ספר שלמות הנפש מאת הנרבוני

הערך בויקיפדיה ממש מינימליסטי ולא מעודכן.
למשל, לגבי פירושו של נרבוני ל"מלות ההגיון", ראה אצל מוריס חיון בכ"ע דעת, חוברת 10 (תשמ"ג) עמ' 71-92.  
החיבור שאתה מחפש נדפס ע"י אברהם אריה עברי:
מאמר בשלמות הנפש לר' משה נרבוני, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשל"ז.  

ציטרון,

ישר כח.

( לגבי מילות ההיגיון, אכן היה נשמע לי חשוד, מה גם שיש נכבדים הסבורים שלא הרמב"ם חיברו.)

האם ידוע לך אם אכן  ספר "שלמות הנפש" זה ספר שעוסק במוסר או שמא רק שיטה פילוסופית במהות הנפש ? 

"...רוב הספר אינו אלא ציטוטים מן התרגום לעברית של הביאור לספר הנפש של אבן-רושד...". [שלום צדיק, במאמר המצ"ב הערה 32].

אינני יודע למה בדיוק כוונתך ב"מוסר", אבל כידוע שלא ראי מוסרם של פילוסופי ימה"ב כ"מוסר" של דורות האחרונים, ובפרט מאז "תנועת המוסר".

http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/9-2010/Sadik.pdf

ציטרון,
ייש"כ !

הודות לדבריך, הספר הגיע לידי , ואכן כבר במבוא המו"ל מתברר כדבריך.הוא מעיר כי לשון הספר קשה כפי שהתלוננו חוקרים.

האמת היא שלשון הספר קשה אף בסטנדרטים של שפת ימי הביניים ( ואפשר להניח שהדבר נעשה במכוון כדרכם של פילוסופים שונים - ולא רק בימי הבינים -כדי להרתיע את מי שאינו ראוי .) הלשון קשה לא רק מבחינת תכניה, שאפשר שהם קלים להבנה וקשים להסכמה, אלא ביותר מפאת עצם המילים והמשפטים ברמה הטקסטואלית. גם לעומת פירושו למו"נ, וככל הנראה זו תולדה של תרגום ממי שאין זו אומנותו הראשונה. ( ולראיה, אבן תיבון לעומתו הוא שיחת יום יום גם בספריו היותר עמוקים )

וכאשר צורפה לזה הידיעה  שאף מושגיו אינם חד משמעיים, כפי שכתב המו"ל, הדבר די מייאש ומרפה את ידי העוסקים בדבריו. אני מודה שנואשתי אחר כמה דפים והנחתיו. 

*
רק אזכיר את המובא במבוא הנ"ל, שלמרות ראייתו של הנרבוני כרציונליסט רדיקלי, הוא היה בעל נטיה מיסטית לא קטנה, או לפחות התחשבות במגמות המיסטיות, והוא ניסה " לנסח בצורה פילוסופית רעיונות של הקבלה".

 הנרבוני חיבר "אגרת על שיעור קומה" וכן פירוש על "חי אבן יקטן" שבהם ניסה לתווך ולתאם בין הקבלה לפילוסופיה. ( אם כי ראיתי שיש מי שערער על ייחוס האגרת הנ"ל לנרבוני. )