| נשלח ב-11/5/2012 00:16 |
|
| |
האשר"י (והמרדכי)
כידוע, הפוסקים האשכנזים המוקדמים (תרומת הדשן והמהרי"ל, למשל) מכנים את הרא"ש בשם "אשר"י". מנין הגיע שם זה? ברור שהוא הטיה של השם אשר, אך לא ברור לי כיצד נבחרה דווקא הטיה זו כשם לספר (ולעיתים גם למחבר). האם זהו הנימוק של אותם המבטאין את שמו של ספר המרדכי בכ' חרוקה?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2012 12:37 |
|
| |
אין ספק שזהו הנימוק של אותם המבטאין את שמו של ספר המרדכי בכ' חרוקה.
באשר לחיבור של הרא"ש, לא היתה להם אפשרות אחרת טובה יותר לנקוב בשמו של החיבור, הרי לא ידוע לנו שהרא"ש נתן שם לחיבורו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2012 13:06 |
|
| |
כן מצאנו גם לגבי הרמח"ל שכינו ספריו בשם הלוצאטו סתם. וכן הוא לגבי הנרבוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2012 15:19 |
|
| |
דויטש, מה רע ב"פסקי ר' אשר"?
שוטנג, כמדומני שבדרך כלל "הלוצאטו", כמו גם "הקארו" מבטא זלזול מסויים ("הקארו", למשל, הוא הרי האופן בו קורא המהרש"ל לספרי ר' יוסף קארו, שהוא לא חיבב כידוע). "הנרבוני" הוא על שם מקומו של החכם, וזה ודאי ברור - כך הוא גם המקרה לגבי ר' יצחק אלפסי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2012 16:17 |
|
| |
ראשית דבר, יתכן שהרא"ש לא נתן שם לחיבור משום שאין עיקר חיבורו אלא מאסף דברי התלמוד וכן דברי הגאונים והראשונים בתוספת מעטה לפי הערך מדיליה. והגם שבכמה דוכתי האריך הרא"ש בפירוש הסוגיא או נתינת טעם למנהג או משא ומתן על דברי הראשונים שקדמוהו (וגם על הגאונים), עם כל זה התוספת בטלה בערך אל העיקר. וכמובן אין צורך לומר שכל זה מנקודת מבטו של הרא"ש עצמו שלא החשיב עצמו אלא כמאסף, מקצר ומודיע פסק ההלכה. וששאלת למה לא השתמשו ב'פסקי ר' אשר' על זאת אשיב כי בדורות ההם לשון פסקי ר' פלוני אינו נופל על חיבור גדול ורחב כל כך ובאמת אם תחפש תמצא שדווקא לקיצור פסקי הרא"ש שפעמים נקרא 'רמזי אשרי' (כך מכנהו הקרבן נתנאל כמדומה) היו מי שקראו 'פסקי אשרי' כי שם באו רק הפסקים עצמם בלי לשונות התלמוד והפוסקים. ואחר שביארנו למה לא קראוהו 'פסקי ר' אשר' (או פסקי אשרי) נבאר למה קראוהו אשרי סתם, ונאמר שכן הוא מנהג המחברים בדורות ההם לכנות החיבור למחברו, כי כל מה שתחת רשותו או נעשה בידי אדם, על שמו הוא נקרא בין אם יהיה זה חיבור, או כלי או מי מיוצאי חלציו. ואחר שבניו של אדם נקראים על שמו כמו שמצינו שקראוהו לרמב"ם מיימוני כי היה בן ר' מיימון, כך יתכן היה לקרוא לחיבורו של ר' מיימון מיימוני [אילו היה מחבר ספר, כי לא מצינו שחיבר], וכך גם יתכן לקרוא אשרי לחיבור מחובר בידי חכם ששמו ר' אשר. והנה לא נמלטתי מן האריכות אשר אקווה צאתי ממנה נשכר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2012 16:22 |
|
| |
דומני שחכמי המוסר מכנים הרמח"ל בשם הלוצאטו, וכפי המשוער הם האחרונים שיזלזלו בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2012 17:35 |
|
| |
ואני מוסיף שידוע לכל הרגיל בדברי הרא"ש שפעמים רבות מעתיק לשון הרי"ף בלא להזכירו (וכמובן אין בזה משום גניבה כי בדורות ההם היו רגילים לכתוב דברים בלא להזכיר שם אומרם - כנראה מתוך ידיעה שהלומד יעמוד על כך מעצמו).
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2012 17:50 |
|
| |
מה זה פעמים רבות? הרא"ש הוא ספר שנכתב על הרי"ף כמעט שורה שורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2012 17:52 |
|
| |
נכון, כי על הרוב, כשמעתיק לשון הסוגיא מעתיק אותה על הסדר שמעתיק הרי"ף.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2012 21:34 |
|
| |
כוח עיונו של הרא"ש ידוע. כח זה מתגלה לא רק בפירושיו המקוריים למסכת נדרים ולסדרי זרעים וטהרות אשר שם חשף זרוע עוזו בפירוש סוגיות שלא היה להן פירוש ממי אשר קדמהו, אלא גם בספר האשרי עצמו, ויש ישיבות שהונהג בהן ללמוד את הרא"ש בסדרי העיון כאחד מהראשונים על הסוגיא.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2012 22:31 |
|
| |
פירושו למשנה בנוי ברובו על פירוש הר"ש משנץ. בדוק ותיווכח
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2012 02:42 |
|
| |
הרא"ש נקרא אשרי בדיוק כפי שהרי"ף נקרא אלפסי.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2016 22:35 |
|
| |
| makpizz כתב: |  | ..//
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2016 16:13 |
|
| |
| makpizz כתב: |  | ..//
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2016 16:23 |
|
| |
| makpizz כתב: |  | ..//
|
|
|
|
|
|
|