הריקוד הייחודי של ר' יודל
רבים הכירו את ר' יודל בתור רקדן בחתונות. הוא היה רוקד סולו. ומשמח חתנים בפעלוליו בתוך המעגלים. לפעמים נעצרו המעגלים כשכולם מתבוננים בו בנשימה עצורה.
זה לא היה עוד ריקוד שגרתי. לא ראו כאלו.
הוא היה "רקדן" במלוא המובן.
למי שאולי יזהה את דמות המנוח ז"ל אם נפרט איך היה נראה – האריכות דלהלן:
דבר ראשון פניו היו מאירות כשמש מרוב חיוך, כשהתחיל לרקוד אימץ לעצמו ארשת מלאה חיוך עם עיניים פקוחות וגם קורצות... עם זקנו הארוך והרחב הלבן [וזקנו הלבין מגיל צעיר יחסית, כבר לפני גיל 50, היינו לפני כמעט 40 שנה] לפני זה היה ג'ינג'י.
דבר שני, הוא היה נעמד במרכז מול החתן ומרקד "לפניו". בלי להניע רגל!! לא קפץ ולא פיזז, הרגליים שלו היו נטועות לגמרי במקום אחד. רק שאר גופו התנועע. הוא כרע ברך נע ימינה או שמאלה כפעלולן, הניע צוואר וראש, הניף ידיים למעלה ולצדדים קדימה ואחורה תוך שהוא מתכופף קדימה או לאחוריו ועיניו כלפי מעלה, כל מיני תנודות ותנועות בקצב השיר, תנועות ראש וכתפיים קצרים וחדים... לא חזר על תנועה אחת פעמיים, והכל בגמישות לפי קצב, והוא לא מפסיק לשמוח!! בחיוך מלא שמחה מדבקת.
הוא היה אומן בריקוד הזה. רקדני קדצ'קה יש הרבה, אבל הוא עשה את כל הקדצ'קה ופי כמה מזה, בלי להזיז רגליים.
בזקנותו בשנים האחרונות היה מנענע ראשו בעת ששמע ניגונים, והוא ישב על כסא. והנענועים הללו היו מרתקים...
