מלבד מאמרים נוספים של רב סעדיה גאון יש עוד משהו חשוב?
נשלח ב-3/1/2012 21:35
מי אמר שמצאו שם כתבים של רס"ג?
נשלח ב-3/1/2012 22:27
יש שם תרגום פרסי-יהודי למקרא, קטעים של תרגום יונתן למקרא, פירושי רס"ג. הרבה מן הטקסטים מנוקדים בניקוד הבבלי, שכידוע היה נפוץ ביותר בכל המרחב האסייתי והגיע עד סין.
נשלח ב-4/1/2012 02:13
מתוך מה שהוזכר כעושה רושם שעיקר החשיבות היא בפן ההיסטורי קהילתי של הגניזה ולא בחשיבות כתבי היד מבחינת הסמכות הדתית הכלולה בהם. מעבר לקטעים מכתבי רסג לא צויין משהו בעל ערך תורני. הגניזה היא מהמאה העשירית .אהוד יערי דיווח על כך לראשונה - לטענתו - בערוץ 2.
יד אינטס כלכלי חזק מאד מאחרי הבתבים הללו וסביר ביותר שמחזיקיהם ינסו ל הצים את מרכולתם כל הננתן.
אני לא חושב - לאור מה שנאמר - שחשיבות הגניזה תגרום למהפך כלשהוא מבחיה הלכתית או מחדבתית.
נשלח ב-4/1/2012 08:21
אני מכיר אדם שראה את הגניזה הזו בשנות השישים כשאפשר היה לנסוע לאפגניסטן ומציאותו אינה חדשה - סוד זה לא היה אף פעם - ובשנות השישים לא עורר התפעלות אצל המצויים בתחום.... רוב החומר העיוני הוא קראי, ולכן ספרו של רס"ג נגד חיוי הבלכי שם באופן טבעי, כי באזור היו קראים בזמנו, והגניזה נמצאת ליד העיר בלקי ממש... . אמנם עשוי להיות חומר היסטורי מענין על השיירות למזרח שהיהודים תמיד היו במרכז המסחר למזרח כידוע - אך לא הרבה יותר מזה. זו גניזה קראית מובהקת ונקווה שהיא קצת יותר אוטנטית מגניזה קראית אחרת ... בכל אופן הדיון בערוץ 2 קשור למאמץ הסוחרים להעלות את המחיר ולגרור את הממשלה לממנה. הסוחרים שחשבו שיש בידם זהב לא הצליחו למכור אפילו חלק למוסדות בעולם שהסוחרים חשבו שיקפצו על התגלית. זו לא הגניזה הקהירית ולא דומה לה כלל. מקסימום גניזת סוחרי יהודי פרס - ואכן כמה מסמכים נרכשו ע"י יהודי אמיד איראני בלונדון.
נשלח ב-4/1/2012 10:11
האם אין חשש שבין כל העתיקות האלו ישובצו גם קטעים מזוייפים לכל המרבה במחיר?
נשלח ב-4/1/2012 10:37
חשש של ממש
נשלח ב-4/1/2012 13:52
מנשה.
הערה צדדית
. דומני שחיוי הבלכי - המתכנה כלבי - היה אתאיסט דווקא ולא קראי. בפרט אם נאמין שהושפע מאבן אל ראוואנדי
נשלח ב-5/1/2012 03:00
1. מוטי, לשם הדיוק, נראה לי שחיוי ידוע לא כ'אתיאיסט' אלא לכל היותר כופר בקדושת המקרא ובמסורת ישראל.
2. אינני מבין מה הזלזול כאן ב'חומרים קראיים', קודם כל מבחינה היסטורית זה מעניין וחשוב. חוץ מזה, וכי אין ערך לפרשנות ולידיעות שבכתבי קראים? אבן עזרא לא החשיב פירושי חכמי הקראים: יפת, ישועה ועוד? (ונא לחסוך מעימנו את הידענות על כך ש'ידי זרים שלטו בפירושו'. עובדה שעד היום זה חוזר ונדפס בכל מקראות גדולות של יהודים כשרים, ואף אחד לא העז להשמיטם). אני מסכים שההגזמה התקשורתית שמדמה זאת לגילוי הגניזה הקהירית, היא מנופחת וחלולה, וכמובן שהאומרים אינם מבינים על מה הם מדברים כלל.
נשלח ב-5/1/2012 03:55
כמו שמוטיבןשלום העיר כבר, חוי אלבלכי - שחיק טמיא - היה מין ואפיקורס שלא האמין בתורה שבכתב בכלל, בניגוד הגמור אף לעקרי דת הקראות. מתוך שאלותיו משמע קצת שנטה לאמונה הגנוסטית. עכ"פ שם חיוי מנואץ הן אצלינו והן בין הקראים. יש לזכור שיהדות פרס לא היתה הרת גדולים וחכמים כמעט מעולם, ואף רוב חכמי הקראים לא יצאו מהאיזור ההיא. זה איזור של עמי הארץ מוחלטים. משום הכי קשה לייחס לגניזה הזאת משקל תורני [רבני או קראי] הרבה יותר ממה שיש בגניזה ממוצע של... בוא נגיד 'בית ישראל שטיבלאך'... ואולי פחות מזה. חידושים היסטוריים אולי יצאו מכל זה, אבל לא צפוי להיות משהו משמעותי ומהפכני.
נשלח ב-5/1/2012 12:00
יפת וישועה לא היו קראים, ולכן ראב"ע הביאם.
ההנחה שהיו קראים מתבססת על שגיאות ועל טעויות מכוונות של כאלו שרצו לתלות בוקי סריקי בראב"ע.
היה אדם אחד בשם ישועה שהיה קראי, ואותו הזכיר ראב"ע לגנאי. לעומת זאת תדיר הקפיד לכתוב רבי ישועה בכל מקום שהביא פירושו, כדי להבדיל בין הטמא ובין הטהור.
נשלח ב-5/1/2012 20:45
הגולם: למה זה תשתטה? יפת בן עלי היה פרשן קראי מובהק, וכן ישועה הזקן. דברים הלו מפורסמים וברורים ואינם צריכין לראיה. ספריהם על התורה ונו"כ מצויים מאז ועד עתה, והם מקבילים למובא בשמם בהראב"ע. זה שקבעת שהראב"ע לא הביא בשמם אלא מפני שהיו רבניים, אינו אלא מפני שאינך מסכים להשאר בתמיהה מדוע הראב"ע התיר לעצמו להביא דברי פרשנים קראיים בתוך ספרו, והלכך מיהרת לברוא שני בריות חדשות ושמם "רבינו יפת הרבני זיע"א" "ורבינו ישועה זיע"א" שפירשו את תנ"ך כולו ולא נשאר שם ושארית לא להם ולא לפירושם אלא בדברי הראב"ע.... אכן יש מה לתמוה על שהביא הראב"ע דברי פרשנים קראיים, אך קביעתך מגוחכת. [כדי לא להשאיר הנייר חלק, ארשה לעצמי להוסיף ולהעיר שרוב פעמים שמצינו להראב"ע שמוכיח ומהתל בדברי הקראים הוא כשהם חולקים על קבלת חז"ל, ולא בסתם פירוש של פסוק בהושע. ובעיקר לשונות של גנאי הוא משתמש נגד אותם מבין הקראים שהיו פולמוסנים, ולא סתם פרשנים פשטנים שנסתפחו למינות. יפת וישועה הקראיים לא נודעו להתפלמס, ולא כתבו שטנה וגידופים על רבותינו ז"ל. יצויין שאף בין הקראים מוזכר הוא בכינויו ר' ישועה עם התואר, ואילו יפת אינם קוראים אלא בשמו. הראב"ע מביא פרשנותם בשמם כמו שהם קרויים אף בין הקראים [ללא הוספה או גרעון של התואר "ר' "], לפעמים חולק עליהם, ולפעמים הוא מביאם בהסתייגות, ואף לפעמים חולק עליהם. ובהקדמתו הוא מביא את ישועה בלי תוארו בין רשימת "המכחישים" ענן [בן דוד], בנימין [הנהוונדי], [חסן] בן משיח, וישועה. [היו שני פרשנים קראיים בשם ישועה - בן יהודה ואבן דאוד(בן עלי), אך ככל הנראה הכוונה לזקן שבין שניהם ישועה אבן דאוד הזקן שהיה בן דורו של הרס"ג.] בעבר התווכחתי על נושא זו עם החכם איש ספר מנהל פורום אוצה"ח, באשכול אודות כינויי כבוד לרשעים. http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6030&p=52794&hilit=%D7%99%D7%A4%D7%AA#p52794
קטע זה ושאר הסידור משקפים את ההווי בפרס באותם ימים, השווה ברכות לד והמקבילה במגילה לעניין השבחים שאפשר להגיד בתפילה. נראה שמה שימצאו שם זה לא מה כתוב בגמרא אלא מה שהתנגדו אליו בגמרא ומדרשים וגם זה טוב....
