יובל למלחמה ההיא
חופזים היו בטליתות בצהרי היום הקדוש סידוריהם הפכו לחניתות וכל הארץ לרגוש ברחוב חנו משאיות קולטות את המגויסים ובמקום בבית הכנסת להיות את דרכם לחזית הם עושים רבים היו שנשבו
במלחמה ההיא
ויש אשר לא שבו
ויהי כל העם נהי רב היה השבר עצום היה היגון אך הלבבות גם עורר ואחרי שבר גאון כי רבים אזי הקשו איה חזון הכוח פשר החדלון בקשו ונפשם לא מצאה מנוח עיני מצביאים למה נסתמאו איה היו המנהיגים אזני מודיעים איך נסתמו ויהיו אויבינו מלהגים אין זאת כי אם מגבלה בה אסור כח אדם עוצמתו כאין מבלה ושכלו באחת נדם כי יש כח עליון אשר אדם מברואיו בלעדיו נועד לטמיון אנוש וכל מפעליו וישוטטו רבים ותרבה הדעת וירבו הבאים ורצונם לדעת חכמו וישכילו וישנו אורחותיהם הקושי הכילו אף ממשפחותיהם ויקם דור בעלי תשובה אשר ראה אור היהדות האהובה
|