| נשלח ב-27/11/2014 16:35 |
 |
| |
ריבוי ספרים ותוכנות
שלום לחברים,
אני מתאר לעצמי שהשאלה הזאת עלתה בעבר, ורבים וטובים חשבו עליה,
אבל אותי היא מטרידה מפעם לפעם כאילו מחדש.
האם ריבוי הספרים שהגיע בעיקר על ידי התוכנות של אוצרות הספרים, הועיל לנו,
או שמא רק גרם לפיזור הנפש ולאי חשיבה מקורית?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2014 02:07 |
|
| |
לענ"ד ריבוי ספרים שהגיע ע"י מהפיכת הדפוס הביא להעמקה והרחבה, וגם לשטחיות ורדידות, אלא שככל שהלכה ונתמעטה הצניעות בכתיבה ובהוצאה לאור של ספרים, וככל שנדלדלה יכולת האבחנה בין עיקר לטפל, המחשבה הלכה והיתה לפחות מקורית, וזו אולי אחת מהסיבות מדוע האחרונים פחות מקוריים מהראשונים. בכללות אפשר לומר שטוב ללמוד בע"פ מאשר מכתב, מכתב-יד מאשר מספר, ומספר מאשר מתוכנה, ועדיין שערי העיון פתוחים לחפצים במחשבה מקורית תהא אשר תהא צורת הלימוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2014 17:39 |
|
| |
מתעוררים לשאלה.
במקום לחשוב מה היה ראוי לומר, וכמובן לתת לשאלה את משקל הזמן הראוי לה,
מייצרים חיפוש בתוכנה, צצים 80 ספרים, ומיד רואים מה דעת ר' חיים ר' שלמה זלמן...
אין מנוחת הנפש להתחבר למילים ולאותיות, ישר מתחיל המסחרה.
מצד שני, ונדמה שיש צד שני נרחב מאוד..
כנראה שחלק מאלו שלא תרמו את ספריהם למאגרים זה מהסיבה הנ"ל, הם עומדים על צורת הלימוד הראויה,
גם במחיר כבד של איבוד ההתעניינות מצד חלק מצעירי הצאן..
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2014 18:29 |
|
| |
הבחירה היאך ללמוד הינה של הלומדים ולאו דווקא של העורכים. באותה מידה אפשר לשאול למה להיעזר בפירוש רש"י או בפירוש התוספות או בפירושים אחרים כאשר מתעוררת שאלה בלימוד גמרא, או למה הגמרא מרבה להביא דעות של חכמים ולא נותנת לשאלות על המשנה את משקל הזמן הראוי להן. אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2014 11:35 |
|
| |
לקו"ד ראוי לחלק את השאלה.
האם טוב היה לו לא נכתבו ספרים, וא"כ יש להזהר מעשות ספרים הרבה?
האם הלימוד האפקטיבי הוא ע"י ספרים?
לדוגמה, אם התשובה לשאלה הראשונה שלילית, ראוי שלא להדפיס ספרים; ואם התשובה לשאלה השנית שלילית, מומלץ למעט את העיון דרך ספרים.
פעם אמרתי לרב אחד שהתוס' רי"ד (מגילה ג.) מסביר מדוע נזדעזעה א"י ת' פרסה כשתירגם יונתן בן עוזיאל את הנביאים, והסבירו בגמ' שהסיבה בגלל שהנביאים פחות ברורים ודבריהם סתומים וקשים להבנה? ותירץ שכוונת הגמ' שלכן ע"י תרגום יונתן ימעט העיון.
שאל אותי אותו רב, אם כן למה התוס' רי"ד חיבר את פירושו? וכי לא ימעט בזה העיון?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2014 17:53 |
|
| |
נדמה שלחברה מסויימת הפועלת בתחום התוכנות התורניות, מובטח לה שמידי שנה בשנה יתווספו למאגרה
עוד 5000 ספרים, כאילו אין סוף לדברים...
עם זאת יש לציין, שיש מימד של כל אחד ביחס לעצמו, כשמוציא ספר זה מדרבן את הלימוד ואת שמירת המעמד...
אבל אלו דברים צדדיים לדיון כאן.
נדמה אם כן שדיון זה עשוי להסתיים באמירה הדו משמעית שב' צדדים ודרכים ושיטות בדבר,
וכל מקרה יש לדון לגופו.
או שמא ניתן להוציא אמירות מעניינות יותר?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2014 21:07 |
|
| |
נראה לי שההשוואה הנכונה היא בין ספריה למאגר ספרים ממוחשב. איכות ספריה איננה תלויה בהכרח בכמות הספרים אלא בלמדנות וטעמם הטוב של ספרניה אם מסוגלים הן לאסוף ספרים טובים והן לכוון כל לומד לספר או לספרים המתאימים לתלמודו בהתאם לדרישותיו וצרכיו. להבדיל, כחו של מאגר ספרים ממוחשב תלוי יותר בכמות ספריו וביכולות החיפוש האוטומטיות הנותנות רשימות ספרים הדורשות בד"כ לא מעט יגיעה כדי למצוא מה שבאמת יכול לעזור אם בכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2014 00:34 |
|
| |
כמו שציין מם80 בינתיים הדיון מתפתח לכיוון די צפוי. אבל זה לא נראה לי דיון פרטי על תוכנות, התוכנות הם מאפיין חזק של צורת הלימוד בדורנו, שיש דורשים לשבח ויש לגנאי.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2014 14:27 |
|
| |
היום, במקום מאגר של ספרים ושיטוט אינסופי, ישנם ספרי מחברים שאם נצמדים לאחד מהם,
מקבלים טיול בכל המובאות שם שזה מקיף המון המון, כך שכדי לטעום היקף אין צורך בהכרח
בכל כך הרבה.
בפרט שמרגילים אותנו לשלם כל שנה מחדש כדי להיות "רלוונטי", הם פשוט תיכנתו אותנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2014 14:31 |
|
| |
לא יודע אם הועיל או הזיק לצורת הלימוד.
כן ברור לי, שבזמננו שנתמעטו הבקיאים עד מאד, ואפילו בשאלות פשוטות כמו מתי לחזור על ברכת המזון/שמו"ע במקרה טעות, או בנפל מזלג בשרי לסיר חלבי, ישנם בני תורה שלומדים כבר עשרות שנים בישיבה ובכולל, ולא יודעים לענות לך, התוכנות ובראשם גוגל, הם הצלת התורה, וקיום מוחשי להבטחת, "לא תשכח מפי זרעו",
אכן המוח לא יודע או שכח, אבל המחשב מאפשר לפה לענות.
תוקן על ידי מנטש ב- 02/12/2014 14:31:44
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2014 15:24 |
|
| |
| חמינאי כתב: |  |
פעם אמרתי לרב אחד שהתוס' רי"ד (מגילה ג.) מסביר מדוע נזדעזעה א"י ת' פרסה כשתירגם יונתן בן עוזיאל את הנביאים, והסבירו בגמ' שהסיבה בגלל שהנביאים פחות ברורים ודבריהם סתומים וקשים להבנה? ותירץ שכוונת הגמ' שלכן ע"י תרגום יונתן ימעט העיון.
שאל אותי אותו רב, אם כן למה התוס' רי"ד חיבר את פירושו? וכי לא ימעט בזה העיון?
|
|
לפחות בעולם הישיבות, פירושו של תוס' רי"ד דווקא הרבה את העיון - מה שאי-אפשר להגיד על תרגומו של יונתן בן עוזיאל...
תוקן על ידי עיק ב- 02/12/2014 15:24:22
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2014 02:03 |
|
| |
בהקדמת הבן איש חי לשו"ת רב פעלים, מוסברת חשיבות 'אין התורה נקנת אלא בחבורה'. לדעתי ככל שיש יותר ספרים ודיונים על פני רבדים שונים, בפורומים שונים ובעיקר על פני מרחב שנים רב - מרבה מאוד את עוצמת הלימוד ועשוי להחכים את הקורא במידה רבה.
כמובן שיש נושא של 'איך לעיין בספרים?'. אדם שיודע רק להשוות בין כמויות ספרים (כמו שנפוץ בעת האחרונה, ע"י דמויות שונות מבין קוראי כתבי מרן הגרע"י זצ"ל), מהווה דוגמה מצויינת למי שלא יודע להשתמש בספר בצורה אפקטיבית. אבל בשימוש נכון (קריאה תוך הסכמה/חילוקי דעות, העיקר להתבונן בתוכן) ניתן לענ"ד להשיג תועלת רבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2014 13:52 |
|
| |
האם אנחנו משלמים על זה באי חשיבה מקורית?
ומה זה בעצם "חשיבה מקורית"?
הלא התורה מאוד ישנה........
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2014 18:31 |
|
| |
| עיק כתב: | |
פעם אמרתי לרב אחד שהתוס' רי"ד (מגילה ג.) מסביר מדוע נזדעזעה א"י ת' פרסה כשתירגם יונתן בן עוזיאל את הנביאים, והסבירו בגמ' שהסיבה בגלל שהנביאים פחות ברורים ודבריהם סתומים וקשים להבנה? ותירץ שכוונת הגמ' שלכן ע"י תרגום יונתן ימעט העיון.
שאל אותי אותו רב, אם כן למה התוס' רי"ד חיבר את פירושו? וכי לא ימעט בזה העיון?
לפחות בעולם הישיבות, פירושו של תוס' רי"ד דווקא הרבה את העיון - מה שאי-אפשר להגיד על תרגומו של יונתן בן עוזיאל...
תוקן על ידי עיק ב- 02/12/2014 15:24:22 |
|
האמת שיש בדבריך שאלה מסקרנת, כי בפועל תרגום יונתן אינו פירוש במובן הפשוט, אלא מדרש בארמית...
בפועל ניתן לומר שהוא מחכים מאוד את לומדיו, גם אם מועטים הם [שכן לתלמיד_ותיק אין קושיה על הספרים חסרי דורש, ונהפוך הוא].
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2014 15:51 |
|
| |
אגב תוכנות תורניות....
מעציב לגלות שמי שמסתפק בגירסה קלה שלהם, למשל "בר אילן" מגלה שספרי הקבלה נעדרים משם
לחלוטין [למעט ספרי הזוהר שהם חלק מספרות חז"ל]
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2014 23:12 |
|
| |
בעיקרון כל אחד פונה לתוכנה שמתאימה לו. רוב ספרי הקבלה אינם ראויים ללימוד עיקבי במושגים של אוהבי התוכנות (הלומדים בהם צריכים לקנות את הספר ולעמול עליו רבות, התוכנות בד"כ טובות למי צריך נושא מסויים או בדיקה כללית לגבי דיון אישי). בדומה מאוד ללומדי החסידות וכו'. בשביל זה יש את הDBS שהוא מצויין למעיינים מסוג זה. בר-אילן נצרך יותר לחיפוש דיון מעמיק כהסמכתה, או למי שאיננו נגיש ליותר מדי ספרים. פשוט כ"א לטיפוס אחר. ואם שניהם כאחד טובים!
אבל אינני מבין מה מפריע לך בהעדר ספרי הקבלה, מה שלא אכפת לך מחוסר ספרי מוסר וחסידות מגוונים?
|
|
|
|
|
