בית פורומים ממלכה במבחן

בעולם שמחוץ לממלכה...

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-12/10/2014 10:42 לינק ישיר 
בעולם שמחוץ לממלכה...

שרשור חצוף!!!!!!
מנהלות- אם אתן מעוניינות- תמחקו.....

אז דיברו פה על כתיבה בלי קשר לממלכה במבחן.
והתחלנו להעביר בפרטי...
אז אם המנהלות ירשו, זה המקום לפרסם כתיבה שלנו מחוץ לממלכה הקסומה...



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/10/2014 10:43 לינק ישיר 
עשר דקות מעכשיו (1)....

אז אני מתחילה...

הוא לא הצליח למצוא סיסמא מקורית ונאלץ להשתמש במשפט הנדוש: "צה"ל - ארגון הטרור המוסרי ביותר בעולם".

התוצאה דווקא מצאה חן בעיניו. הכתב היה חד וברור. גם האיור שהוסיף בפינה השמאלית למעלה הצליח לא רע.

בין נבלע בתוך קהל של מאתיים ושמונה אידיאליסטים מפגינים, מאוכזב לגלות כי איש לא שם לב אליו ואל השלט המושקע שבידיו.  

איש לא, נער כן.

הוא נראה כבן גילו ובעיניו אותה אש. אידאליסט. רק מהצד השני.

הוא אחז בידו שלט מושקע לא פחות. "תנו לצה"ל לנצח" זעקו המילים.

 

רגע התמודדו מבטיהם. לאחר רגע ההתמודדות הייתה קרובה יותר, פיזית.

חבריו נזעקו לעזרתו. לובשי החולצות הכתומות, שנראה היה כאילו לא הסירו אותן עוד מאז ההתנתקות, לא טמנו ידיהם בצלחת.

 

"ילדים שם מתים", "החמאס הורג אותם", "הם בחרו חמאס", הם לא אשמים"," תראה מה קורה בסוריה", "אנחנו כובשים", "תדאג קודם לעם שלך","קצת רחמים", "להם אין רחמים"..

 

בליל בצעקות נמשך. אגרופים מורמים. בעיטות שחושפות נעלי אדידס זהות.

 

וואוווו…. ווואווווו….וווואוווווו…..

 

רגע של הלם.

 

וואוווו…. ווואווווו….וווואוווווו…..

 

כולם קמים באחת. בנייני המגורים באזור לא נראים מוגנים במיוחד.

 

אחד הכתומים מצביע על מבנה מועדון שמזדקר באמצע השכונה.

 

כולם רצים יחד. על המדרכה האפורה נותרים מיותרים שלטים מכל הסוגים. ימין ושמאל בערבוביא.

 

הוא קם אחרון. יריבו מסייע בידו. עינו נפוחה. בעיניו של יריבו האש לא כבתה.

 

הם נכנסים יחדיו למרחב המוגן במועדון וסוגרים אחריהם את הדלת.


10 דקות מעכשיו.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/10/2014 10:43 לינק ישיר 
עשר דקות מעכשיו (2)...

הטלפון צלצל זו הפעם השביעית ברציפות ושירה המשיכה להתעלם. מבטה נעוץ בחלון האוטובוס שלידה.

לא קל לומר "לא" לאחר 5 פגישות רצופות. לא קל לומר "לא" כאשר הצד השני כל כך מעוניין.

היא לא החליטה בפזיזות, אבל החלטתה חד משמעית. וצילצולי הטלפון מהשדכנית כבר הפכו להטרדה.

צלצול שמיני. שירה מביטה אל מסך הטלפון. לא, הפעם זו דווקא אמה. "השדכנית התקשרה אלי,שירה.  שלומי לא מוותר..", שירה צוחקת קלות. צחוק של מבוכה. "שירה, אני מבינה שהיא מצלצלת אלייך ללא הפוגה. את באמת לא חייבת לענות". "זה מה שאני עושה, אמא". עוד כמה מילים בלתי מחייבות. ושירה מתרוממת ממושבה.


 

האטובוס פותח דלתות. שירה יורדת לבדה מן האוטובוס אל תחנה שוממת ברחוב צדדי.

 

וואוווו…. ווואווווו….וווואוווווו…..

 

שירה מביטה סביבה במעט בהלה. עוד מעט היא תסמס לכל העולם.

"דקה. דקה אחת זה מה שיש לי". היא סוקרת את סביבתה. מקלט ציבורי ניצב לא הרחק.

שירה פונה לכיוונו בריצה מהירה. לפניה מספר דמויות הנבלעות בתוכו.

 

המקלט מוזנח, המדרגות שבורות וברגע של חוסר שימת לב, שירה מוצאת עצמה מתגלגלת בגרם המדרגות.

חבטה, מכה, עוד אחת. זה נגמר. היא במקלט.

 

את הרגל קשה לה להרים, אז היא מרימה את ראשה. גברת אחת לא מוכרת. נראית כבת 80. ושלומי.

 

10 דקות מעכשיו.

 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/10/2014 10:44 לינק ישיר 
עשר דקות מעכשיו (3)...

לא היה צורך בססטוסקופ על מנת לשמוע את ליבו הולם בפראות, אך לא היה שם איש שיאזין. "אני אעבור את זה", הוא מעודד את עצמו, "כולם שם עושים זאת פעמים רבות, ולכולם הייתה גם פעם ראשונה". רועי העיף מבט נוסף מבעד לתריסים אל פנים הבית. כולם ישנים. עכשיו.

 

03:42- זהרו הספרות בשעון. רועי מבצע מספר מתיחות ומשחרר את גופו ממאמץ הטיפוס וההשתחלות במעבר הצר. בן השש במיטה שלידו זז קמעא תוך השמעת קולות בלתי ברורים. רועי כולא את נשימתו ויוצא מן החדר לאתר את מיקומה של הכספת.

 

הנחיותיו של רוני ברורות והכספת ניצבת מולו. רועי מקיש את הקוד. ידו אינה רועדת. הוא הספיק להתאושש מעט ובטחונו העצמי שב אליו.

 

וואוווו…. ווואווווו….וווואוווווו…..

 

"אזעקה?? ניטרלתי אותה! אני בטוח!"

 

וואוווו…. ווואווווו….וווואוווווו…..

 

"לא, זו לא הכספת!, מה אני עושה עכשיו???"

 

וואוווו…. ווואווווו….וווואוווווו…..

 

ריצות ההורים, קולות הילדים המבולבלים שהתעוררו משנתם, בכייה של בת השנתיים, כל אלו מגלים לו את מיקומו של המרחב המוגן. והוא כל כך קרוב. איך נמלטים מכאן עכשיו?

 

וואוווו…. ווואווווו….וווואוווווו…..

 

האזעקה מתמשכת והזיכרונות הארורים חיים במוחו. אילי הקטן שלו מסרב בתוקף להיכנס למרחב המוגן. והוא נכנע. כניעה שעלתה בחייו של הילד. נשימותיו של רועי נעשות קצרות מרגע לרגע.

 

בוווווווווווווםםם. זה נגמר. הוא נושם לרווחה.

 

וואוווו…. ווואווווו….וווואוווווו…..

 

אזעקה שלישית ברציפות.

 

עיניה של חלי, ביתו היחידה מפצירות בו. היא מחכה, כל כך מחכה לטיול המשוגע שהבטיח לה. יצר החיים דוחק אף הוא.

 

הוא לא מאמין שהוא הולך לעשות את המעשה ההזוי הזה. עוד פסיעה, עוד אחת.

 

אבא ואמא מחבקים את ילדיהם, לוחשים להם מילות הרגעה.

 

רועי נכנס לממ"ד.


10 דקות מעכשיו.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/10/2014 11:19 לינק ישיר 

יפה מאוד מאוד מאוד
איזה קונפליקטים מענינים



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/10/2014 12:03 לינק ישיר 

את אלופה!!! אין מילים!!
מדהים מדהים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/10/2014 13:00 לינק ישיר 

כוזרית! יא מוכשרת בטירוף!!!




נשלח מהאנדרואיד שלי

תוקן על ידי יושיוש ב- 12/10/2014 13:00:29




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/10/2014 22:19 לינק ישיר 

כוזרית, את אחת המוכשרות!!!! את צריכה להוציא איזה שהוא ספר!

_________________

ממלכה במבחן:
או שנהנים מאיסתרק,
או שנהנים ממהלאל,
או שלא  מבינים בספרים.......

....




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/10/2014 12:36 לינק ישיר 

לא הבנתי בדיוק מה זה מישהי יכולה להסביר לי



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/10/2014 16:40 לינק ישיר 

התרחשויות שקראו לבן אדם, בזמן אזעקה

_________________

ממלכה במבחן:
או שנהנים מאיסתרק,
או שנהנים ממהללאל,
(ניתן להינות גם משניהם... ;) )
או שלא מבינים בספרים!!!




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/10/2014 16:52 לינק ישיר 

יפה קראתי עכשיו משהבנתי מה זה זה היה נשמע מעניין



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/10/2014 21:56 לינק ישיר 

כוזרית, קראתי בעבר, וקראתי שוב, מדהיםםםם



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/10/2014 00:04 לינק ישיר 

ב"ה

 

אלפיים שלוש מאות, פעם ראשונה!

אלפיים שלוש מאות, פעם שניה!!

אלפיים שלוש מאות, פעם שלישית!!!

נמכר!!!!!

מחיאות הכפיים הנלהבות לא היו שייכות לציבור שפיזם במרץ "סימן טוב ומזל טוב".

אברהם הוא זה שקם ממקומו בהתרגשות והצמיד את ידיו זו לזו בכל בכוח, פעם אחר פעם, שוב ושוב.

על פניו הזורחות ניכר כי כל מעייניו נתונים כרגע לזכייה הגדולה- חתן התורה!

 

הכסף עליו התחייב לא שוכב בחשבון הבנק שלו. הוא גם לא שוכב תחת מרצפות ביתו.

אשתו היא ששוכבת. תחת אבן שיש קרה.

כאשר אברהם יחזור היום לביתו, ארבע קירותיו יהיו היחידים לשמוע ממנו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו.

בניו המטיילים אי שם בעולם ישמעו זאת אולי מאוחר יותר. אולי לא.

 

אבל עכשיו אברהם לא זוכר שום דבר. הוא זוכר רק דבר אחד! הוא זכה בחתן תורה!

הקהל כבר הפסיק לשיר. אי מי משיג את מתחרהו בדרך אל זכיה ב"חתן בראשית".

אברהם מתקשה להתיישב בחזרה.

שישו ושמחו בשמחת תורה!

 

***

 

"אתה הראת לדעת".. הקהל קורא פסוק אחר פסוק.

אחרי רב בית הכנסת או סתם רבנים אחרים, גם תורו הגיע.

יצחק נעמד על הכיסא, מוריק כוסית "לחיים" אל גרונו.

במנגינה ספרדית מסורתית, בכל כוחו, הוא שואג:

"ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד"!

הקהל מחרה-מכריז אחריו. נדבק מעט בהתלהבותו.

הוא לא תכנן להיות כאן בחג. הוא כבר היה שם.

הפתאומיות בה חלתה אימו החזירה אותו לכאן ברגע שאחרי האחרון.

לפני שעתיים-שלוש הוא עוד התדיין על פרט זה או אחר בתיק הרפואי.

מנסה בכוח לשמוע מן הרופא כי האישה שנתנה לו הכל, כבר יצאה מכלל סכנה. מנסה…

אבל עכשיו הוא עדיין עומד שם על הכסא. וליבו גדוש  אהבה. אהבה למלך!

אז הוא שר לו. למלכו של עולם. בפעם השנייה.

"ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד"!

הוא יודע שלא כך המנהג. אבל כיוון שהקהל כולו שר בעקבותיו, הוא מנעים גם בפעם השלישית.

"ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד"!

 

***

 

הם שרו. כולם. דופקים על השולחנות במרץ, מעיפים אגב כך צלחת סלטים אחת או שתיים.

יעקב נעמד ראשון.

מניף ידיים רועדות בכל הכוח. ואין לו הרבה.

את דברי התורה שנאמרו מקודם הוא לא הבין. גם לא את שיחות החולין.

אם רק היו מדברים כאן בשפתו, היו מגלים אדם מבריק בעל ידע רב.

אבל כאן מדברים עברית. ומשם הוא היה צריך לברוח. לפני שיהיה מאוחר מידי.

שם הוא השאיר את בנותיו ונכדיו. את עיסוקיו ופרנסתו. גם בריאותו משום מה נותרה שם.

אבל התורה נמצאת גם כאן. וזהו יום השמחה שלה.

אז גם הוא שמח. והוא רוקד. והוא שר.

תנועותיו המנסות להיות נמרצות, מקימות את כל הקהל על רגליו. יוצרות מעגל נלהב.

הוא מפנה את מבטו אל אשתו שהצטרפה אליו בגלותו, ממשיך לעודד בידיו.

"הקב"ה, אנחנו אוהבים אותך"

 

***

 

הם קיפצו שם שלושתם. ועוד יהודי, ועוד אחד.

כל אחד נושא על גביו את ניסיונות חייו.

לא מרגיש במשא.

 

עמדתי שם בעזרת הנשים והבטתי מעבר למחיצה.

חיפשתי שם מישהו שלא נושא שק שכזה ולא מצאתי.

 

למדתי שמהחג הזה שואבים שמחה לכל השנה.

אבל מרוב שמחה לא היה להם זמן לשאוב.

 

אז רק פניתי אליו, למלך שהם כל כך אוהבים ובקשתי שישמח אותם גם מחר, ואחרי מחר וגם אחר כך.

זה הכל.





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/10/2014 00:10 לינק ישיר 

איזה ממממדדדדהההיייםםם!!!!!! את צריכה להוציא ספר, שמעת?? ואל תשכחי אותנו בתודות....

_________________

ממלכה במבחן:
או שנהנים מאיסתרק,
או שנהנים ממהללאל,
(ניתן להינות גם משניהם... ;) )
או שלא מבינים בספרים!!!




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/10/2014 00:25 לינק ישיר 

ווואאאווו!!!
כוזרית!!! זה מדהים!!! את באמת חייבת להוציא ספר!!!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/10/2014 00:32 לינק ישיר 

כוזרית - מדהים מדהים מדהים!!!
רק דבר אחד אני לא מבינה
בכל הקטעים שאת כותבת יש כל כך הרבה התבוננות על הפרט בתוך הקבוצה, על הרגשות שלו, המניעים למעשיו, התחושות וכו
ואת זו שכתבת שכתבת שאת לא מתחברת לעולם הנפש???



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ממלכה במבחן > בעולם שמחוץ לממלכה...
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.

bholext