אני מבין שהמהדורה הראשונה היא קראקא של-שלא בחיי הרמ"א. ואינני יודע היכן אוכל לראותו. בספריה הלאומית יש עותק פוטו ולאחר ששאלתי אמרו לי לבוא.
בינתיים מהמהדורות שראיתי יש ש"נ: מה שהבאת, מרנן בשירי נכרים, מרנן בשירי העכו"ם, מרנן בשירי עגבים, מרנו בשירי אלילים. יש לזה נ"מ לדינא בויכוח הקוטבי שבין הרב עובדיה יוסף לציץ אליעזר על שימוש במנגינות זרות בתפילה.
נשלח ב-2/11/2015 17:38
אתם צודקים. שכחתי לרגע, שעוד בימי חיי הרמ"א, שנפטר בשנת של"ג, הודפסו הגהותיו לשולחן ערוך.
מה שגרם לי להתבלבל, היינו הכיתוב המוטעה בשער הספר הנ"ל הנמצא בהיברובוקס: "המהדורא הראשונה עם הגהות הרמ"א".
אני משער שבספריה הלאומית יש עותק סרוק שאפשר לראותו דרך המחשב. כרגע לא הצלחתי למצוא אותו באתר שלהם. אולי אחד מן הקוראים יציין קישור לשם.
נשלח ב-2/11/2015 20:18
תודה רבה שוב. פניתי לספריה וכנראה אין עדיין עותק סרוק.
נשלח ב-18/11/2015 17:55
היום הייתי בספריה הלאומית. מההרשמה ועד קבלת הספר הנדיר (צילום זירוקס של הספר) לקח כעשרים דקות דקות והופתעתי כמה מהר זה פעל. הספר אינו סרוק ויש עותק זירוקס או מיקרופיש.
אכן הנוסח במהדורה הראשונה קראקא שנת של, בחיי הרמ"א, הוא: שמרנן בשירי הגויים עע"ז - כמו מהדורת שלח-מ
נשלח ב-23/11/2015 21:46
לפי הבנת המג"א ושו"ע הרב מדובר במנגינות ששרים עע"ז כשהם עובדים ע"ז.
היתר מותר איפוא. על כן הנוסח שירי נכרים כיום - שהוא איסור כללי וגורף, הוא היפך דעת הרמ"א לכאורה.
מה שמדאיג ומצער כאחד, זה השינויים שהרשו לעצמם לשנות בהגהות הרמ"א. במהדורות המתיימרות להיות מדוייקות היו צריכים להיכבד ולהעתיק את הגהות הרמ"א המקוריות ואין להבין מדוע לא עשו זאת. אולי אין הרבה דוגמאות של נוסחים קוטביים אבל מותר לתת כבוד לרמ"א במהדורה שיצאה בחייו.
באופן אמיתי אין כנראה מוסיקה יהודית תנכי"ת/חזלי"ת שנשתמרה וכל הניגונים מקורם בגויים.
