ספר מעניין על אחד שמחבל דפק לו את הראש בפטיש ולקה באמנזיה.
בתחילה זה סתם משעשע לקלוט איך בנאדם מוצא את עצמו מההתחלה בלי כל הזכרונות שלו. בערך חצי ספר ככה.
אח"כ כשקולטים שהוא שכח גם את אלוקים, זה נראה קצת פתטי. לא קשור.
מחצי הספר והלאה קולטים שזה כל עניינו של הספר-
האמנזיה יוצרת סיטואציה כזו שבנאדם בגיל 37 צריך לבחור מחדש את דרך החיים שלו.
מלווה בהמון עומק שלא תמיד היה לי כח לחפור בו, ושפע של הומור.
יעל רועי וחיה הרצברג לא תאומות או משהו? הכתיבה שלהן עם המון קווים משותפים.
נשלח מהאנדרואיד שלי