בס"ד
מילות פרידה.....
מעולם לא הייתי טובה בפרידות,
אני רגשנית מטבעי, והנה אכן הדמעות עולות בעיני כשאני מעכלת שהסיפור נגמר.
במהלך השנה האחרונה, הסיפור הפך לחלק ממני, וכך גם אתם קוראי הנאמנים. כולכם השפעתם בצורה ישירה ועקיפה על מהלך הכתיבה ועל כך אני רוצה לומר תודה. אמנם זוהי מילה קטנה מלהכיל את רגשותיי אך היות ואין לה חלופה לא הייתה לי ברירה אלא להשתמש בה.
תודה שקראתם, שהגבתם, שתיקנתם , הערתם ועל כך שהפנתם את תשומת ליבי לפרטים הקטנים. תודה על המסירות ועל כך שעקבתם בציפייה אחרי כל הפרקים. תודה על שהייתם ולא הלכתם, גם כאשר היו עיכובים. ( עליהם אני מתנצלת...) תודה על ההבנה וקבלת התירוצים (המוצדקים והלא מוצדקים).
תודה על כך שאתם- אתם ולא אחרים.
לא הייתי יכולה לדרוש קוראים יותר טובים מכם.
וכעת בנימה האישית,
תודה לשירה המקורית, ששימשה השראה לנתינת השם לגיבורה הפרטית שלי, שעודדה ולא חסכה במילות ההערכה.
תודה לחנה ורבקה ( J ) שעודדו במרץ ועקבו אחרי ההתפתחויות במסירות ובאהבה.
לשירה השכנה, שאמנם גרה 2 קומות מעליי, אך קרובה יותר מהרבה אחרים.
ולכל שאר החברות שקראו ואהבו אך לא ידעו שזאת אני, וכך זה ישאר.
תודה לדביבונת, למוריה, למיכלי, למקפיא, לנתי, לדיני, לעדיה, לאישה שלו, לרונדוס,לקרנא, לפיטר פן, למכייפת לסאנשיין, ולכל אלו ששכחתי אך חשובים לי באותה מידה.
תודה על הכל!
אוהבת את כולכם/ן!
שבת שלום ולילה מקסים,
באה מעפר
נ"ב: להתראות עד הפעם הבאה!
"מעפר באנו ואל עפר נשוב"
