לתולדות המטבע הפולני והאחרים

שאלני ידידי, מתי עברו ממטבעות בעלי ערך עצמי, למטבעות בעלי ערך סמלי. או במילים פשוטות, מתי הפסיקו לייצר את המטבעות ממתכת טהורה במשקל הנקוב.
הוא שאל במקרה לגבי זמנו של החיי אדם במדינתו. לדעתו זה יכול להסביר את איסור החלפת מטבעות בחול המועד שאסר המחבר.
לדידי לא קשיא בלאו הכי ואני יכול להבין שחלפנות כספים היא סחורה גם היום ואין לעשותה שלא לצורך המועד. אולם עצם הבירור מעניין.
ובאותה הזדמנות, מישהו יודע תשובה על העובדה, שההסטוריונים מניחים בצורה מוחלטת שמטבעות לא היו עד המאה השמינית לפני הספירה והלא תורתנו הקדושה עסקה במטבעות.

_________________

א) ונתת בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום.

האם לפני המצאת המטבע, היו מתרגמים סחורה למתכת?

ב) זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש.

אם זה משקל, לא פורש מאיזו מתכת.

_________________

מהו שקל, אם לא משקל?

ומן המשקל המיוחד שנתנה השפה למתכת המשמשת למעות, אתה למד שכבר הוכרה מתכת מסויימת למעות ולא היתה התורה צריכה לפרט.

_________________

רודולף 

מאיר
חזק את קושיתך, הלא לפני המאה השמינית לא היו מטבעות עם צורה, ואילו חז"ל דורשים וצרת, שמחללים דווקא על מטבע שיש בו  צורה (כמדוצה ששמעתי קושיה זו מא"מ שיח')

חז"ל, שהיו אחר המאה ה-8 לפה"ס, סברו שאין לחלל על מטבע שאין לו צורה, ואסמכוהו אקרא (באיזה מובן שלא יהיה). מדוע בדרשת החכמים מונח שלדעתם היו מטבעות (טבועות) בזמן המקרא?

כאשר ישנם מטבעות עם צורה ומטבעות ללא צורה, יש לחלל על מטבע עם צורה (או יותר נכון: אין לחלל על מטבע ללא צורה), כדי להבטיח שימוש קל בהם. באם הסחר מתנהל אך במעות ללא צורה, אין טעם להקפיד על צורה.

_________________

רודולף 

שמות ל יג:
"זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וגו'"

רשי שם:
"זה יתנו - (שמ"ר) הראה לו כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל ואומר לו כזה יתנו"

רמב"ן שם:
"מחצית השקל בשקל הקדש קבע לו משה רבינו מטבע כסף בישראל, כי מלך גדול היה, וקרא למטבע ההוא "שקל" בעבור שכל המטבע במשקל שלם, אין בו פחות ולא כסף סיגים ובעבור שמשקלי הערכין ופדיון הבכור במטבע ההוא שהם קדש, וכן כל שקלי המשכן וכן כל כסף קצוב האמור בתורה, יקרא לו הכתוב שקל הקדש..."

_________________

מ. זוהר

עצכ"ח הועתק לכאן...................?

ymy

שאלתך הראשונה לא ברורה

1) יש 2 מעברים , האחד ממטבע זהב או כסף לשטרות (באנקנא"ט בלע"ז) שניתן לקבל תמורתם כסף או זהב והשני מעבר לשימוש בכסף מנייר שגוזר את ערכו מצו הממשלה (הילך חוקי וכו').
2)אתה מניח שהפסיקו להשתמש במטבעות בעלי ערך עצמי ואז עברו לשימוש בשטרות  וכדו' . אני חושב שעד לתקופה שבין מלחמות העולם התקיימו 2 סוגי המטבע במקביל . השימוש בשטרות החל לפני מאות שנה וגבר והלך במהלך המאה ה19.
 

טורקי

כשאתה אומר שטרות או נייר, אתה בעצם כולל בזה גם את מטבעות המתכת שלנו, שאינן אלא שטר מתכתי שתוקפו הוא מצו הממשלה - הילך חוקי.

אני מתכוון אכן למעבר מכסף בעל ערך משלו, לכסף בעל ערך ממשלתי בלבד. השלב שהמדינה החזיקה בזהב תמורת כל הכסף שהנפיקה, הוא מבחינתי השלב השני.

עד מלחמת העולם הראשונה, היה נפוץ השימוש במטבע בעלת ערך ומשקל?

נ. ב. אולי באמת נתמקד בשאלה הזו, כדי שלא אגרום תקלה חלילה.

_________________

כידוע דרשו חז"ל דלפדיון מעשר שני בעינן כסף צורה, דהיינו כסף שיש עליו צורה. וכבר הקשו רבים שלפי מה שידוע היום הרי שבזמן מתן תורה לא היה לכסף צורה.

והתשובה לענ"ד דאין הכוונה צורה דוקא אלא הכוונה כסף חשוב שיהיה עובר לסוחר.

"עשרים גרה השקל".
אם מדובר בלי צורה, אלא במשקל, אזי שקל שוקל פי עשרים ממשקל הגרה.
אם מדובר בצורה, אזי הגרה היא של מתכת והשקל הוא של כסף, ושווי השקל של כסף הוא כמו עשרים גרה של מתכת.

באופן הראשון יהי' משקל הגרה פחות מגרם אחד. וזה מוזר.
אלא אם נגדיל את מדת השקל פי כמה וכמה ממה שהי' בתקופת חז"ל.

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף צז עמוד ב

וכמובן, אברהם קנה מעפרון את מערת שדה המכפלה בארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר, ויעקב קנה משכם את חלקת השדה במאה קשיטה.

שרגא, על זה אנו דנין. הכסף של אברהם והקשיטה של יעקב, אם מטבעות הן או משקל.

או שקשיטה זה בכלל כבשים.