קופסה מרחפת בחלל
בחלל יש קופסה ------ בה נאגר הכל.....
יש ילד השולח מבטים אחרונים אל בועת סבון הנמוגה בחלל
יש איש טרוט עיניים המביט במזוגג על עיגולים שכמו מרצדים בין עיניו והשמים
יש הלום לשעה המביט אל דלת הנטרקת על פניו ובעיניו - מה שהיה פעם תחינה
יש דברים גדולים ועצומים שלפתע הם נכפפים -- מהלמות מגפי הזמן
יש איש נשען על מסעד פניו זרועות ייאוש עוד מעט -- ובמבטו כיבה מתג האור
יש זיכרונות וערכים כמוסים כמו הלכו אל צל שדות ושם גוועו חרש -- והנה שבו הן כאחרים
ויש גם דמיונות שכמו קיבלו צורת אדם לרגעים, לימים, לשנים ושוב ניספו בלא עט -- משל היו הן רק חלום
וכולן את דרכן מצאו אל הקופסה האטומה ששבה אל החלל ---- פרחו יחדיו אל-על אל-על -- ואוכלו באש בוערת של - עולם עליון עולם המחשבה
|
|