פרשת אם כסף

ידוע שבראשונים מוזכר הביטוי פרשת אם כסף, וזה הפסוק בפרשתינו "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך"[שמות כב-כד],ונמצא שאצל אותם ראשונים פרשת משפטים התחלקה לכאורה לשתיים,מתחילת משפטים עד אם כסף, ומאם כסף עד סוף משפטים.

עתה אינני זוכר היכן ובאיזה ראשונים נזכר לשון זה, אשמח לדעת.

נקודה נוספת, אם הפרשה מתחילה מאם כסף, יוצא שסיום הפרשה הקודמת הוא בפסוק שלפני כן,"וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב וכו', ונשאלת השאלה הרי אין מברכין על הפורענות כמבואר סוף מגילה?.

ואולי היה איזה פסוק מסויים ממקום אחר שבו סימו, כמו שנוהגים בקהלת לחזור על הפסוק סוף דבר, או בהפטרת שבת הגדול לחזור על הנה אנוכי שולח לכם.

ובכלל, אולי לאותם ראשונים כל סדר הפרשיות היה שונה משלנו,?, אולי זה קשור לתקקופה שסיימו את התורה בשלוש שנים?.

אף אני תמהתי על זה. 
וחשבתי 
שיתכן שסיימו במילים ושמעתי כי חנון אני 
ולשבוע שאחריו חזרו על כמה פסוקים שוב...

כך היה המנהג בתוניס. ראה על כך: הרב נתן פריד, 'ממנהגותיה הקדומים של ארץ ישראל בקריאת התורה והנביאים', אשל אברהם ג (לא זוכר איזה עמוד).