| נשלח ב-22/3/2011 22:14 |
 |
| |
++ שאלת גשמים ++
בהשראת הגשם שבחוץ,
כמה שאלות במסכת תענית.
אם תהיה היענות מצד הקהל הקדוש, אפרוש עוד קושיות ושאלות...
א. הגמ' אומרת " מאי גבורות גשמים? א"ר יוחנן: מפני שיורדין בגבורה. שנאמר: "עשה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר"(איוב ט, י) וכתיב "הנותן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות"(איוב ה, י). מאי משמע? אמר רבה בר שילא: אתיא 'חקר' 'חקר' מברייתו של עולם. כתיב הכא: עושה גדולות עד אין חקר וכתיב התם "הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו" (ישעיהו מ, כח)וכתיב "מכין הרים בכחו נאזר בגבורה"(תהלים סה, ז)".
מה הכוונה יורדים בגבורה? איך מסייעים הפסוקים להבנה של העניין, מלבד הוכחה שגם בפסוקים יש את המשוואה הזו, של גשמים- גבורה? ומבחינה מהותית, גשמים לא מזוהים יותר עם חסד? מה פתאום גבורה?
ב."מאימתי מזכירין על הגשמים רבי אליעזר אומר משעת נטילת לולב ר' יהושע אומר משעת הנחתו ... ר' יהודה בן בתירה אומר בשני בחג הוא מזכיר ר' עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר...
מה מהות הויכוח מתי בדיוק מתחילים להזכיר גשמים?
ג. מה העניין שמחכים עד ז' חשוון, עד שאחרון העולים יגיע לביתו? הרי: 1. ממרחק כזה לא חייבים כלל להגיע, אז מדוע מתחשבים באדם שכלל לא היה חייב לעלות. 2. מסתמא שבו' חשוון כבר לא נותרו עולים רבים, ומה ההבדל בינם לבין סתם יום, שבו אנשים רבים נמצאים בחוץ והגשם מפריע להם?
סעיף ב' תוקן, לצורך בהירות השאלה
תוקן על ידי רגע_קט ב- 22/03/2011 22:32:29
תוקן על ידי פווווווווו ב- 23/03/2011 08:33:10
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 22:16 |
|
| |
יש גשם בחוץ?????????????
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 22:19 |
|
| |
תלוי איפה אתה גר...
על ההודעה הראשונה להפוך אשכול לצ'אט זה כבר ממש בלתי קביל.
עכשיו תענה, ומהר!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 22:23 |
|
| |
נתחיל מהסוף.
למה ממרחק כזה לא חייבים?
בוודאי שחייבים. וכמובן שאלו אינם עוברי דרכים רגילים שעליהם התפלל הכה"ג שלא תתקבל תפילתם למניעת הגשם. אלו עולי רגלים שלא מגיע להם להינזק מהמצווה שקיימו. בבחינת 'שלוחי מצווה אינם ניזוקים'..
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 22:25 |
|
| |
רגע קט, עיינת בדברי הראשונים והאחרונים על הגמרא?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 22:26 |
|
| |
כאילו אתה מלמד אותה תפלות?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 22:26 |
|
| |
חזרנו לנקודת המוצא? :)
שאעתיק את תשובותי? או שניתן צ'אנס לקהל הקדוש?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 22:28 |
|
| |
זה מה שכתבתי בהקשר לחלק מהשאלות ( משוחזר לרווחת הלומדים בחוץ)
יש להבדיל בין התחשבות בעולי הרגל, לבין התחשבות בעוברי דרכים.
א. התחשבות בעולי הרגל היא לזמן מוגבל - בעוד שאם נתחשב בכל עובר דרך,
זה יגרום להפסקה מוחלטת של הגשמים.
וזה ברור שלא מתאים לומר - להתחשב רק בחלק מעוברי הדרכים - כי למה דווקא להתייחס אליהם.
ב. כאן מדובר בכלל יחדיו - ובעוברי דרך, כל תפילה היא של פרט בפני עצמו.
ג. ראויים עולי הרגל לבית המקדש שהעולם יתחשב בהם - שכן בית המקדש משפיע מטובו
לכל העולם - ואך טבעי הוא שהעולם יתחשב בכבוד בית המקדש.
ד.באמת היה ראוי שתתקבל תפילת עוברי דרכים אלמלא תפילת כהן גדול ביום כיפור.
בקשר לגשמי ברכה - זה שונה מעוברי דרכים.
ובאמת - יש מקום שכל עם ישראל יתפללו שירדו אך ורק גשמי ברכה,
וגם יש מקום בהיגיון שעוברי דרכים יוכלו להתפלל שירדו רק גשמי ברכה.
אלא שכאשר אומרים "עוברי דרכים" מתכוונים לתפילה שלהם ש"כרגע לא ירד", ורק מתי שהשני עובר ברחוב
אז ירד (כי זה המשמעות) - וגם בזמן גשמי הברכה - העוברי דרכים המועטים עלולים להתפלל.
במחשבה שניה, שאלתך טובה מאוד: למה לא לקבל את תפילת העוברי דרכים שיירדו הגשמים בשבת ורביעי.
כנראה שצריך לומר - שהתפילה שלהם היא פרטית ומקומית על זמן הליכתם - ולכן לא מתקבל וצ"ע.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 22:29 |
|
| |
תוקן במושכל שני.
תוקן על ידי הרב_קו ב- 22/03/2011 22:33:57
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 22:38 |
|
| |
כמה צפוי שתיתפסו לשאלה האחרונה. עדיין מחכה ל2 הראשונות.
מסתבש, ר' יהודה בן בתירא חשוד בעיניך כעובר על מצוות עליה לרגל?
ואם שלוחי מצווה אינם ניזוקים, אז מה עם שלוחי מצווה של שאר ימות הגשמים?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 22:52 |
|
| |
שלוחי מצווה אינם ניזוקים, אבל בראש בראשונה אינם מזיקים.
(אם בגללם יפסקו הגשמים, הרי הם מזיקים את העולם)
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 22:53 |
|
| |
נו, ומה עם החוזרים מהמקדש?
לא מזיקים?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 23:02 |
|
| |
בקשר לשאלה א'.
הפסוקים נאמרו כאן כגזירה שוה שזה לימוד של מילה פה ומילה שם,
המעניקים התיחסות לגשמים כמשהו שראוי להתבטא בו כגבורה.
דרשות - בדרך כלל אינן מסבירות עניין מבחינה סברתית.
בקשר לשאלה למה גבורה ולא חסד.
נכון הוא שגשמים במהותן הם חסד, אך גם בריאת העולם זה חסד,
והכלי למימוש החסד הזה הוא גבורה (במשמעות של כוח בלתי נלאה).
יש להוסיף כאן, שחסד זה איננו רגיל, אלא בחינה של יש מאין.
אם נתבונן בברכה השניה בתפילה, כל כולה עוסקת בהפיכות מוחלטות..
אתה גבור.... מחיה מתים (ממוות לחיים)
מכלכל חיים בחסד(אופס, החסד השתחל לפה פתאום, קשה פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף)
סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים - ענייני חסד בצורה של גבורה ויכולת עוצמתית,
מן הקצה אל הקצה.
וכמו"כ הגשמים - יוצרים יש מאין, כאשר הם הופכים את הזרע הנרקב באדמה לאילן מצמיח פירות.
ולכן מן הראוי להתייחס לחסד זה כחסד שבא על ידי עוצמה של גברוה = מהפך יש מאין.
ואם נתייחס אל גבורה במושג הקבלי הידוע של גבורה כנגד חסד,
הרי שגבורה מייצד דין וביקורת.
ויש לפרש שגם בגשמים, יש ירידה מועטת ויש ירידה מרובה,
(בימי חוני המעגל: גשמים שנתת מרובים הן!) - יש ירידה במקומות הצריכים,
ויש במקומות שאינם צריכים, וזה תלוי אם עשו תשובה וכו..
אם כן - הרי בעצם כל גבורה שורשו נובע מחסד, וכאן זה בא לידי ביטוי במיוחד,
בקיצובים השונים של החסד לפי הדינים...
ב'
רבי יהושע אוחז שההזכרה ראויה ליום הראשון, למרות הקללה בסוכות,
כי הזכרה מתייחסת ברמה העקרונית לאיזור החורף, גם אם בימים אלו זה לא טוב (סימן קללה)
ורבי אליעזר טוען שזה בכל זאת לא ראוי, עדיך לחכות לתום החג, כי בפועל זה סימן קללה.
ריב"ב ורבי עקיבא לומדים מדרשות הכתובות שם בגמרא, אין מה להסביר בדבריהם לכאורה.
תוקן על ידי שוניקו ב- 22/03/2011 23:14:35
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 23:04 |
|
| |
| רגע_קט כתב: |  | נו, ומה עם החוזרים מהמקדש?
לא מזיקים? |
|
אינני מתייאש מההסבר שנכתב לפני הודעתך בהקשר לכך,
נסי שוב...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 23:05 |
|
| |
שוניקו, יפה מאד. אתה ת"ח (ת"ח - תלמיד חכם ולא תענית חלום )
איך יש לך זמן ללמוד?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 23:11 |
|
| |
אם גולשים לשם שמים, הקב"ה עוזר :)
|
|
|
|
|
