|
|
| נשלח ב-2/5/2012 21:09 |
 |
| |
נישואי קטן
בתשובות הגאונים שערי צדק הובאה שאלה לפני רב שרירא גאון (אני מצטט מאוצה"ג יבמות עמ' 194-192 שהיא תשובה מלאה יותר):
רב שרירא. וששאלתם: מצינו בספר שטרות שתקן רב סעדיה גאון זצ"ל: בן תשע שנים ויום אחד שקדש אשה, ונטה למות קודם שיגיע לשלש עשרה שנה ויום אחד, ובקש להוציא את אשתו בגט שמא ימות ותתיבם לאחיו, אין גיטו גט וקדושיו קדושין וזקוקה ליבם ואין לה התרה אלא בחליצה או ביבום. וקשיא לן הא דבהלכות גדולות ובהלכות דמר רב יהודאי גאון ע"ה כתוב: קטן שקידש אין חוששין לקדושיו ואם נשא אשה והוליד ממנה בנים ועדיין לא הגיע לשלש עשרה שנה ויום אחד אין קדושיו קדושין ואין כתובתו כתובה אבל בניו כשרין הן ונקראין על שמו ואם בא להוציא אין צריך ליתן גט, וכשיגיע לשלש עשרה שנה ויום אחד יחזור ויקדש ויכתוב כתובה אחרת. ומדקא קשיא לן הא מילתא הודענא ית מרנה לאלפא יתנה אורח תקנה. תשובה: אנחנא הכין גמרנא כדמפרש בהלכות דמר רב יהודאי גאון ז"ל, והא דפרישתון משמא דרב סעדיה גאון לא שמיע לנא ולא סבירא לנא... ולא כאשר כתבתם משום של מר רב סעדיה, קידושיו קידושין ואין גיטו גט, אלא שחוששין לו לאחר זמן דאמרינן, אמר רב דמי מנהרדעא הלכה חוששין שמא נשרו סימנין, והני מילי בקידושין ולאחר זמן דאיכא ספיקא דאוריתא, אבל לפני זמן לא. והרי אלו דברים ברורים שאפילו בתוך זמן שהוא י"ג לא חישינן לקידושיה כל עיקר, כל זה הוצרכנו לברר תוך זה כיצד הוא, אבל קודם זמן מילתא פסיקתא היא ומפורש במשנתינו דבן תשע שנים ויום אחד שלא הופרש אלא בקנית יבמתו, אבל אם נשא אשה ומת – אין צריכה לא חליצה ולא יבום ... ואנו רואין כי הדברים הללו מזוייפים על מר רב סעדיה גאון ז"ל, כי חכם גדול היה ואין משנה שלימה ממשנתינו אובדת אותו
וראה כאןhttp://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/nisueen-4.htm
שלא התייחס לדברים הנ"ל.
האם ידוע מקור לדברי רס"ג או לשמועות בשמו? והאם ידוע אם היה מי שחשש לשיטה זו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2012 23:54 |
|
| |
מה הכוונה של כבודו " האם ידוע מי שחשש לשיטה זו ?" אם כוונתך לחלות הקידושין, הרי היו פוסקים שחששו לקידושי קטן.- הר"ש מן ההר שהובא בשטמ"ק, ולפ"ד התוס' הנזכר בפנים, וכן הב"ח בהשיאו אביו וכן הובא בשם ר"י בר ברזילי. ע"ש. ובהנחה כי תקנת הקידושין נועדה למניעת זנות . ( אא"ט ראיתי בשו"ת זרח השמש ליעקב ? להר"י אביחצירא שדן בזה. ע"ש).
אך יש לעיין אם חששו גם לגבי יבום וחליצה. כי מצד אחד אין היא אשת אחיו מדאורייתא ( ואף לא מדרבנן אלא לעניין דלא חשיבא זנות ) ולא הוי ערוה ומאידך יש בזה חשש שיאמרו שאשת איש שמת בלא בנים יוצאה ללא חליצה ויבום. ואפשר שלזה חשש הרס"ג על פי נוסח השאלה. ועל זה חולקים הפוסקים אם חיישינן בזה לשמא יאמרו. ( אך נלענ"ד שלשואלים היה נוסח בו שתי התיבות " ונטה למות" הוקדמו טרם זמנן, ומקומן לאחר "קודם שיגיע .." ואפשר שלזה רמז המשיב , ואין צורך אם כך במה שכתבתי)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2012 00:06 |
|
| |
אהבתי את הברקתך האחרונה, אם תרצה רקורד על הרעיון פנה אליי באישי ומסור לי את שמך המלא
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2012 00:26 |
|
| |
הקרדיט מסור לך ועל שמך יתקרי.
( לטוב ולמוטב )
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2012 09:56 |
|
| |
אחר העיון נראה כי לפי הצעתך יש כפילות שאם הוא בן תשע שנים ויום אחד ברור הוא שהוא פחות משלוש עשרה, אלא שייתכן שזו הוספת הבהרה של הקורא
עכ"פ חומר רב מצוי בשו"ע אבהע"ז מג, א ונו"כ, בעיקר אבני מילואים ואוצר הפוסקים. מסתבר שזו שיטה עתיקה מאד ויסודותיה בהרי אררט, היא בבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2012 11:24 |
|
| |
בתשובות הגאונים שהוציא ש' אסף, תש"ב בהוצאת מקיצי נרדמים (מצוי באוצהח, אשמח אם משהו יעלה את העמ', לא הצלחתי), בעמ' 122 הערה 11 מביא שזו כנראה מח' עתיקה בין בני א"י לבני בבל. והמסורת הארצישראלית דיברה על גיל 11 שהוא גיל שהנישואין תופשים, וי"א גיל תשע כבתשובת הרס"ג הנ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2012 12:12 |
|
| |
ראה בשו"ת נודע ביהודה (תניינא אבן העזר סי' נד) שנקט דאם יש לו דעת כמו בן יא וי"ב קידושיו קידושין, אבל בני שש ובני שבע שאין להם דעת כלל אין קידושיהם קידושין.
וראה שם שהביא דוגמאות מעניינות מבני משפחתו שהתחתנו בגילאים אלו. ומקומות שהתחתנו בגיל שש שבע.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2012 12:53 |
|
| |
מובא באוצר הפוסקים שהפניתי לעיל, ויש שם הרבה שיטות והמון סיפורים
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.
|
