ספר "אדם חי" מאת כבוד הרב הגאון לשעבר ר' ניר שטרן שליט"א ושאלה אחת

ארתח זוטא,

מתוך קריאת כמה מהמאמרים שהוא כתב בדיני ניזיקין ובתחומים אחרים, הרב ניר שטרן גדול יותר ועמוק הרבה יותר מכמה וכמה רבנים מפורסמים בדורינו. ולא אגזים אם אומר שהם לעומתו כקליפת השום.

האמת צריכה להיאמר מדובר בגאון אמיתי. עמקן בצורה בלתי רגילה. פיקח שהבין דבר מתוך דבר. אלא מאי, באיזה מקום בעיונו כנראה טעה ובנוסף כנראה בגלל עניינים אישיים הגיע לאן שנפשו מצאה לה מנוחה שם.

ואין זה משנה כלל אם הוא מסכן, מוצלח, עני או עשיר יפה או כעור, שלם או נכה, בנפשו או בגופו, מתוך כתביו תתברר גאונותו.

שלום,
חיפשתי משהו אחר והגעתי לכאן וכמובן קראתי בעניין.
לגבי הרב וולבה, קיבלתי ממנו הרבה, אבל וודאי הלכתי מאז דרך ארוכה מאוד בעצמי ואני כבר מזמן לא מגדיר את עצמי תלמיד שלו אלא רק מכיר לו טובה ומכבד אותו כי הוא פתח לי דלת בתחילת דרכי, ובוודאי הוא לא היה מסכים עם דרכי כעת (וגם אני לא מסכים בהרבה מאוד דברים איתו ועם דרכו ובוודאי לא עם תלמידיו) ולא היה מוכן להגדיר אותי כתלמידו ואין עליו שום אחריות עלי ועל מעשי. אולי זה גם נכון שאני תולה את עצמי בו שלא כדין ומנצל את זה שהוא כבר לא יכול למחות. 

 לגבי הנושא של "מגדיר את עצמו כחרדי". זה עניין שכואב לי ולכן אני כותב כאן. 

החפץ חיים נשאל פעם מה דעתו על החסידות, והשיב ששואלים רק האם נשאת ונתת באמונה וכו' ולא שואלים אם היית חסיד או מתנגד. 

מה ההגדרה שלכם ל"חרדי"?
המצוות שאני מקיים או לא מקיים זה עניין ביני לבין בוראי. אני מאמין לגמרי בתושבע"פ כמסירתה ע"י גדולי הדורות.
כל מה שאני מקיים או לא מקיים זה תוצאה מבירור שהתמרמרתי הרבה עם עצמי ומול בוראי והגעתי למסקנא שזה מה שנכון עבורי אישית לפי התורה. מעולם לא יעצתי לאף אחד לחדול מלקיים הלכה כלשהי. מה שכתבתי מקצת ממהתלבטויות שלי זה רק לאנשים שמרגישים קרובים אלי ומתעניינים במחשבותי ורגשותי, זה לא עומד לשיפוט אלא רק של בוחן כליות ולב וזה בטח לא נסיון להשפיע על מישהו. 

הסיבה שאני אכן מגדיר את עצמי כחילוני, היא בדיוק בגלל העניין הזה. לדעתי אני רואה בכל קבוצה דתית שהיא, נצרות או אסלם וכיו"ב, שנעשה שמי שמגדיר את עצמו כ"אחד מאיתנו" הוא "בסדר" ו"כשר" ומוחלים לו על הרבה דברים גם מהותיים מבחינה דתית. ומי שמגדיר את עצמו שאינו שייך לקבוצה "שלנו" והוא לא היימישע מייד נחשב כופר ואויב ויורש גהנום. או לפחות כסתם בעל תשובה שדעתו אינה מעלה ואינה מורידה, כי אתם (החרדים מלידה, ולחסידים דווקא מהחסידות שלנו ודווקא מהחתן הנכון של הרבי הקודם ולליטאים דווקא מהישיבה שלנו ומהפלג הנכון בה) קרויים אדם וכל מי שלא מהקבוצה לא קרוי אדם ואין לו דעה והוא בוודאי לא עמד מתחת להר אלא היה מהערב רב. 
לדעתי היהדות שונה מכל הקבוצות האלה כי היא דת אמת, האדם עומד כיחיד (כמ"ש הבעש"ט שכל יהודי הוא בן יחיד) מול בוראו ומול התורה ומול בחירתו ואחריותו והשכר ועונש שלו, והחשבון מה דינו תלוי רק בליבו ובמעשיו ולא בהשתייכותו הקבוצתית. 

הסבא מקעלם אמר שמוטב לחשוב בעצמו ולטעות מאשר לבטל דעתו ולהיות צודק, כי מי שלא חושב בעצמו הוא לא אדם אלא כמו תרנגול (יש לו משל על זה שם שמדבר בתרנגול).  אני מבין את זה שאדם פירושו שיש לו בחירה חופשית והוא צריך בעצמו לפלס את דרכו ולפשפש במעשיו מתוך דעתו ואמונתו וליבו ואם יטעה יירש גהנום ואם יזכה יירש עוה"ב. לשים על ראשי כיפה ומגבעת ולהצביע בבחירות כמו שאמרו לי ולדבר בסגנון היימישע ובזה לחשוב שאני משלומי אמוני ישראל  וכל ישראל יש להם חלק וברוך שהבדילנו מן הטועים וכו', זה לדעתי קל מדי ולדעתי זה שקר. לא בזה הבחינה ולא בזה הנסיון ולא בזה הבחירה והשכר ועונש והעמידה של נברא מול בוראו.
 
כמובן שיש אמונת חכמים, אבל זה שוב קל מדי להגדיר אני שייך לאמונת חכמים רק כי הגדרתי את עצמי כשייך לקבוצת החרדים וכבר אני בסדר. קודם כל עלי להחליט מי הרב שלי ולא כל מה שאני חושב שהבנתי אותו זה באמת שירדתי לעומק דעתו, והתורה כפטיש יפוצץ סלע והרב רק נותן את המקום לעמול בו אבל את העמל ואת השורש שלי בתורה הייחודי זה אני לבד.  אני לא צריך להיות חיקוי והעתקה אחד לאחד איתו. הוא רק מאיר לי ומחכים אותי אבל את הדרך שלי וההבנה שלי תמיד נשאר לי לעמול בעצמי עד שאקיא חלב שינקתי משדי אמי. 

מספיק רק לשייך את עצמי ל"שלנו" וכבר די בזה וכבר אני יכול לשפוט אחרים ולומר שהם "נפלו" ו"התקלקלו" ויירשו גהנום או התמכרו ליצר או סתם משוגעים או בעלי תשובה.
מהזחיחות והשאננות והגאווה והנינוחות והעמידה במקום מבחינה רוחנית רציתי לצאת כשהגדרתי את עצמי כחילוני, לא מהתורה והמצוות חלילה. את קיום המצוות שלי רציתי לעשות לפי כוחי ונפשי וליבי והבנתי ובחירתי ועמידתי שלי לבדי מול בוראי ומתוך הדין וחשבון שלי מולו. ומה שאני לא מקיים אני עומד מולו ואומר לו את זה ומסביר לו למה לדעתי זה נכון לפי מה שאני מבין מתורתו, ומעמיד את עצמי למשפטו אם צדקתי או טעיתי ואני בהחלט ירא מאוד מהמשפט. לעמוד לבד מולו למשפט זה פחד נורא. 
אני בוכה כי אינני יודע באיזו דרך יוליכו אותי. כחרדי לא בכיתי, לא הרגשתי סכנה, לא הרגשתי את חומו של הגיהנום בוער מתחת כפות רגלי. היה לי נוח ובטוח וחם  להצטופף עם כולם. ושקר.   וכעת אני יודע שאם צדקתי ואזכה השכר יהיה באמת שלי ולא נהמא דכיסופא. האם אתם כחרדים מסוגלים להיות במצב כזה עם המצוות שלכם?
רק בגלל שפרשתי מלהיות חרדי אני עמל בתורה בכל כוחי ממש, כל הזמן ממש, כי אם אמעד רגע אחד זה בנפשי לנצח. אני מוכרח להאחז בתורה כמו מטפס הרים שנאחז בחבל על פי תהום. 

ההסתכלות שכל מי שפרש מההגדרה של להיות חרדי זה מכריח שיש לו בעיות נפשיות או התמכרות ליצר או ייסורי נפש יותר מהממוצע או פרפרים בראש וכיו"ב היא בסך הכל קבוצתיות כמו כל דתות השקר. מהיכי תיתי? למה האמת או הבריאות הנפשית או הנצחון על היצר או הזכייה לעוה"ב ומציאת חן מהבורא תלוי בהגדרה של השתייכות לקבוצה? לדעתי להיפך. 

אני לא מטיף לאף אחד ללכת ככה ובוודאי לא לחרדים, אין לי שום עניין עם הרבים ואני לא מורה דרך לאף אחד ובוודאי לא לרבים ואין עלי אחריות של ציבור ותמיד אני מדגיש את זה. כל מה שאני כותב זה רק ליחידים שעל אחריותם מתעניינים וקוראים ואם הם מושפעים זה בא מהם ועל אחריותם.  אבל מי שמכם לשפוט אותי, איפה שמעתם נדנוד כפירה ממני? 

ניר, שלום,

אף אחד מלבד בוראך איננו באמת מכיר אותך, וממילא אף אדם לא יכול לשפוט את אמונתך.
מובן לכל בר-דעת שהתארים "חרדי", "דתי", "חילוני", וכו', מלמדים יותר על שייכות חברתית מאשר על יראת שמים, מה עוד שבד"כ מנציחים נבערות מדעת וקטנות-מוחין.

אם "חרדי" שהפסיק להיות חרדי כי מאס בחברה החרדית או כי ה-"חרדיות" מצמצמת יותר מדי את תורתו, ועתה מכנה את עצמו "חילוני", האם התואר "חילוני" איננו אלא התרסה כנגד התואר "חרדי" או שמא מלמד על איזה זיקה פנימית נכונה יותר לפי דעתו אל האמת, כזו שאולי טרם למד לבטא אותה כראוי?

המילה חילוני באמת לא מתאימה כי אין לי שום כוונה להגדרה של חולין בהיפך מקודש, רק אין לי מילה יותר טובה. הכוונה לא להיות מוגדר בכלל מבחינה חברתית. חילונים זה לא קבוצה ואין ביניהם שום מכנה משותף. 
מבחינה דתית אני בהחלט רואה את עצמי כחרדי, כלומר נאמן לגמרי בלי ספקות לתושבע"פ וגדוליה בכל הדורות ואוחז שהציונות נולדה כשיטה שהיא מרידה נוראה בקב"ה (היום הם נולדו לזה וזה כבר משהו אחר). מבחינה חברתית בעצם המקום שלי הוא עם האנשים שחולקים איתי את אותה אמונה, החרדים, וההגדרה של להיות חילוני זה בעצם סוג של "ברוגז" כאילו אני הולך לעמוד בפינה ולא להשתתף עם כולם. מה שיש לי לומר הוא אל החרדים ואפילו הפוליטיקה שמעניינת אותי היא החרדית. 

אבל בינתיים למדתי לראות שהרבה אנשים שמוגדרים כחילונים יש בהם אמונה ומצוות כרימון, גם אם הם מכנים את זה בשמות אחרים זה לא משנה ואני פחות מרגיש שייכות חברתית רק לחרדים.

מסופר שהחפץ חיים פגש בחור קומוניסט ואמר לתלמידיו שהוא צדיק אמיתי כי הוא בלב שלם ובמסירות נפש פועל למען העניים. למה שאדם יפעל למען עניים? אלא כי הוא מרגיש בליבו שיש משהו שמאחד את כל בני האדם, שיש אחווה מחייבת בין בני אדם. מהיכי תיתי שתהיה אחווה כזו? אלא בהכרח כי יש משהו שמאחד את כולם. וזה בהכרח משהו רוחני שהוא מעל כל הדברים שמפרידים והוא כזה שהאדם רוצה למסור את הנפש עבורו. אז אין נפקא מינא אם הוא קורא לדבר הזה הקב"ה או כל שם אחר כל זמן שהוא מכוון את ליבו לאותו דבר. ולכן גם בלי ה"ברוגז" אני מרגיש שייך לאנשים כאלה כי הם חולקים איתי אותה אמונה והכינוי לא באמת חשוב, ומי שמתנהג ככה בלי שום שיטה ודרך ומפלגה וכינוי כלל ובלי שמישהו לימד אותו אלא סתם בתמימות ופשטות כי ליבו נושאו הוא הכי צדיק ויש הרבה כאלה בלי שיגדירו את עצמם כדתיים. והם מקיימים הרבה הלכות שבין אדם לחבירו שלא מפורשות בפרטיהן בשו"ע אבל מפורשות בהרבה ספרים אחרים שלא לומדים בישיבות וכוללים (ועי' משנ"ב קנ"ו), ויוצא שגם מבחינת קיום מצוות מעשיות הם חשובים ולא רק מצד אמונה בלב, ובפרט לפי החובת הלבבות שער העבודה שמצוות מהערה שכלית שאדם עושה מעצמיותו וליבו כמו אברהם אבינו יותר חשובות ממצוות מהערה תוריית שמקיימים רק כי כתוב בספר וליבו בל עימו. 
יש שיחה של רבי יחזקאל לוינשטיין שאומר על סמך הרמב"ם שייתכן אדם יכוון את כל עבודתו כל ימיו לה' צבקות אלוקי ישראל, ובשמיים יגידו לו שעבד ע"ז כי הכינוי לא חשוב אלא התוכן.   

ילקוט שמעוני שופטים ד':
מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי בין ישראל, בין איש בין אשה, בין עבד בין שפחה, הכל לפי מעשיו של אדם רוח הקדש שורה עליו. 

האם החילונים הינם סתם אינדיבידואלים או שמא קבוצה שיש לה מאפיינים וגבולות, האם הציונות היתה מלכתחלה קבוצה בעלת מגמה ברורה או שמא תנועה עממית ספונטנית או אולי דרכים שונות שהתאחדו לצורך השעה, מה היחס בין התואר חילוני בישראל לתואר חילוני במערב והיאך התואר "חופשי" הפך במרוצת השנים לתואר "חילוני", אלה שאלות שאין להן תשובות פשטניות.

רבי חיים מבריסק אמר על תלמידו החביב העילוי ממייצי'ט: "יכול אני להתנגד לציונות ולהיות חסיד של הרב ריינס. אני רשאי להתנגד גם אליו ולחשוב שישיבתו היא טובה. וגם אם הישיבה לא לרוחי היא, עדיין עומד המייצ'יטי בחשיבותו כמות שהיה!". אולי יחס אמתי לדברים, כזה שאיננו מפלגתי, פחות מצוי בדורנו. המייצ'יטי היה גדול בתורה וגדול במידות בין אדם לחברו, כך שבאמת הדברים משלימים זה את זה. משקידתו ועומק עיונו, סוגיות הש"ס עם פירושי הראשונים וסברותיהם כבר היו מונחים בכיסו מגיל די צעיר, ובכל זאת מעולם לא החשיב את עצמו לבן תורה.

בחובת הלבבות שער ייחוד המעשה פרק רביעי נאמר שיש שלשה סוגי מפסידי טוהר המעשים לשם יתעלה: האחד, אי-ידיעת השם וטובותיו; השני, אי-ידיעת מצוות השם ותורתו; והשלישי, הרהורי היצר והנחיותיו את האדם במה שמחבב בעיניו עניני העולם הזה ומרחיקו מדרך העולם הבא. אולי החסידות באה לתקן בעיקר את הסוג הראשון, הלמדנות  את הסוג השני, ותנועת המוסר את הסוג השלישי. ובכל זאת יש אנשים שמעשיהם טובים וישרים מתמימות ופשטות לבם מבלי שלמדו חסידות או תורה או מוסר.

אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו למדים צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול. 
הראי"ה קוק כתב שהכשרונות הנפלאים הנמצאים בבעלי חיים, שלפעמים אנו משתוממים עליהם, והאדם לא יוכל להגיע להם לחקותם אלא אחרי לימוד גדול וארוך, וגם בכל זאת לא יוכל כי אם להיות רק קרוב לאותה המדה המכוונת שבכשרונותיהם, הם באים אליהם מפני שכל מדרגות החיים למיניהם, אורות החיים שלהם הם שברים של נשמה גדולה עליונה, מלאה חכמה וכשרון, שנתחלקה לסעיפים רבים, וכל סעיף במידתו מאיר בו הצד הבהיר של הנשמה הגדולה, בעלת החכמה והכשרון המפליא, אלא שהיא במידה מאד זעירא, כטיפה מן הים, אשר בכל זאת הרושם העצמותי של של הנקודה, מצד שהיא באה מכללות יסוד חכמה וכשרון עצום ונעלה, אינו נמחק, ומוציא הוא אל הפועל את כשרונו על פי מעמק הגדלות של החכמה, על פי אותה המדה שהיתה קנויה עמה בהיותה עצורה ומקושרת בקשר חיים שלמים במקורה השלם, שהיה תכנית כליל חכמה, ערוכה בחשבון מדויק של דעת עליון.

בכל זאת, על האדם להשתדל להיות אדם :)

תוקן על ידי מם80 ב- 10/05/2016 01:55:35

תודה, דברים מאוד יפים