כשניגשים לעסוק בעניין ימי פורים,
יש שני דברים לא מובנים:
1. מה העניין של חלוקת פורים לשני ימים? או בלשונו של השם משמואל וכי שתי תורות יש כאן בין ערים שונים
2. וגם אם נבין את עניין החלוקה, מדוע החלוקה היא בין פרוזים למוקפים? מה ההבדל ביניהם?
יש 2 גישות של הסברים לעניין,
גישה אחת (הגר"א והפחד יצחק) מדברת על כך שבעצם היה ויכוח בין מרדכי לשאר חכמי הדור.
חכמי הדור אמרו שמחיית עמלק בזמן גלות - מצוותה רק כשהגויים קמים עלינו, כהתגוננות
ואילו הוא היה בגישה לוחמנית ואקטיבית יותר, שעלינו לעמוד נגד העמלקי בכל מצב.
ולכן, כשבשושן המשיכו היהודים והרגו עוד, אף שכבר הרגו את הקמים לאבדם בעצם מוכח שגישת מרדכי היא הצודקת.
גישה שניה מדברת על הקשר בין נס פורים, לבניין בית המקדש.
בזמן אחשורוש התחילו בבנייה אבל היא נפסקה, וכדי להוכיח את נצחונו על ארץ ישראל, הוא אף משתמש בכלי המקדש.
והסיבה שפורים מחולק ליומיים, כשיום אחד ניתן לירושלים שמוקפת חומה היא כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל, ולעורר את זכרה ואת התקווה לשוב אליה.
אך עדיין, לא ברורה מהות הויכוח בין מרדכי לחכמי דורו,
לא ברור מה הקשר בין המשתה לבין הגזירה,
ולא ברורה החלוקה לשני ימים.
כשמתבוננים בעולם, רואים כי צורת ההתיישבות בכל ארץ מחולקת לערים מרכזיות, מוקפות, ולערי הפזורה.
ערי הבירה הן מקומו של הממסד, של החוקה והשלטון, וגם יושביה - מעורבים באופן פעיל בשלטון,
ואילו ערי הפזורה, הרחוקות יותר, הן המקום של האנשים שרוצים לחיות בצורה אינדיבידואלית יותר, ולבחור בעצמם את אורח חייהם.
בגלות, נשאר העם היהודי רק כפזורה, כי העיר המרכזית, מקום הממלכה - חרבה.
טענתו של המן היתה "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד".
הממלכה היהודית חרבה, התפוררה. אם כן, מדוע ממשיכים היהודים להיצמד בעקשנות לכלליה ומנהגיה,
בלי להתקדם, להתפתח ולהשתלב בממלכה הנוכחית, ממלכת פרס?
מדוע הם נאחזים בדבר מת, במקום לפתח חיים?
סברתו של רוב הדור היתה די דומה לתיאוריה של המן:
המרכז היהודי חרב, ונותרה רק הפזורה. לכן, יש להשתלב באופן חיצוני בממלכה הפרסית, אך כמובן לשמר בצורה פנימית את העומק והחיים היהודיים.
מרדכי התנגד לסברה הזו, וטען כי העומק חייב להיות מבוטא באופן מעשי, ולכן אין אפשרות ללכת למשתה -ולהישאר נאמנים ליהדות,
כי המעשה בוודאי ישפיע גם על האידאות והרעיונות העמוקים.
הוא טען כי יש להישאר מחוברים לממלכה היהודית, מתוך תקווה ואמונה שבקרוב היא תחזור ותעלה מהעפר.
אסתר, מייצגת את החלק הנסתר, הפנימי של היהדות. (שם משמואל)
כשמרדכי לובש שק ואפר, היא שולחת לו שיחליף בגדיו, כי היא בגישה שלא להוציא למעשה - את העומק.
אך אז מרדכי מבהיר לה, שעליה מוטלת המשימה להציל את העם היהודי, כי אחרת, יצטרכו לפעול בגישות מעשיות ולוחמניות.
ואכן, היא מסכימה, ועל ידי התחברות לאחשורוש, היא מצילה בהסתר, מבפנים, את עם ישראל.
בנס פורים,
תחילה נלחמו היהודים היושבים בערי הפרזות, כי על החלק הזה - אין ויכוח.
כולם מסכימים שהפזורה, העומק, המחשבה - חייבים להינצל, וכשקמים על החלק הזה ורוצים להשמיד גם את היהדות השקטה -אין ויתור בשום פנים ואופן.
אחר כך הגיע תורה של שושן הבירה. זה חלק שהיה עליו ויכוח: האם להתנגד לממלכה, למרכז, ולהיצמד לממלכה היהודית, או אולי לחיות חיי- פזורה, ולהשתלב בממלכה הקיימת.
הניצחון בשושן, הוא בעצם נצחונה של שיטת מרדכי, והוא נצחון נפרד ופרטי, ולכן חוגגים אותו בנפרד.
ועניין ה'לחלוק כבוד לארץ ישראל', הוא לא רק להזכיר את ארץ ישראל ואת התקווה לגאולה,
אלא בעצם לחלוק כבוד לממלכה היהודית ולכוחה, עליה ניסה המן לערער, ובעצם - רוב הדור גם לא חלק לה מספיק כבוד.
תוקן על ידי פווווווווו ב- 23/03/2011 08:34:46
