ספרי וספרא

ברייתא השגורה בפי כל או המתחילה עניין חדש, הגמרא פותחת ב'תנו רבנן'.  ברייתא של תנא יחיד - 'תניא'.
ברייתא החולקת על המשנה או על ברייתא קודמת- 'תניא אידך'. ברייתא השנויה ע"י אמורא - 'תני' ושם האמורא.

תוספתא - 'תנא'  או 'תני עלה'.

מדרשי ההלכה בד"כ מצוטטים בכלל הברייתות.

בספר "מדרשי ההלכה של התנאים בתלמוד הבבלי" לוקטו וסודרו מדרשי ההלכה שבגמרא בידי עזרא ציון מלמד שגם צירף מבוא מקיף לנושא.

הספר נמצא באוצר החכמה. ואפשר לקנותו בהוצאת מאגנס.

אגב טעות נפוצה היא שהרבה חושבים שכשכתוב תניא לא יכול להיות הכוונה למשנה רק לברייתא חיצונית, ולכן הגיהו פעמים רבות את הש"ס במקרים שהמילה תניא הופיעה על משנה, הדבר איננו נכון כלל, ומלבד שהגרסה בגמרא בהרבה מקומות רואים כך (ולא יתכן שבכל כך הרבה מקומות נפלה טעות)רב שרירא גאון כותב שהתואר תניא נאמר הן על ברייתא והן על משנה מאחר ותניא פרושו 'נאמר' ואין אנו אומרים מי אמרו יכול להיות חכמינו ויכול להיות שזו ברייתא חיצונית שסמכותה מוטלת בספק, מה שא"כ בלשון תנן שפירושו שנינו (=אנחנו שנינו) שהוא יכול לבוא רק על משנה שאנחנו שנינו, ולא על ברייתא וכנ"ל הלשון 'תנו רבנן' איננו יכול לבוא על כל ברייתא לכן צריך לדעת שתניא יכול לכלול הכל תנן ותנו רבנן יכלול רק סוג מסוים של ספרות.

תוקן על ידי עע678 ב- 31/12/2014 12:50:11

עד ששואלים על הלשונות של "תניא" וכיו"ב יש לשאול האם וכיצד אפשר להשלים את הידע בתחומים אלו.

זכורים שוטנשטיין לטוב גם על זה שהם מביאים בהערותיהם הפניות גם למדרשי הלכה. ראוי שלא רק ר' חיים קנייבסקי ידע מה כתוב בהם. הם הבסיס לסוגיות רבות.

ואם יורשה לי להעיר על נושא הראוי להערה: לפני שרצים ללמוד אחרונים ואפילו ראשונים, ראוי להשלים את הבסיס לכל סוגיה, שהוא גם משניות, גם ברייתות, וגם מדרשי הלכה. ולכן ראוי לקבוע סדר מסויים בהם ולכל הפחות, כאשר הם נזכרים, לעיין במקור.

ויש להאריך אבל לא רציתי להניח בלי תזכורת שלדעתי חשובה היא.

(מ, איקון ירוק כרגיל. לא ידעתי שמלמד אסף את כ-ל המדרשים כולם בגמרא. האם בירר את הנוסחאות השונות?).

מיימוני,

הוא הביא חילופי גרסאות של המדרשים בכתבי יד של התלמוד ועל פי נוסחים שהיו בידי מפרשי התלמוד, אולם בד"כ לא ציין את השינויים בין מדרשי ההלכה שבתלמוד למדרשי ההלכה שבידינו.