לראשונה המהדורה המדויקת ביותר למשנה!!!
מכון דלתון
בע"ה פה במכון אנו עומדים להוציא מהדורה חדשה למשנה בצורה מיוחדת שלא נעשתה לצערנו כלל.
נוסח:
נוסח הבסיס שקבענו למשנה הוא נוסח כ"י קאופמאן הידוע, כ"י זה הוא כתב היד השלם והקדום שקיים בידנו למשנה, צורתו מקורית ומיוחדת הן בחינת כתיב והן בחינת כתב. אם כי למרות דייקנותו גם בו נפלו מעט שיבושים והם תוקנו במהדורה זאת אם כי הערנו בכל פעם על תיקון כזה. בעיניין הקביעה מה נקרא בעיננו טעות ומה נוסח, נרחיב במבוא שיצא בנפרד בו נדון בכל דרך הההדרה.
מאחר וכידוע נוסחו של כה"י הוא ארצי ישראלי עשינו מדור הדן בשינויי הנוסח של משנת בבל וארץ ישראל.
בירור השינויים שבין בבל לארץ ישראל היא מלכה לא קלה שכן שינויים רבים בשני הנוסחים נובעים מטעויות שנפל באחד מהן ופעמים רבות אין וודאות שאכן שינוי הוא בין הבבלי לירושלמי.
כ"כ לצערנו ידיים רבות הגיהו את כה"י מבורות וחוסר הבנה, עד שלא תמיד אפשר לדעת מה הוא הנוסח הקדום שנימחק. אנו בדקנו כל מקום כזה על פי צילומים איכותיים ועל פי ראיה בכ"י אחרים לראות אולי הם גרסו כמו שנראה שנמחק בכה"י וברוב הפעמים עמדנו על נוסחו האמיתי.
ניקוד:
המשנה נוקדה על פי כ"י קאופמאן אם כי פה מלאכה מורכבת עמדה לפנינו לנקד את המשנה על פי כתב היד הנ"ל, שכן הנקדן טעה פעמים רבות ופעם ניקד כך ופעם כך, כ"כ יש קושי לעמוד על הדגש באותיות שכן לפעמים לא ברור בכה"י האם אכן נקודה לפנינו או רק נראה כך.
כדי לעמוד על דרכו של הנקדן, יש צורך בבחינה מדוקדקת על צורות הניקוד לאורך כל הדרך, דבר עליו שוקדים רבות במכון.
יצויין כי הנקדן ניקד על פי דרך דרך שהיתה מקובלת בזמנו - ימי הבניים המוקדמים, לדוגמה: מפיק בה"א בימנו מקובל להשימו בתוך האות אך הוא שם אותו מתחת האות כמו שהיה מקובל בזמנו במקונו, בדברים כמו אלו השתמשנו בשיטה המקובלת כיום.
שינויי נוסח:
במדור זה נביא את כל שינויי הנוסח שבמשנה על פי כל הכ"י שקיימים אם כי בשל הצפיפות נביא על הדף רק שינויים משמעותיים ובסוף כל כרך את כל השינויים.
כ"כ נביא שינויי נוסח ממקורות שמצטטים אותם.
הגהות התנא מצפת:
הגהות שכתבן ר' יהוסף אשכנזי ממקובלי צפת בתקופת האר"י והבית יוסף. המהריט כינה את הגהותיו "הגהות על משניות שהוגהו על טהרת הקודש" הגהותיו שונות משאר ההגהות בכך שאין מטרתו לעמוד על שינויים משמעותיים בדווקא, אלא על כל שינוי חסר וייתר, וכן לפניו היו כ"י יד רבים עתיקים בנוסח ארץ ישראל (מקומו), שהכ"י העתיק מבניהם הוא בין 1300 שנה, גם פה עבודה קשה עמדה לפנינו שכן ההגהות לא שרדו במקורן, וב"ה הם נשתמרו בפירוש ה"מלאכת שלמה" למשנה, שכי"ק עמד לפניו והוא מביאו בעקביות. וכן בפירוש "אהבה בתענוגים" לר' אברהם אזואלי אלא שלצערנו פירושו שרד על סדר נזיקים בלבד, וכן חכמים רבים הביאום אם כי לא בעיקביות.
פירוש ר' נתן אב הישיבה:
פירוש זה הוא הפירוש הקדמון ביותר לכל המשנה שקיים בידנו מחברו הוא אחד מגאוני ארץ ישראל: רב נתן אב הישיבה, יחודיותו היא גם בכך שהוא הפרשן היחיד שעמד לפניו נוסחה הארצי ישראלי של המשנה נוסח מהדורתינו.
הפירוש יצא לאור כנספח במהדורת משניות אל-המקורות לפני שנים רבות.על ידי הרב יוסף קפאח שתירגמו,
ואם הערות לרב זק"ש. אלא שהוא יצא על פי כ"י שכתב הרב קפאח עצמו על פי כתב יד שנמצא בתימן ונמכר לספרייה ע"ש שכטר, בגלל העתקה וכן דרכי ההדרה שהיו אז, נפלו לא מעט שיבושים בפירוש, וכ"כ בכ"י המקורי היו חסרים מספר דפים,
מאז ועד היום נתגלה עוד כ"י של החיבור באנגליה והוא משלים את כה"י הן בנוסחו והן במקומות החסרים שבו היו שלמים,
אנחנו ההדרנו את הפירו ש בתרגום חדש על פי הכ"י המקורי ועל פי כה"י שנתגלה וכן על פי מעט קטעי גניזה ומקורות, ואפשר לומר פנים חדשות באו לכאן.
לשון קדמונינו:
במדור זה עסקנו בכל הלשונות המופיעים בכ"י ולנו הם אינם מוכרים וכ"כ בדרכי הניקוד.
המשנה תצא בקרוב לכל מי שיש לו הארות והערות אם יוכל לכותבם.
 |
|
|
