***פלטיאל צארנן***

נכון
זו אכן סתירה מוזרה לחלוטין, כיצד תיתכן סתירה כזו?
אולם, לדעתי - בענין הזקן זה הי'ה שונה קצת, כי עניני פיקוח נפש זה משהו אחר!
אבל לגבי מהללאל - הזדעזעתי, איך?? להרוג ח"ו נפש מישראל זה א פסק דין כזה!! 
סנהדרין פעם בשבעים שנה קבעה על דיני נפשות, והיתה נקראת סנהדרין קטלנית, וזה רק בנוכחות 70 זקנים וכו'. ופה? בקלות כזו??  ה' ישמור..
וגם לגבי הזקנים - זה לא ממש מלכתחילה, ככה? במהירות? להחליט שמותר?? לא הכי מסתדר לי עם האישיות הנ"ל המתוארת לפני כן...

_________________

הרה"ק רבי שלמה אבן גבירול אומר: במה יתנקם האדם בשונאו?? שיוסיף מעלה יתרה בעצמו.

הגבתי על זה!
לאן נעלמה התגובה שלי?

אני אכתוב שוב...

סיגופים אינם בהכרח מראים על סדר עדיפויות נכון והשקפת עולם מדויקת.
זה בקצרה

אכן, סיגופים לא אמורים להראות על צידקות וכו'.
אבל בספר רואים שהוא מתחילה מעדיף שלא לגשת לתפקיד, והוא אומר זאת בפירוש - בגלל סדר העדיפויות הלא נכון של המקום החדיש הזה...

_________________

הרה"ק רבי שלמה אבן גבירול אומר: במה יתנקם האדם בשונאו?? שיוסיף מעלה יתרה בעצמו.

את לא יכולה לפסול את הרעיון שלי בלי להביא אחר ...

כתבת בקצרה, וגם אני כתבתי בקצרה:)
אם תרצי, תביאי א הדעה שלך בצורה מפותחת יותר, ככה אני אוכל הבין מה לא מסתדר במה שאמרתי, ומה חסר...:)

_________________

הרה"ק רבי שלמה אבן גבירול אומר: במה יתנקם האדם בשונאו?? שיוסיף מעלה יתרה בעצמו.

אני רוצה להזכיר סצנה חביבה, ההיא עם הלפת והגזר שלא יכולים לצמוח על גבעות אחד.

אם נפתלי, הבחור תלמיד החכם, הנבון, השנון, החמוד בקיצור - הדאיג את אביו בחיבת "העוצר" אליו, 
ותזכרו בבקשה מה אלקנה וטיפיאס אמרו שם... על כרס, ופוליטיקה, ובהמשך פסקי דין מעוותים לטובת הוד מעלתו העוצר - 
וכמה זה נשמע מנותק!
אבל זה גרם לראשי הישיבה להרחיק אותו.
ומי שלא ממש זוכר/ת את הסיטואציה הכל כך חכמה הזאת (פשוט אהבתי אותה!), כדאי שיקרא אותה (איסתרק. לא זוכרת עמוד)
כי אדם מושפע מחביבות שמורעפת עליו, מטובות הנאה, מקרוב ובפרט כשהם מגיעים מאנשים רמי מעלה.
וההשפעה הזו יכולה לעוות את חשיבתו גם מבלי שירגיש. כמו "השוחד יעוור עיני חכמים" - יעוור , לא כתוב שישנה את החלטתם.. שישבש את ראייתם.... יעוור - הם יהיו עוורים מלהבחין שהם משוחדים!
זה שוחד.
והאם יחס אוהד של מלך כוזר אינו שוחד? האם אינו יכול לעוור עיני חכמים?
והשליכו לעניינינו.
קחו בחשבון את מצוקתו הכלכלית של הרב צארנן טרם הפך לרב ראשי.
את דמעות רעייתו שוודאי קרעו את ליבו, ואת אושרה הנוכחי שהגיע - בזכות מי?
את הכבוד הבלתי נתפס.
את השינוי המשמעותי בהערכה.... מרב חשוד בקראות, מן הסתם מנודה ואומלל, לרב ראשי!
ושפטו לבד.

נכון הפצי! זו נקודה חשובה וניסחת אותה יפה.
אבל אם נדייק, גם בתיאור שניתן לנפתלי יעבור זמן משמעותי בין טובות ההנאה שהיה מקבל לבין הזמן בו יתבקש לעשות שינויים משמעותיים בהלכה!
ואצל פלטיאל המדובר, המהפך נעשה תוך יום! רק שמע על משרת הרב הראשי וכבר רץ לנשק את כפות רגליו של דיאלידאן...
והכי מפליא, שהתיאור שכתבתי רק בשורה שעברה, אינו נכון כמעט! כי כששמע על המשרה המחכה לו מיד חשב מה בדיוק דיאלידאן רוצה להשיג מהעניין...

השוחד יעוור עיני חכמים, את צודקת.

אבל כאן, מלכתחילה זה מאוד התאים לי לדמות שלו. הוא אדם טוב, מסתגף. יודע ללמוד ולהעלות סברות ועדיין מרחף עם תמימות מסויימת ואולי קצת בעיית תקשורת...
מכירות אנשים כאלו? אני כן.
העובדה שאדם רוצה לעשות טוב לא אומרת שהוא יודע איך...
אני מהרגע הראשון שקראתי עליו, ראיתי בו אדם טוב אבל מוזר. תמהוני.

הי, גם אני לא נתתי אימון רב מדי בפלטיאל מהרגע הראשון. הוא אדם מוזר, שעם כל הרצון הטוב שלו, לא יעשה את מה שרואה לנכון לעשות, אלא את מה שטוב לו. הוא מפחד מדיאלידאן ולא יהיה מוכן לעשות שום דבר מאחורי הגב שלו.

שכחתן את מאמרו המפורסם של הרמב"ם על ההשפעה של החברה על כל אדם!!!!!
פלטיאל ישב בביתו  בפרברי העיר בודד ומסוגף בלי שום קשר לחברתו הפושעת של יוסף שר"י הכל היה מצוין.
אבל כשמלך כוזר מגיע אליך הביתה ומארח לך לחברה כבודה ונעימה ואף מציע (?) לך משרה כה רמה זה כבר משהו אחר.
ואכן בתחילה הוא נרתע מהרעיון אבל ככל שהוא נמצא יותר בחברתם של יוסף ואנשיו הוא מתחיל להתגמש יותר ויותר.