [והוא שנא ועד איך!] והראיה שיש לו אח ראש ישיבה והוא אוהב אותו...) 3. הכותרת צודקת. זה מה שכתוב בגמ' ובדברי רבותינו חסידים ומתנגדים. אדרבא - החידוש הוא שהכותרת שהוצמדה (ע"י המתנגדים בעיקר) לדברי החוזה ודומיה אינה נכונה אלא מצוה דוחה מצוה.
נשלח ב-14/11/2011 20:58
חסידים הראשונים (גם אחרי המשנה) עבודתם הפליגתם למעלה מן הזמן. המפליא זה להורות כך לרבים (אם אכן החוזה הורה כמו שכתבת אא"כ נעשה זה כהוראה פרטית וגם אז לא ברור איך אפשר להורות כך לכתחילה)
נשלח ב-14/11/2011 21:08
טענתי שהוא לא הורה דבר שלא ע"פ ההלכה. אני מסתייג מכל מי שלא הולך ע"פ ההלכה וק"ו מי שמורה כך לרבים. אני לא מכיר מקור אחד מלבד אותו מקור שהבאתי לכך שראשוני החסידים (הבעש"ט ותלמידיו, המגיד ותלמידיו) הלכו שלא ע"פ דקדוק הדין, ואדרבא רבים עד מאד המקורות ההפוכים, עד כמה החמירו על עצמם וכו'. לא עם הארץ חסיד אינו נתון במחלוקת, ומעל הזמן הוא תירוץ שאינו מובן לדידי ואיני מכניס בו את ראשי. אלא שכאמור איני מכיר מקור לכך בראשוני החסידות. (אח"כ באמת הדברים השתנו ולצערי התרחקו מדרך הבעש"ט).
נשלח ב-14/11/2011 22:40
לכן הקפידו עליהם הליטאים כיון שאי שמירת דקדוק הלכתי למשך זמן ממשוך גורמת לרפיון שבמשך הזמן הופך לאי הקפדה. משל למה הדבר דומה? שהיו קמים מוקדם מאד כדי להתכונן לתפילה, והיו מתפללים מאוחר, והתרגלו להתפלל מאוחר אף שכבר לא קמים מוקדם. וא"א לעצור את הפרץ. ועל אלה אני בוכיה שהיו קמים בכל קהילות ישראל בשבתות ובחול באישון לילה ועוסקים בתורה. עד שסיפר הר"י קאפח שבעל בית פשוט היה לומד לכל הפחות שמונה שעות ביום. זמן שאפילו בני תורה אברכים לא עושים היום (רק מהכרח, ואני מסייג דבריי מיד). ונדמה כי החסידים הראשונים הפכו את הדורות שאחריהם לחסידים שוטים שעוסקים בקליפות ולא בתוך. נוהים אחרי מעשי אבותיהם ולא אחר ליבותיהם. נמצא שהמצוה לא גררה מצוה אלא...
נשלח ב-14/11/2011 23:13
תביא מקור מראשוני החסידות לתפילה מאוחרת! (המקור שהבאתי הוא יוצא דופן בשני צדדים: א. הוא היחיד. ב. גם הוא מדבר על מציאות מקרית ויוצאת דופן ולא על דרך קבועה. כידוע המחלוקת בין תלמידי החוזה סביב היהודי הקדוש היה בגלל ההנהגה של היהודי להתפלל לא בזמן. אצל החוזה לא היתה הנהגה כזאת). לא תמצא דבר כזה, בצוואת הריב"ש ובמקבילותיו מבואר שלפי הבעש"ט יש להתפלל כותיקין! וחזרתי על הראשונות שהיום החסידים לא הולכים בדרך הבעש"ט, שהיא ללא רבב.
נשלח ב-15/11/2011 00:55
פעם אמר לי איזה אדמו"ר שכתוב בירושלמי שזמן התפילה הוא מתי שהצדיקים מתפללים. כוונתו היתה שכאילו לירושלמי יש שיטה אחרת לגבי זמני התפילה מאשר לבבלי, והשיטה היא שזמני התפילה תלויים בזמן התפילה של הצדיק מתי שירצה. ( פעם הייתי תמים מספיק כדי ללכת ולבדוק את זה.)
