יומן!
אני כבר מלך וזה מוזר חשבתי שאהיה אפילו אבא לפני שאהיה מלך.
מאז שהגענו לכוזר עברנו בכמה כפרים וגם בעיר אליפאר באחד הכפרים השארנו את ספר התורה של המלך אהרון ונבוא בקרוב להחזירו אני רוצה לבוא לשם בעצמי בעיקר בגלל הזמר ההוא שיענה על השאלה ששאלתיו "מי אתה?" שאלה קלה אבל מסובכת. באליפאר נוצרה המומה בגללי ובגלל מיכאל בגלל זמר אחד שם ששר שיר שממש הכאיב לנו איך הוא לגלג בו על אבינו, מהמהומה ברחנו וכלב נשאר אם רנה והלה באליפאר, תוך כדי ריצה פגשנו מונדרי שקנז ביקש ממנו בשפתם שייקח אותנו למקום מסוים תוך כדי נסיעה ובאמצעה חזרה לעיר ללכת עם כלב, רנה והלה לאחוזתו של האביר גד בליאטר אז קיוויתי שהוא עדין נאמן לאבי עכשיו אני בטוח בזה מאוד.
אחרי שנפגשנו עם 10 נערים מונדרים שהמונדרי המבוגר שפגשנו קודם קרא אלינו שנוכל ללכת איתם לאלתיל כמו שקנז אמר לו. לאחר חמישה ימים של נסיעה (איזה מהר זה עובר בכתיבה) הגענו לכאזארן שם הלכנו למתפרה הצבאית ולקחנו משם מדים בהתחלה חשבתי שכולם יכנסו לאלתיל עם המדים אך פסלנו רעיון מאחר שלא מצאנו מדים המתאימים למיכאל. מיכאל נשאר עם רוב הנערים בבית הכנסת ואמרתי להם לנסות למצוא את המנהרה לבית האוצר כדי להגיע לארמון, אני וישי נכנסנו לעיר אלתיל והלכנו לביתו של דודי האביר אלרנן דליאבר שהינו בדרכינו לכניסה ראיתי מרחוק שהשומרים שהכירוני יזהו אותי אז הלכנו כל הזמן ברחובות אלתיל עד שהתחלף השומר בפתח בשעת לילה מאוחרת.
שנכנסו דודי היה עם האביר מנשה קפחבר ישי הבין שאני רוצה לדבר עם דודי בפרטיות הוא ביקש פעם ופעמיים אבל דודי הסתכל עלי וזיהה אותי כבר, גם האביר קפחבר זיהה אותי כעבור כמה רגעים סיפרתי להם על מה שעבר עלי בשבי ודרשתי לפגוש את אבי בחדרו, פגשתי את אבי שהיה במצב ללא תגובה ותזוזה ממש כמו צמח שרק נושם, עובדיה משרתו האישי של אבי הודיע לי דברים שאבי רצה להגיד לי לפני מותו והודיע לי גם ללבוש את שריון הזהב שלו כי כך רצה.
בשעה שכמעט הפציע השחר נכנסתי עם דודי וישי לבית האוצר והלכנו במערת החרום ליער פליאסר-קט, האביר קפחבר הלך באותו זמן להביא את אחי ומלווינו לאזור הפתח (ברור שלא המדויק) אחרי שהגענו לשם והתכוננו ללכת לארמון הקיץ של דודי שעמדנו שם על ההר ראינו לרגלינו את אנשיהם של פנרס ורובן מן-הגי, דודי קרא להם ה"מורדים" אך זה מאוד הציק לאחי ובצדק כי המורד הוא דיאלידאן, אז ראינו את אנשיהם עומדים על הגשר שהתמוטט תוך כדי עמידתם עליו וראינו גם את חיילי ההורטוס שרצו להורגם דודי וקפחבר ניסו למנוע ממני להצילם אך בכל זאת השתכנתי שעלי ללכת לשם, למטה דיאלידאן הלך אחרי מאבק מילולי לא קטן אך הוא ימשיך להלחם על זה.
בצהרים שחזרנו לאלתיל פנרס ורובן וכל מי שהיה שם עשו לי הכתרה מהירה.
יומן אני לא הולך כנראה לכתוב בך יותר כי בזמן זה אעשה דברים למען כוזר, חשובים יותר...
להתראות יומני
המלך איסתרק השלישי
_________________
מחכים לך משיח...
