מכתבך הגיעני.
מה מאד שמחתי שנגעתי ללבך עד כדי כך שעלה בדעתך לשתף אותי בהתלבטויות שלך.
ובכן רציתי לחזקך, לעודדך, ולתקן כמה הבנות שנראים לי כבסיס לחולשותיך.
ובכן, במה שכתבת "זוכר שדיברת על הבחור ישיבה - שגם אם לא יהיה בן עליה, ויחפש לעצמו עולם הזה, אתה בדבריך כבר הרסת לו את העולם הזה? "
לא אני אמרתי את זה, אלא הסבא מסלבודקה.
וכמעט דייקת במה שכתבת:
"זוכר את היסוד מפרשת בראשית/נח על עיקר ההתגברות פעם שניה, כאשר לאחר החטא האדם מתרגל להפוך את עצמו לסמרטוט - במקום להתאושש ולהתרומם?"
אכן זו הייתה חולשת אדם הראשון ברגע שאמר להקב"ה "האשה אשר נתת עמדי", אבל תיכף ומיד חיזק את עצמו ועסק בתשובה ק"ל שנה.
וע"ע גמ' עירובין שהשדין שנוצרו בק"ל שנה שפרש מחוה, נוצרו באונס, וד"ל.
זוכר את היסוד וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהיה למס עובד - שעצם קבלת הסבל בכל המצבים - בזה מונח הנעימות והמנוחה האמיתית ?
רק פסע דק מפסיק בין מי שרוצה את המנוחה הרגעית, לבין מי שמכיר את מתיקות ונעימות המנוחה הנצחית.
עוד חזון למועד להתייחס ליתר הנקודות החשובות שכתבת, אך אוסיף לך משהו ייחודי.
עיין דעת תורה ( בראשית, עמוד כ"ו) על הפסוק ויאמר ה' לקין וכו' ולמה נפלו פניך:
בע"ד: וסוד התשובה לעומתו הוא, כי יתעורר ויתחזק בראשונה לקום ממקום נפילתו, לזקוף קומתו ולעמוד הכן על רגליו, ואז בשכבר עומד הוא, הנה רבים הדרכים גם לבטולו של עצם החטא, מאחר שכבר קם למעלה.
ואוסיף לך קמעה שטרם גיליתי לאף אחד. שבתזוזה כל שהוא לכיוון מעלה, כבר בכוחו להתרומם אל על.
אם רק יכיר בגדלות פועלו במשיכתו כלפי מעלה, ומשם יכיר את אפסיות, נמיכות, והגועל שבחטא, יבין מיד שאין הוא והחטא קשורים זה לזה, ולזר ייחשב מה שעבר לפני רגע קט.
ועל דבר חתימתך "ממני הקוזק וכו' "
הנני להזהירך להתרחק מכל תואר שאינו מתאים לדרגותיך, שזה שורש כל רע.
ברגע שאדם מכיר שאיננו בדרגה שחשב בתחילה, תיכף היצר תופסהו ומסבבו למטה למטה למקום נידח, ה' ישמרנו מהם ומן הדומה להם.
ממני הק' שבסלבודקה, שזכיתי לצקת מים על הידים שיצקו מים על ידיו של המשגיח מו"ר ר' ירוחם הלוי זצוקללה"ה.
תוקן על ידי סלבודקה ב- 31/01/2011 23:07:24
