סוף סוף הגיע לכאן את הדבר האמיתי, ולא דמוי משוגעים כמו . .
אני משוגעת למקרה שלא קראת את הבלוג שלי. מופרעת אישיות גבולית ליתר דיוק. ואני גאה בה. בהפרעה. היא מוציאה ממני יבולים שלא הייתי קוצרת גם בשנה שישית ושמינית.
(אני טס ברחבי העיר על עגלת קניות וכולי מחוייך - לא יודע למה... ואני לא ציני! כן?!)
נשלח ב-17/10/2014 17:30
כמובן שתגובתי נסובה על הסירים והבלוקים
נשלח ב-19/10/2014 05:50
סי יקרה! השיר המופלא הזה שכתבת, הוא תשובה לשיר השני:
תקווה עוד יגיע יום שנבנה בית במקום בו היו רק הריסות
עוד נשוב וניטע עץ במקום בו נגדעו נטעים
עוד יבוא יום בו נבנה את כל הגשרים שנשרפו ונרפא את כל הפצעים שהזדהמו
עוד יגיע יום בו ימלא ראשי מחשבות של תקווה
עוד יגיע יום, ומלאה הארץ דעה...
האשוב?
לא אשוב אל הבית שעזבתי בטריקה
לא אשוב אל הגן שחתכתי שושניו בשנאה
לא אדלה עוד מים מהבור שנטשתי ביריקה
אך אולי יבוא יום שאשוב אל חלקת שדי העזוב
נשלח ב-19/10/2014 05:59
סי, הכתיבה שלך מדהימה בכנותה! הופכת הכל בכל, לא מניחה אבן על הארץ. מגישה לנו פיסה מעצמך על מצע של קש ותבן. תכתבי, עוד, עוד, ואם תראי את מונה הצפיות נוסק, תדעי זה בגללי! :)
נשלח ב-19/10/2014 07:38
עוד_יום כתבה:
סי יקרה! השיר המופלא הזה שכתבת, הוא תשובה לשיר השני:
תקווה עוד יגיע יום שנבנה בית במקום בו היו רק הריסות
עוד נשוב וניטע עץ במקום בו נגדעו נטעים
עוד יבוא יום בו נבנה את כל הגשרים שנשרפו ונרפא את כל הפצעים שהזדהמו
עוד יגיע יום בו ימלא ראשי מחשבות של תקווה
עוד יגיע יום, ומלאה הארץ דעה...
האשוב?
לא אשוב אל הבית שעזבתי בטריקה
לא אשוב אל הגן שחתכתי שושניו בשנאה
לא אדלה עוד מים מהבור שנטשתי ביריקה
אך אולי יבוא יום שאשוב אל חלקת שדי העזוב
נכון יפה לך על האבחנה הדקה. זו תשובה מקווה לעצמי כזאת...
