בית פורומים ספרים וסופרים

"מקראות" - מקראות גדולות על דרך הפשט

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-7/1/2014 00:16 לינק ישיר 
"מקראות" - מקראות גדולות על דרך הפשט


מקראות גדולות על דרך הפשט

הרב יואל בן נון עמל בימים אלו על סדרת ספרים ´מקראות גדולות´ על דרך הפשט "זכיתי לקחת חלק במפעל התנ"ך הארצישראלי בחידוש לימוד התנ"ך אך עדיין יש צורך במפעל פרשני חדש לתורה", אומר הרב

נטעאל בנדל, כיפה
ה שבט תשע"ד, 06/01/2014 09:07

הרב ד"ר יואל בן נון, אבי מהפכת לימוד התנ"ך ומראשי ישיבת עין צורים לשעבר, עמל בימים אלה על סדרת ספרים 'מקראות גדולות' על דרך הפשט. בסדרת הספרים "מקראות" הרב בן נון יציב פרשנות לשונית ומדרשית לצד היסטורית ומדעית על מנת לחזק את לימוד פשוטו של מקרא. "זכיתי לקחת חלק במפעל התנ"ך הארצישראלי בחידוש לימוד התנ"ך בישיבות אך עדיין יש צורך במפעל פרשני חדש לתורה" הוא אומר.

"התחדשות לימוד התנ"ך בימינו היא חלק מהנס התנ"כי המופלא של קיבוץ גלויות ושיבת ציון, יחד עם התחדשות לשון התנ"ך בארץ התנ"ך". אומר הרב ד"ר יואל בן נון ומסביר כי חרף מהפכת התנ"ך "עדיין יש צורך תורני ורוחני עמוק במפעל פרשני חדש לתורה, ברמה אחרת מזו המוכרת כיום, מעין 'מקראות גדולות' במהדורה מודרנית ורב תחומית".

הכרך הראשון שיצא לאור הוא על פרשות יתרו ומשפטים, עליהם, יחד עם אלה האחרים, עמל במשך מספר שנים. "אין לי יומרה להקיף את הכל , 'מקראות' לא עוסק בפרשנות בדרכי הנסתר והרמז, קבלה וחסידות, פילוסופיה והגות, הלכה למעשה ואקטואליה" אומר הרב בן נון "אלא בפרשנות היסודית, פשט ומדרש, לשון וריאליה, סדר ומבנה ומשמעות שהם הבסיס המוצק הראשוני, לכל עיון אחר".

לכתיבת מפעל הפרשנות החדש חברו אל הרב בן נון גם הרב שאול ברוכי, רב ביישוב ניצן ומומחה למקורות חז"ל, יחד עם נריה קליין ושמעון בן שחר. בנוסף הרב בן נון העמיד וועדת מומחים שתלווה את תהליך הכתיבה. חברי הוועדה הם הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר-עציון, הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר אורות שאול בכפר בתיה, פרופ' יוסף עופר, ראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, ד"ר יונתן גרוסמן, מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג ובאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר יהונתן יעקבס, מרצה לפרשנות תנ"ך במכללת הרצוג ובאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר חגי משגב, מרצה למקרא והיסטוריה וחוקר כתובות עתיקות במכללת הרצוג, גבעת וושינגטון, ובאוניברסיטה העברית, ד"ר חנוך גמליאל, ראש החוג ללשון עברית במכללה האקדמית הרצוג ובאוניברסיטה העברית, חנן אריאל חוקר האקדמיה ללשון, הרב פרופ' יצחק קראוס, נשיא המכללה האקדמית הרצוג והרב ד"ר יהושע רייס, ראש החוג לתנ"ך במכללה האקדמית הרצוג, וסגן נשיא המכללה.

http://www.kipa.co.il/jew/54938.html




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/1/2014 00:17 לינק ישיר 

כאן סקירה מפורטת יותר על הפרויקט:
http://ivri.org.il/2014/01/mikraot-review

ו
באתר של הרב יואל בן נון ניתן להוריד את הקובץ על פרשת יתרו:
http://www.ybn.co.il/mikraut/yterufull.pdf


תוקן על ידי חזקואמץ ב- 07/01/2014 00:19:35




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/1/2014 00:21 לינק ישיר 

מהתרשמות ראשונה נראה שמדובר בפרויקט מעניין מאוד לאוהבי תנ"ך ופשוטו של מקרא, בפרט חובבי ריאליה מקראית.
אבל זה ייקח כנראה שנים רבות, בתקוה שלא יפסיקו באמצע.

תוקן על ידי חזקואמץ ב- 07/01/2014 00:43:00




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/1/2014 07:22 לינק ישיר 

דעת מקרא לא מספיק? עולם התנ"ך לא מספיק? בקטע המדרשי אפשר לסכם או לתמצת מתורה שלימה.

אז מה הם עושים יותר טוב?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/1/2014 07:26 לינק ישיר 

למנשה -
לו קראת סקירתי (http://ivri.org.il/2014/01/mikraot-review), אז ידעת תשובתי :)
ההבדל הוא בשלוש, בגדול:
א. אין פירוש פסוק אחרי פסוק, אלא עניינים-עניינים.
ב. יש הרחבה גדולה מאוד בעניינים שונים.
ג. פירושים מחודשים של הר' יואל (שהם באמת ההצקה למפעל הזה)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/1/2014 09:28 לינק ישיר 

נכון להגדיר את הפרוייקט כקובץ מדרשים ומאמרים.
לפי הגודל של פרשת יתרו, חומש שמות לבדו יהיה חמישה כרכים עבי כרס.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/1/2014 10:09 לינק ישיר 

קראתי המאמר. למי שמצוי בדעת מקרא, עולם התנ"ך, ותורה שלימה (עד פרשת שמיני) - שימשיך להגות, ויחדש פשטים המתחדשים בכל יום. אם הערך המוסף זה פשטי ר' יואל (שיוציאם לבד) לצד תמציות - לא מבין את ההתלהבות. לגבי טעמים ומסורה - יש תנכי ברואר ודומיו.

נראה שהוא רוצה להיכנס לפנטיאון הלאומי של שטינזלץ על התורה.

הגיע הזמן שהציבור הלומד יתכבד להשתמש במקורות ולא יסתמך על תמציות. לזה צריך לחנך ולהרגיל. כל תמצית מבריחה מהמקור והתופעה מצערת. בתלמוד יש הצדקה כי יש מחסום לשוני משמעותי. הרבה פחות ביחס לסביבת התורה והמדרשים. אני מבין שלעמול על פשט התורה באופן מקורי הוא דבר מעניין ומועיל - ויפה לתנ"ך בכלל. לא הייתי רוצה שיגידו עלי שאני מבין די במדרש כדי לברור מה להכניס ומה להשמיט....



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/1/2014 12:46 לינק ישיר 

לוצאטי כתב:
נכון להגדיר את הפרוייקט כקובץ מדרשים ומאמרים.
לפי הגודל של פרשת יתרו, חומש שמות לבדו יהיה חמישה כרכים עבי כרס.

תיאור די נכון...
ואני מסכים גם עם menashe999 שהעיקר זה אותם 'פשטי ר' יואל' + כמה ניצוצות בתחום הלשון והמדע. תמצות המדרשים והפירושים מיותר לגמרי, ורמזתי על כך בסקירתי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/1/2014 17:50 לינק ישיר 



     דוגמת המפעל נראית מאד מושקעת ומרשימה. לדעתי אינו מתאים לציבור החרדי. אבל גם 'דעת מקרא' שהוא מקרה גבול מבחינה זאת, לרוב אינו מצוי במעונות חרדים ובבתי מדרשם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/1/2014 21:21 לינק ישיר 

"גם 'דעת מקרא' שהוא מקרה גבול מבחינה זאת, לרוב אינו מצוי במעונות חרדים ובבתי מדרשם."
למרבה הצער!
כדי לבדוק עניין פשטי או גיאוגרפי בפרשת השבוע, בדעת מקרא, אני צריך ללכת לבית הכנסת שעדיין לא התחרד לגמרי (לשמחתי), שם עדיין מחזיקים את ספרי ה"כפירה" האלו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/1/2014 22:16 לינק ישיר 

כמה זמן עבדו על הכרך הנ"ל? ובכמה זמן מתכננים לסיים את כל הפרויקט או לפחות את התורה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/1/2014 21:40 לינק ישיר 

menashe999 כתב:

הגיע הזמן שהציבור הלומד יתכבד להשתמש במקורות ולא יסתמך על תמציות. לזה צריך לחנך ולהרגיל. כל תמצית מבריחה מהמקור והתופעה מצערת. בתלמוד יש הצדקה כי יש מחסום לשוני משמעותי. הרבה פחות ביחס לסביבת התורה והמדרשים.

קשה לי לאהוד אמירה מתנשאת שכזו.
לרוב האנשים אין פנאי ויכולות ללמוד את המקורות בעיון. אדם ממוצע שעמל לפרנסתו ומספיק ללמוד מעט גמרא מדי יום, ומצליח לעבור על פרשת השבוע מדי שבוע, נמצא במצב טוב.
אבל רבים אינם מסתפקים בכך. נפשם דורשת מזון נוסף מעבר ללימוד הזה, והם שמחים לקבל חומר מחכים המוגש בצורה נוחה וברורה. כך הם גם מצליחים להתקדם בלימוד התורה ובעבודת ה', במסגרת היכולות המוגבלות שלהם.
האמירה ש"הגיע הזמן שהציבור הלומד יתכבד להשתמש במקורות ולא יסתמך על תמציות" - מתאימה ליושבים במגדל השן האקדמי או הישיבתי, ואינם מכירים במציאות של רוב האנשים שפרויקט מהסוג הזה (לצד פרויקטים נוספים של תמציות וסיכומים וביאורים) הם רווח נפלא עבורם, שלא היו יכולים להגיע אליו אם היו נדרשים לעיין במקורות בעצמם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/1/2014 06:41 לינק ישיר 

זה לא בא ח"ו ממקום של התנשאות (כי אני לא שם במגדל השן...). כמו שאין קיצור דף יומי ללומדי הדף היומי, כך לא צריכים להיות תמציות במדרשי התורה. זה לא קשור לכמה זמן הקב"ה מאפשר לך ללמוד אלא לתכני הלימוד. לא יותר מזה.

מה גם שמדברים על ציבור שהיה פעם במסגרת לימוד ומכיר את המקורות, ז"א לא מתלמדים.

כל שרציתי לומר שיש לעודד לימוד המקור ולא תמציות. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/1/2014 03:44 לינק ישיר 

חזקואמץ כתב:
"גם 'דעת מקרא' שהוא מקרה גבול מבחינה זאת, לרוב אינו מצוי במעונות חרדים ובבתי מדרשם."
למרבה הצער!
כדי לבדוק עניין פשטי או גיאוגרפי בפרשת השבוע, בדעת מקרא, אני צריך ללכת לבית הכנסת שעדיין לא התחרד לגמרי (לשמחתי), שם עדיין מחזיקים את ספרי ה"כפירה" האלו.

יש גם באוצר החכמה
[משום מה, לא במהדורת בני תיירה]



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/1/2014 09:39 לינק ישיר 

אם חלק המדרשים הוא סיכום מתורה שלמה, אולי כדאי שיוציאו על ספר דברים שבו אין תורה שלמה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/1/2014 12:11 לינק ישיר 

אין דעת מקרא באוצר החכמה.

אני מבין את הביקורת עליו.

אבל אם אצטרך להציץ שם טוב שיהיה לי את זה באוצר החכמה. ואין.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > "מקראות" - מקראות גדולות על דרך הפשט
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext