סבך הרכבה והכלאה באתרוגים וכדומה

סגנון שחצני אינו תחליף לטיעונים הולמים.

טענתך כי עד המאה התשע עשרה לא ידעו להרכיב ב"חלקים מארץ ישראל" נסתרת מתיאור הרכבות כאלה בספרות חז"ל (שחיו אף הם ב"חלקים מארץ ישראל"), וממקורות לא יהודיים המתארים חקלאות בעת העתיקה.

היומרה לטעון טענה עובדתית "בודאות" על מה שנעשה לפני אלפיים שנה ב"חלקים בארץ ישראל" לעומת חלקים אחרים בארץ ישראל (מן הסתם, אלה בהם חיו התנאים), וכן ההנחה הנאיבית כי הידע שהיה קיים בחלק מארץ ישראל לא זלג לאותם "חלקים אחרים" משך כל הזמן שעבר מאז, מעידה כי ככל הנראה הבנתך ב"מחקר תולדות החקלאות" איננה שאובה מכלי ראשון, אם להתבטא בעדינות. 

כדי לקצר את הדיון, נתחיל בכך שתצביע על מקור מחקרי הקובע "בודאות"  שיש מקומות שונים במזרח התיכון, כולל בחלקים מארץ ישראל, שבמאות השנים האחרונות החקלאים שבהם לא הרכיבו עצים ולא הכירו כלל את טכניקת ההרכבה, עד שנחשפו אליה במאה התשע עשרה או במועד אחר שניתן להצביע עליו. אני מעז לנחש כי לא תוכל להצביע על מקור כזה, וכך יתברר כי אכן צדקת ולא תהיה תועלת בהמשך הדיון, אולם אשמח להיות מופתע לטובה.

מסורת יהודי תימן\מרוקו\... מעידה כי הם סברו שהאתרוג שלהם כשר. היא לא מעידה שהם סברו כי הוא איננו מורכב, שהרי עד לפני אי-אלו מאות בשנים לא העלה איש בדעתו כי הרכבת כנה ברוכב פוסלת אתרוג. ממילא, למי שחושש לדעה המחמירה הפוסלת תולדות המורכב, אין במסורת זו בכדי להוכיח דבר. ולאידך גיסא, מי שסומך על מסורת זו אין לו שום סיבה לחשוש לתולדות המורכב, לפחות לא בספק תולדות מורכב.

מלבד הערה זו, דבריך האחרונים תלושים מן המציאות. כמעט כל זני האתרוגים המיוחסים של זמננו (אולי למעט אתרוגי תימן) לא נסמכים על מסורת הדורות אלא על בירור שלפיו החליט מי שהחליט שהם טהורים. גם לאחר שנודעה בעית ההרכבה, הסתמכו בתחילה על סימנים חיצוניים, וכן במידה מועטת על בדיקות מדגמיות של משגיחים. זאת בעיקר משום שהאתרוגים גדלו בדרך כלל בידי גויים ללא כל פיקוח יהודי מקומי, ויובאו לקהילות יהודיות מרוחקות ללא אפשרות מעשית לפיקוח הדוק.

בדורות האחרונים, טופחו זנים מסויימים שגם הם לא נבחרו על שום המסורת רבת השנים שלוותה אותם. כך לגבי אתרוגי חזו"א לזניהם (שלפי המסופר נלקחו מעץ שנמצא גדל פרא, כך שלא היתה עליו שום מסורת), כך לגבי אתרוגי קלבריה (שלא נסמכים על מסורת יהודי קהילת קלבריא ת"ו), אתרוגי קורפו (כנ"ל) וכן הלאה וכן הלאה. ממילא אין מה לדבר על מסורת מדור לדור שעץ פלוני אלמוני כשר למצוה.