לַעֲשׂוֹתוֹ

לַעֲשׂוֹתוֹ

לוּ הָיְתָה בַּשָּׁמַיִם -

    הָיִינוּ עוֹשִׂים סֻלָּמוֹת

    וּמְטַפְּסִים וְעוֹלִים עַד כִּסֵא הַכָּבוֹד

    מִתְיַצְּבִים וְדוֹרְשִׁים הֲבִיאֶנָּה הֲלוֹם

    כִּי לָנוּ, רַק לָנוּ נָאוֹת לְקַיֵּם.

לוּ מֵעֵבֶר לַיָּם -

    אָז סְפִינוֹת טִיטָנִיּוֹת עֲצוּמוֹת מְמַדִּים

    כְּבָר הָיִינוּ בּוֹנִים, וְהוֹלְכִים בְּתוֹכָן

    עַד הָרֵי אֶרֶץ חֹשֶׁךְ

    הָשֵׁב הַחֶמְדָּה הַגְּנוּזָה עַד לְכָאן;

    וְיוֹשְׁבִים וְשׁוֹנִים, וְלוֹמְדִים...

וְעַתָּה - כִּי קָרוֹב הַדָּבָר

לְפָנֶיךָ, יָדְךָ רַק הוֹשֵׁט!

    וְקָשֶׁה, הוֹ, כַּמָּה קָשֶׁה...

אח, אכן נוסטלגיה...  

ועל הדרך הזכרת לנו את יום המיתה...  ככרוב אליך הדבר מאוד..