|
|
| נשלח ב-9/8/2007 18:01 |
 |
| |
לכולם!
קודם כל תודה על כל התגובות המעודדות ועל אלו שפחות. אני בהחלט מבינה את הרגשת כולם בקשר למותו של דודי. אני יודעת שהתאכזבתם. גם לי זה כאב, בכיתי במשך כל כתיבת הפרק. זה משהו שהיה מתוכנן מראש. לא שיניתי פרט אחד מהתכנית המקורית. אבל לפעמים אני לא מבינה את המגיבים/ות, כשמתחיל להיות שמח וטוב לדמוית אומרים שזה משעמם וצפוי, ואילו שיש מתח או דבר מפתיע מתלוננים למה לא שמח וטוב... אני יודעת שקשה לקבל את זה שדודי מת אבל בסוף תבינו.... ועוד דבר, אני מתכוונת ולהמשיך לכתוב לפי הדימיון שלי ולא להתאים את עצמי לבקשות הקוראים, זה בילתי אפשרי שזה ימצא חן בעיני כולם. פשוט תצטרכו לסמוך עליי כמו שעשיתם/ן עד עכשיו... המשך יום מקסים לכולם/ן!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2007 21:03 |
|
| |
באה. זה בדיוק מה שביקשתי. שלא תקחי זאת קשה. שתתני לנו לפרוק את הכאב וזהו. והעיקר שתמשיכי לכתוב בהתאם לדמיון שלך. כי זה מה שעושה את הסיפורים שלך לכ"כ מיוחדים עד שהקוראים ממש מתחברים אליהם. אז תמשיכי להיות הכי הכי כמו שאת. תודה ובהצלחה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2007 21:47 |
|
| |
מאכזב מאד.....
היית משאירה אותו נכה או משהו (שזה גם משהו כואב ולא צפוי אגב)...אבל למה לרצוח אותו??
טוב.. זו דעתי.
בכ"מ, הצלחה בהמשך!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2007 02:07 |
|
| |
באה,
עזבי את כל הקוטלים/ות.
תכתבי מה שבא לך, תעשי את זה טוב כמו שאת יודעת- ותראי שיהנו.
חוצמזה, שלכל סיפור יש אוהבים יותר ואוהבים פחות.
וחוצמזה- 'סיפור הוא כמו מראה. אם חמור מביט בו- אין סיכוי שישתקף מלאך'..
קיצור, בהצלחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2007 14:03 |
|
| |
באה,כתבת מעניין מרתק....אהבתי!
הם סתם לא יודעים לפרגן.....אם היא הייתה משאירה אותו בחיים אפילו נכה...זה היה הורס את הסיפור, מורח אותו.
את חייבת לגרום לשירוש לאושר.
זה לא יכול להגמר אחרת...היא חייבת להיות מאושרת. לא יכול להיות שהיא תשאר אומללה כל החיים.
זה כל כך תרגי.
באה, כל הכבוד!
אני כבר מחכה לספור הבא. שבטח יהיה מדהים לפחות כמו זה.
בהצלחה!
אוהבת,
מכייפת.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2007 14:07 |
|
| |
איך יכלתתתתתתתתתתתתת??.?????.
להרוג את דודי?????????????????????
איזה רוע לבבבבבבבבבבבבבבב......
אני לא מאמינהההההההההההההההההההההההההההה
תשמעי:
אני יודעת שאני באמת מאחרת בתגובה,אבל זה טוב ככה קראתי את כל התגובות,ותשמעי עד כמה שכולם ניסו לשכנע שיהיה יותר טוב,עדיין אני בוכה בתוכי מרחמת על שירה , על דודי שאבד, זה עצוב....
רק שתביני את סופרת מדהימההההההההה אוקיי? ואל תתני לאף אחד לאמר לך אחרת.,תראי איך כולם נקשרו לדמויות,מרגישות את האבל ,את הצער.....ורק בגלל זה כולם כועסים,אז תקחי את זה בתור מחמאה,כל אחד שכתב לך שזה לא פר ולמה הרגת ולא נכנס לכאן יותר,מראה לך עד כמה הצלחת להעביר להם את הסיפור ...את הרגשות ..את הזכרונות....וזה מה שעושה סיפור להכי מוצלח,אני מנסה באמת לשכנע את עצמי
שלא כל סיפור חייב להיות צפוי ולהגמר דווקא באושר ועושר.....אבל בנתיים זה לא מצליח אני עדיין מאוכזבת מזה שהוא מת, אבל אני סומכת עליך שכמו שעד עכשיו השארת אותי מתוחה ומרותקת....גם ההמשך יהיה מפתיע ויפה....וכשחושבים על זה במבט שני ...טוב שעשית את זה ....כי כל הסיפור הזה בעצם היה צפוי מראש....ואם עכשיו הם היו מתחתנים או אפילו היה תאונה והוא היה נשאר נכה....זה עדיין היה די צפוי והסיפור הזה היה זכור אצלינו כמו שאר הסיפורים ....אז עד כמה שחלק מתלוננים על זה [כולל אני בנתיים} אם הם יחשבו טוב הם יבינו שזה מה שעושה את הסיפור של באה מעפר להכי טוב ברשת...!!
אז יאללה תני לנו את הפרק הבא ותוכיחי לכולם שהכל לטובההה!!
אוהבת המון,הולי.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2007 14:29 |
|
| |
מכייפת,
אין פה אחד שלא פירגן!!
עברי שוב על דברינו [בפחות ריפרוף...] וקלטי את דברינו!
באה הינה סופרת שזה רק עניין של זמן עד שיחטפו אותה לרב המכר הבא.
אבל........
אם לא נכנס לכאן, זה רק בגלל כאבי הלב. מותר לנו שלא לרצות לכאוב?! לגיטימי בעינייך??
אבל היא הבטיחה שהאושר עוד בוא יבוא...
ורק האהבה תנצח!!
_________________
מלאכית.
I choose whether to be a victim or to learn from my experience
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2007 23:05 |
|
| |
פרק מגניב....
וסופסוף לא צפוי בכלל....
וכרגיל, כתוב בצורה מגניבה !!!
_________________
www.hnn.co.il
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2007 08:41 |
|
| |
חשבתי שדודי דווקא יינצל מהתופת, אבל... באה מעפר החליטה אחרת. מאוד מעניין מה יהיה בהמשך?! פרק נוסף בקרוב מאוד, אולי יעודד קצת...
|
|
|
|
|
...
