והנה; ואמנם; ואולם - בתורתו של הרמח"ל.

בספר המליצה, כמדומה.

לוצאטי, יישר כחך.
בקשתיהו שם לפני פתיחתי את האשכול.

מעניין מהיכן שאב הרמח"ל את השראתו זאת. אם זה כפי המחזות שהוא העלה על הכתב , אז יש לחפש כללים כעין אלו בספרות האיטלקית דאז.

הרמח"ל לא חידש כלום בחייו, גם לא בשפה ולשון. הכל נעשה בהשפעת הספרות האיטלקית. 

אכן צודק מר פישל,

הבה נבחן את הכללים הללו לכשלעצמם ללא התייחסות לזמן ולמקום.

תחילה נשאל מדוע דווקא אותן ארבע מילות פתיחה ראויות ? מה רע ב " וראיתי " ? מה רע ב " כתוב בספר " ? או "לעומת זאת" ? או " מאידך" ? או " למרות  " ? או " ביקשתי" ? ושאר מילות.


וביותר, מדוע בכלל לקבוע חוקיות מקובעת במה ראוי לפתוח משפט , אם זה מכבר דורות עולם של חכמי ישראל ונביאיהם לא הקפידו בשמץ מכל זה ?

וכדי שלא יסתבך לו המשיב בתלתלי תירוצים - מוטב כבר מתחילה לבחון את כללי הכתיבה הפואטית והפרוזאית שבשפה הלטינית והאיטלקית שממנה הושפע הרמח"ל בכל מאודו.

במחילה מכבודם של הכותבים.
הראתם באשכול זה גודל כשרוניכם, להכניס כ"כ הרבה שטויות באשכול כ"כ קטן.
התגובות נכתבו כאן בפחות ממיעוט העיון, והרבה פחות מזה הבקיאות.

מוטי, דבריך שלא כדברי החכמים. הרי לא היה לנגד עיניך מאמרו זה של רמח"ל, ונעלמו ממך פרטיו, גדריו וסייגיו. הרי אתה כאומר: "אמרו החכמים התוקע בשופר בשבת חייב חטאת". והם לא אמרו אלא שהתוקע ציר בחורו חייב חטאת. (משלו של רמח"ל). 

כשדי,

נתתי בך אימון כשכתבת דברים משם הרמח"ל. ועל פי מה שציטטת, תגובתי הגיעה. אם ישנם התניות הכרחיות נוספות שלא נודעו אלא לך, היה לך להזכירם כדי לא להטעות . בכל אופן, דומני שהערתי תהיה נכונה גם בהתנאה ספרותית כזו או אחרת. אייתי ספר ונחזי.