++ ניצוצות אור / פורים ומגילת אסתר ++

ימשיך כבודו?

חושב- 
א- אני חושב שהקושיא איננה מתחילה. אכן: 'ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו', והוא הוציא גזירת שמד על כל העם. אמנם, עצם קיומו של מרדכי עיצבן אותו והוא החליט להיפטר ממנו קודם לכן (בל נשכח שמעת הפלת הגורל ועד י"ג אדר- תאריך המתוכנן, עברה כמעט שנה).

ג- לענ"ד 'תכלת מרדכי' לא  קאי על הלבוש שלבש כשהמן הרכיבו על הסוס, אלא על 'ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת וחור.. והעיר שושן צהלה ושמחה'

ווארט ששמעתי בשם אחד האחרונים, לא זוכר כרגע מי.

כידוע, איש ואשה שזכו- שכינה ביניהם. לא זכו, אש אוכלתן. היינו, שבמילות איש ואשה רמוז כן, שכתוציא את הי' של איש, ואת הה' של אשה (יה) ישאר רק אש ואש. אש+אש בגימטריא- 601.

והנה, כתוב 'ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו'- משמע שאת זרש הוא לא אהב. המן+זרש בגימטריא- 602 (אותה גימטריא כמו אש ואש עם הכולל)

 
א. וכל זה איננו שוה לי טוען המן אחרי שמרדכי לא קם ולא זע ממנו בצאתו מהמשתה הראשון, הפתרון היה פרי יצירה מחוכמת של זרש וכל חכמיו לתלות את המעצבן הזה, ובוא עם המלך אל המשתה שמח, ויטב הדבר בעיניו ויעש העץ.
והנה כל אחד זוכר שאותו מרדכי כבר עיצבן אותו עם לא יכרע ולא ישתחוה, ואז היתה לו הוה אמינה להרוג את מרדכי לבדו, ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי, והחליט להרוג בגינו את כל עם מרדכי, וכל סיפור המזימה ידוע.
נשאלת השאלה, מה נשתנה? מה ההפכפכיות? 

אפשר אולי לומר שבהתחלה מרדכי נתפס בעיניו כעוד אחד מהיהודים, ולכן לא הסתפק במיתתו אלא גזר על כל היהודים לאבדם, אבל בהמשך הזמן המן ויועציו ראו שמרדכי הוא המנהיג והממריד ולכן בתליתו על עץ גבוה בכיכר העיר יועבר מסר, כשהעונש של המנהיג יבלוט לעין כל, זה ישפיע להחזיר את היהודים להיות ממושמעים ומשתחווים להמן כמו שהיה בתחילה.

ב. אחר הדברים האלה כשוך חמת המלך זכר את ושתי וכו' האם לא יכלו חכמיו ויועציו לתת לו להירגע מחמתו לפני זה? וכי לא היה מוכר להם בתור קריזיונר או שיכור? למה להם להפיל אותו בכזה דבר.
(ולפי חז"ל שהמן היה ממוכן והוא נתן את העצה כדי שיקח את הבת שלו למלכה, ניחא. אבל למה לא התקיימה התכנית עד הסוף? ואיפה הבת בהמשך?).

אדם ניכר בכוסו ובכעסו וכו', ולכן אם ושתי נוהגת כך באחשוורוש בזמן שהם בכעס זה מלמד על האופי המרדני/פמניסטי שהגברת הראשונה מובילה בתוכה, ולכן דווקא רגע הכעס הוא רגע מכונן ומלמד.

ג. שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת וגו', כנראה בפשטות הכוונה לתכלת שלבש על הסוס, ואם כן לא מובן למה כבר צהלו ושמחו, הרי הגזירה עוד לא התבטלה, וככתוב שמרדכי שב לשער המלך לשקו ותעניתו. (אולי לא ידעו מזה שהסיבה להרכבה על הסוס היא סיפור צדדי של נדודי שינה?).

ד. וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן. אתמהה!!! מסבירים למלך שהעונש לזו שמרדה בו בפומבי כדאי בשביל כבוד הבעלים מאנשי העם... ומהעונש יכובד גם הקטן, כלומר איזה פועל אשפתות גם כן אשתו תכבד אותו אחרי שיוודע לה הסיפור של ושתי... איך אחשוירוש לא תפס את היועץ הזה ותלה אותו על גודל החוצפה?? 

כתוב שושתי ביזתה את אחשוורוש בטענה שהוא עצמו איש פשוט והיא זאת שגדלה בבית מלכות, והשפילה אותו בכח בית הוריה שממנו היא באה, השורש של בזיון זה נמצא בכל בית ואצל כל בני זוג, כאשר האשה מעלה טענות מהמסורת שהיתה נהוגה בביתה ומבזה מכח זה את מנהגיו של בעלה (לפעמים בצדק). 

והנה, כתוב 'ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו'- משמע שאת זרש הוא לא אהב.

הדיוק מעניין וחדש בשבילי, אולי אפשר ללמוד ממנו משהו אחר, לא שהוא לא אהב את אשתו, אלא שהאישה תמיד קודמת לחברים, ולא בגלל שהיא אהובה אלא שהיא אשתו.

וייטער...