"די יידנע האט וואס צו זאגן"

נישטאיך, ספרי מעיין חי לא נכתבו כלל ע"י הרבנית אלא ערוכים ע"פ שיחות של הרבי, ורק יצאו לעילוי נשמתה

ידוע שהאדמו"ר מגור הקודם  רפ"מ אלטר החשיב את נחמה ליבוביץ, ומסופר שהיה פונה אליה בשאלות מקראיות ששאלה אותו אשתו הרבנית. גם על הרב עובדיה יוסף שיחיה מסופר שכאשר היתה משדרת ברדיו שיעור במקרא היה משתיק את ילדיו ומורה להם להקשיב לדבריה. בכלל ניתן למצוא את ספרה 'עיונים' גם בבתים חרדיים קלאסיים.

יהודה קיל בפירושו לבראשית שבסדרת דעת מקרא מביא ממנה דברים, וכותב עליה 'זכר חכמה לברכה'.