| נשלח ב-8/2/2013 13:47 |
|
| |
עם לכתו לעולם של מנחם אלון - מישהו חשב ברצינות להחיל את ההלכה בבתי המשפט?
העסק הזה של החלת הקרוי המשפט העברי בחוקים ובפסיקת בתי המשפט מוזר ביותר.
וכי אם שופט - ויהיה החרדי ביותר או החילוני ביותר - יפסוק דין תורה זה אכן דין תורה? רוב האחרים לא מצויים, וממילא זה לא ישנה כלום כי הפסיקה היא חילונית במערכת חילונית אזרחית, עם דיני ראיות אחרים.
יש בספרו של אלון אכן מקורות רבים. אני אישית לא אהבתי את החילון המוגזם - במונחים ובסדר ההלכה - שהוא עשה למה שהוא קורה המשפט העברי (ז"א ללא העיקר - דיני עדות), וכפיית המערכת החילונית לתוך המשפט העברי נראית לי מלאכותית לגמרי.
יש רושם שכל ה"תעשייה" הגדולה סביב "החדרת" ה"משפט העברי" הה לא רציני. גם כך המערכת עמוסה ואין אחידות בהרבה תחומי המשפט האזרחי. סוף סוף עורכי דין צריכים להימצא במקום שיכולים לתת מענה הגון למרבית הבעיות ולא להוסיף בעיות, וכן בהליכים משפטיים עצמם. אולי עלה תאנה כנגד רצונו התמים והאמיתי של הרב הרצוג בקום המדינה, וסלוגן טוב של הפועל המזרחי לדורותיו. לא ברור איך הרב הרצוג חשב להפעיל את חושן המשפט דרך מערכת בתי המשפט. אל תענו לי: השופט הרב שמחה אסף, או משה זילברג, כי אענה: חיים כהן (ששנה ופירש). וגם הם כבר אינם. ומה זה שינה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2013 09:41 |
|
| |
אולי כדאי תחילה להציע את שמות המכונים שעוסקים במקצוע זה ופירותיהן אני מכיר את המפעל של רקובר ושל ויגודה במשרד המשפטים שני הגופים ממומנים על ידי המדינה הוציאו עשרות (או קרוב לזה) של ספרים הנוגעים לעניין בפועל אני לא בטוח כמה משתמשים בספרים אלו ובחוות הדעת של המחלקה למשפט עברי, אולי כסניף על כל פנים לדעתי יש חשיבות מה שלפחות יכירו את עמדת המשפט העברי ולא ישארו בורים ועמי ארצות עד שלא יודעים מהי משנה ומהו תלמוד מקצוע זה של המשפט העברי גורם לתלמידים בפקולטות למשפטים להתוודע קצת למושג, ולא תהא תורה שלנו פחותה מהמשפט הסיני או הצרפתי אין זה אומר שהפסק הוא דין תורה וכו', אבל מעז - יצא לא עז כל כך.
תוקן על ידי egrosss ב- 10/02/2013 10:10:00
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2013 08:00 |
|
| |
תראה, לא צריך להיות בריסקר בשביל לראות שאין תורתנו כשיטות האחרות, ובאמת אין פסול שמערכת אזרחית חילונית תתעניין בחוק משווה צרפתי או סיני. לכאורה, אין להשוות את תורתנו לזה, כי המשווה פוגע בעצם ההשוואה. מה גם שהשוואה משמעה גם בחירה. אזי איני רואה את תועלת ההיכרות לכשעצמה בכלל. יש דברים שמקומם בבית המדרש ובמה שמכונה ארון הספרים היהודי (מושג רע מאוד, אגב, כי זה אומר שזה שלכם ולא של כולם), הרוצה להחכים שילך לישיבה או אוניסרסיטה....תשלום מס רגשי האשמה של דחיסת המשפט העברי בכל הכוח למערכת החילונית הוא חסר ערך ועושה עוול של ממש כי בסוף היום הלוא השופט יאמר: במשפט העברי המצב הוא כזה וכזה, טיצא ידי חובתו, ואצלנו במשפט האזרחי המצב אחרת. מה הועלנו?
למטה מזה קשה מאוד לשכנע שמערכת בתי הדין הדתיים מתנהלת בצורה מעוררת כבוד ויושרה כזו, ששמה הולך לפניה, באופן שרבני הממונות מעוררים התפעלות. נכון שיש כמה שמתנהלים ביושרה אדירה כמו ארץ חמדה ואולי מתי מספר אחרים. היושרה היא בסה"כ נחלת בתי המשפט האזרחיים, אתה לא ניגש לשופט ברחוב או בבית הכנסת ולא שולח אחרים לדבר איתו או מצלצל לילדיו וכו'. בגלל זה סכסוכים חרדיים מגיעים לבתי המשפט כי אין להם על מי לסמוך. גם אם יש שופט ששונא דתיים או ימניים וכו'.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2013 09:22 |
|
| |
אף על פי כן אם לא יזכירו את הדינים הרי שהתורה תהיה זרה לגמרי, וכיצד יתקרבו? אלא תתן להם מעט יכירו באור התורה, ו'אורה שבה מחזירם למוטב'. אין זה מצב אידיאלי שידונו על פי המשפט המנגטורי בתוספת ניחוחות דתיים, אבל ייתכן שזה יוביל למהפכה. וידוע שמהפכות שקטות יכולות להצליח לפחות כמו מהפכות רועשות, וייתכן שאף יותר. אם רוצים לשנות את התודעה הצבורית - צריך הציבור להכיר. אמנם ידוע שיש בזה הבדלי השקפות, אך על כל פנים האישים שהוזכרו פה האמינו בהשקפה זו. נ"ל שאם רבים ילכו בקו זה ועל אף סרחון השרץ ייתנו לו את המנה שלו - ייתכן שיועיל אבל וודאי לא יזיק. מה שאין כן שאם נרחק את האנשים ניצור כאן שני עמים. ואז יתקיים החזון של מדינה אחת לשני עמים...
|
|
|
|
|