|
|
| נשלח ב-20/10/2010 16:07 |
|
| |
יצויין עוד כי חזית בית הכנסת עושה רושם של בית כנסת פעיל. משמע שכבר נחבשה כיפתו מכבר. על האמצעי ניתן לומר שתוי פניו דומים ליורש העצר רודולף, ומה שנראה זקן בעיני יעקב הוא כנראה כתוצאה מתזוזה קלה בעת הצילום. ומה גם שאף בתמונות אחרות הוא נראה מבוגר מכפי גילו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 19:53 |
|
| |
דוד, היודע אתה באיזו שנה נוסדה השכונה של ניסן ב"ק ליד שער שכם? (נישעס הייזער) תודה!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 09:23 |
|
| |
מתוך מוסף שבת קודש של יתד נאמן, עש"ק ויגש תשע"א:

(יש להעיר שמהרי"ל דיסקין נפטר בתרנ"ח, והקייזר וילהלם ביקר בירושלים בתחילת תרנ"ט. עניין הגריח"ז והחורבה מדבר בעד עצמו).
גירסה נוספת וחדשה: "שמיר מספרת שהרשלר ירש את התעוזה מאמו האמיצה, שנחשבת עד היום מיתוס במשפחה: "כשביקר הקיסר פרנץ יוזף בארץ, ב?9 בנובמבר 1869, ניגשה אליו חנה, אמו של אהרון, ואמרה לו שאינה יכולה להוריד בפניו את כובעה מכיוון שלא מאפשרים לקהילתה לסיים את בניית גג בית הכנסת בעיר העתיקה. תעוזתה הרשימה את הקיסר, ולאחר ביקורו הושלמה בניית בית הכנסת".
תוקן על ידי יעקב135 ב- 13/12/2010 09:29:56
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 09:44 |
|
| |
אתה רציני? מלך ירדן? רי"ח זוננפלד? ביה"כ החורבה? נראה לי שמשהו השתבש בסיפור הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 10:55 |
|
| |
לפני ביקור המשלחת הידועה בירדן, שלח המלך באמצעות שליח אל הגרי"ח תרומה עבור עניי ירושלים.
אני תמה על 'יתד' אשר עירבבו מין בשאינו מינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 13:55 |
|
| |
שמחה ממלכת ירדן הוקמה ב1946 לאחר שקיבלה עצמאןת מהבריטים. הגרי"ח כמובן כבר לא היה חי אז. ולא קיבל שום תרומה ממלך שלא היה אז מלך. המשלחת הידועה ב1924 נפגשה עם האמיר עבדאללה ש22 שנה יותר מצאוחר הוכתר למלך ירדן הראשון.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 15:22 |
|
| |
קול ישראל, כד שבט תרפד

|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 23:20 |
|
| |
שמחה
אתה מדבר על מלך חיג'אז (כיום סעודיה) ולא על בנו שלימים היה למלך ירדן.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2011 09:22 |
|
| |
היה איש פלא בירושלים בשם הרה"צ ר' נפתלי חיים הורוביץ זי"ע חתן חתנו של הרה"ק מצאנז זי"ע. הגיע לאר"י בהשאירו את אשתו ובניו בגליציאה וגר בדירת מרתף ועבד עבודתו הקודש 24 ביממה. בכל שבוע הגיע בן אדם ולקח מלבושיו לכבס. עשה את זה בלי תשלום כדי להנאות תלמיד חכם. פעם בעידן חדוותא, אמר אותו הרה"ק שאל מאי דבעית ואתן לך. ענה לו שיש לו בת שסובל ממחלה שכלית ומסתובבת ברחוב וצועקת וכדו'. נכנס הרה"ק לחדר צדדי וכתב לה קמיע והזהיר אותו לבל תוריד ולבל תפתח את הקמיע כל ימי חייה. היא הלבישה אותו ונהייתה כאחד הנשים. חסידי סאדיגורא בירושלים לא סבלו את זה: איך שנכד צאנז יכתוב קמיע, לא מתאים להם, הם התנגדו לזה, וכו' וכו'. לקחו את הבחורה ותפסו ממנה בכוח את הקמיע ופתחו את זה וראו שכתוב שם "ניסן בק". מאז נטרפה עליה השכל כבתחלה, והרה"ק לא הגיב לבן אדם ואמר לו שאין לו תרופה. כששאלו את הרה"ק מה פירוש הקמיע, ענה "פון איהם האבען אפילו די רוחות מורא!" (אפילו הרוחות מתייראות ממנו)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2011 09:43 |
|
| |
עזריאל. מקור?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2011 13:44 |
|
| |
בשם ר' יחזקאל מנדל ז"ל מירושלים.
|
|
|
|
|