| נשלח ב-2/12/2012 18:44 |
 |
| |
פירוש רבינו מנוח מנרבונה על הרמב"ם
פירוש רבינו מנוח מנרבונה על הלכות מסויימות ברמב"ם מוכר, בעיקר בזכות הדפסתו על העמוד עם דברי רמב"ם בהוצאת פרנקל. נתקלתי מספר פעמים שהוא לא מפרש את הרמב"ם אליבא דהרמב"ם [במערכותיי בפלפול ביארתי הדברים, אך נראה לי שיש תשובה אחרת..]. הציין שני דוגמאות:
א. ידועה מחלוקת הפוסקים אם 'קול באשה ערוה' נאמר לגבי קריאת שמע [כי קול יפה מושך את תשומת הלב ומפריע הכוונה], ואז אסור אפילו קול אישתו וכדו', או שנאסר משום ערוה, ואז אסור אפילו לא בזמן ק"ש. האריך במחלוקת זו הב"י באו"ח סימן עה, עי"ש. מקובל לומר שהרמב"ם סובר שהוא דין בעריות, כי כתב את דין זה רק בהלכות איסורי ביאה (פכ"א ה"ב). אמנם רבינו מנוח (פרק ג מהל' ק"ש הט"ז) טוען שהרמב"ם סובר שהוא איסור בק"ש.
ב. שיטת הפוסקים שמצוות שניים מקרא ואחד תרגום מחייבת גם את מי ששמע קריאת התורה, וכך מפורש ברמב"ם (פי"ג מהלכות תפילה הכ"ה) - לעומת שיטת ראב"ן (סימן פח), שסיבת 'שניים מקרא ואחד תרגום' היא כנגד העולה, הקורא והמתרגם, ונועדה ליחיד הדר בכרך שלא שמע קריאת התורה. רבינו מנוח (שם) מפרש שהסיבה שבציבור לא צריך לקרוא פעמיים, משום טרחא דציבורא, ונשאלת השאלה אם זה לא מתאים לשיטת ראב"ן?
גם אם לא היתה כוונת רבינו מנוח לפרש את הרמב"ם, אלא לכתוב ביאורי הלכות על סדר הרמב"ם, עדיין כבודו במקומו מונח. כמוהו ההגהות מיימוניות! השאלה האם יש ביסוס לרעיון כזה.
תודה רבה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2012 18:48 |
|
| |
על הערה א - אין זה סותר בהכרח אלא נכלל. שיש דין קב"ע כללי , ומוסף עליו לחומרא בק"ש אף לגבי מי שהותר קולה.
לגבי ב - לא הבנתי מה רוצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2012 05:51 |
|
| |
ראה במבואו של אלעזר הורביץ לספר המנוחה הוצאת מוסד הרב קוק [ירושלים תש"ל] פרק שלישי ותמצא "מנוח".
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2012 00:30 |
|
| |
למוטי,
על הערה א.כל זמן שיש מאמר אחד בגמרא צריך לדעת על מה הוא נאמר ומה אסרו. אין איסורים שלא כתובים. הסיבה שאתה מבין שצריך להחמיר מדין 'ערוה' גם בלי איסור קשורה לנידון גדול באחרונים אם קול אסור מדין ערוה או מדין הרהור, ונפקא מינה לאינו יודעה ומכירה, הקלטה וכדו' [דומני שנחלקו בזה הרב מנשה קליין והרב"י זילבר]
ב.פשוט שהמקור שקריאת שניים מקרא ואחד תרגום מתקיימת בקריאה בתורה היא שיטת ראב"ן, שכל תקנת שמו"ת נועדה למי שלא יכול לשמוע קריאת התורה, וזה מפורש בדבריו שציינתי, ולכן דברי רבינו מנוח תמוהים.
אני מודה שאפשר ליישב גם את דבריי בדרך פלפול, אבל אחר הסתכלויות רבות בפירוש זה נראה שיש בסיס להשארתי.
לרב חסדאי, אשמח אם תוכל לקשר (אם יש את הספר בהיברבוקס או אוצה"ח). תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2012 12:47 |
|
| |
מכובדי, לא אכנס לנבכי הדין כי באתי רק לתרץ שאלתך על רבנו מנוח בלבד. ומאחר וברור שאין כל הכרח שהרמב"ם והרי"ף חולקים על רב האי גאון שאמר שדין זה נאמר בק"ש .לכן רבנו מנוח שהשתמש בדברי רב האי גאון עשה כדין ושאלתך מתורצת.( ועוד שאף לפי פילפולך עם האחרונים וכו' , כבר מתורצת שאלתך. אלא שאין לכל זה צורך.)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2012 15:05 |
|
| |
תודה רבה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2012 10:49 |
|
| |
אולי יש בין חכמי הפורום הזה מי שיודע, מדוע לאחר שהופיעה מהדורת הורביץ
בראשונה בתש"ל, נעלמה מן השוק לאחר זמן קצר מאוד, ולאחר זמן הופיעה שוב
כמהדורה חדשה. מה אירע בינתיים והאם יש שינוי בין המהדורות. המהדיר
מכחיש שהיה דבר כזה, אולם הדבר הזה ידוע לי בוודאות גמורה.
|
|
|
|
|
