כי לעולם חסדו !

לפני הרבה שנים, כשהייתי נשואה כמה שנים בלי ילדים נמאס לנו ללכת להורים כל שבוע שבועיים ולהיות המסכנים של המשפחה. החלטנו שרוב השבתות נישאר בבית. 
הרבנית של השכונה גייסה אותי לצורך פיקוח על אמירת תהילים של הבנות בבית הכנסת. 
אחרי כמה שבועות היא ביקשה ממני לחלק ממתק מיוחד לבנות שאומרות בקול וברצף. כשהיא קיבלה תלונות מאמהות של בנות, שהבנות שלהן אף פעם לא מקבלות, היא ביקשה ממני לוודא שכל בת תקבל משהו מיוחד לפחות פעם בחודשיים.
כשהיא שאלה אחרי זמן מה, למה הבת ההיא לא קיבלה, אמרתי לה שהבת הזאת היא קטנה ולא יודעת להגיד את התהילים. היא שאלה אותי, לא תוכלי למצוא משהו טוב שעבורו תתגמל אותה?
לא הבנתי למה היא מתכוונת, אבל היא המשיכה, כשאתן אומרות הודו לה' כי טוב, תאמרי את את חצי הפסוק ותני להן להשלים את חצי השני. 
כך עשיתי, ובדיוק בפרק הזה הסתכלתי על הבת הקטנה הזו, ופתאום היא קיבלה מרץ ואמרה " כי לעולם חסדו" בקול צלול. נתתי לה את הממתק המיוחד ודיווחתי על כך לרבנית.
היא חייכה לי ואמרה, את רואה? בכל  וילדה ניתן למצוא את החיובי, את הנישה שלה, במה היא מצטיינת. צריך רק לחפש את זה ולהבליט את זה.

שנים אחר כך הפנמתי את זה אצל הילדים שלי. תמיד צריך למצוא את הכשרוןהמיוחד, את הצד היפה, את התכונות החיוביות ולהבליט ולעודד אותם.