האם תימני הוא כוי


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 סך הכל 2 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-28/10/2008 11:22

במשניות כת"י פרמא הניקוד הוא כ' שבאית ודגושה ו' מלאפום וי' חרוקה.

נשלח ב-28/10/2008 15:01

איך בדיוק

כְּוּיִ או כְּוֻיִ

תוקן על ידי לומדמכלאדם ב- 28/10/2008 15:03:59

נשלח ב-6/1/2013 03:55

http://www.bhol.co.il/forums/forum.asp?forum_id=1364

"מבקש אני מכם לסכם את הדברים, תנועת ש"ס קיימת עשרות שנים והספיקה לפעול הרבה, ואפילו אנשים חילוניים מתחשבים בהם, ובמקום להצטרף לעזור לנו - נפרד מאיתנו כמו לוט שנפרד מאברהם אבינו, מה יצא ממנו.

"מצוות עשה להידבק בתלמידי חכמים 'ובו תדבק'. איך יעבור בשלום על כל המחאה שחתמו עליה כמעט כל רבני ישראל? איך ייצא מזה?

"זו מצווה הבאה בעבירה. אני מתחנן אליכם... יש לי צער גדול... אני לא יכול לשתוק... במקום שיעזור לנו - בוחר בדרך אחרת. לבד".

חחחחחחחחחחחחחחח

נשלח ב-6/1/2013 17:04

* אפשר שכוי הוא מלשון הכתוב בספר דניאל " וכוין פתיחן ליה בעיליתיה" , שהוא לשון חלון פתוח, וכך נשאר דינו של הכוי פתוח , מפני שלא הכריעו בו חכמים אם חיה אם בהמה, אם חיה ובהמה, אם לא חיה ולא בהמה, או בריה בפני עצמה, ויש בו דרכים מכולם כמוש"כ הרמב"ם בהלכות נזירות.

* התימנים אינם ספרדים וכמו הבבלים גם הם מעולם לא היו ספרדים, אלא הם מעדות המזרח, ולכן גם התימנים נקראים "בבלים" כמו שכתב בפירוש עלמות שיר על שירת לבבי יחשקה עפרה, ומנהגיהם צמודים לדיני התלמוד הבבלי ביותר, ולכן שמרו על מנהגי גאוני בבל הראשונים, ולכן קיבלו הוראות הרמב"ם וזה רק מפני שהוא צמוד לתלמוד וממעט לחדש, מה שתאם את מסורתם מאת גאוני בבל.

* נלענ"ד שאף על נר של שבת לא היו מברכים מפני שלא נזכרה ברכה לגביו בתלמוד, אלמלא כבר הורו הראשונים לברך על נר של שבת. ולגבי נר יום טוב שלט נאמרה בו הוראה מפורשת, קם דינא כדמעיקרא שלא לברך, ובכל ספק אין טעם להיכנס בחינם כל היכא שהתלמוד לא פירש.

* כלל הוא שאומרים ספק ברכות להקל גם נגד מרן, ובפרט היכא שמנהג זה לחומרא שהרי נמנעים מלהיכנס לבית הספק, ובפרט היכא שיש מנהג שכזה ואינה פסיקה על דעת עצמם , לכן אף מרן לא היה מוחה בידי מי שנמנע לברך מפני קבלתו ומסורתו מדורי דורות בפרט בענייני ברכות.

* ראה בהקדמת ספר אור לציון חלק ב, כתב הגאון רבי ב"צ אבא אול זצ"ל שכיון שעלו לארץ כבית דין, תו לית בהו משום קמא קמא באטיל וחייבים לאחוז במנהגי אבותיהם. כלומר, אין זה עניין רק לעדה כזו או אחרת, אלא הוא יסוד שאין לבטל מנהגי הקדמונים מפני רב ראשי כזה או אחר.

נשלח ב-6/1/2013 17:22

ומה דין האתיופים לפי כל הנ"ל?

נשלח ב-7/1/2013 02:16

שו"ת יביע אומר חלק ה - אורח חיים סימן לז:

"... והגאון ר' בנימין מרדכי נבון ז"ל (מחבר ספר בני בנימין), בתשובה כת"י והיא לו נדפסה בקובץ סיני (טבת תש"ט עמוד רט), כתב וז"ל: שאע"פ שיש לבני גלות אשכנז פעה"ק ירושלים ת"ו בית דין קבוע בפ"ע, וקהלה קבועה בפ"ע, חייבים לעשות כאן כמנהג בני עדות הספרדים, וראיה לזה ממ"ש בשו"ת מהרשד"ם (חיו"ד סי' מב), דבשלמא אילו באו שם קהל אחר בבת אחת ניחא וכו', אמנם עתה שבאו שם מעט מעט מאן לימא לן שמותרים לשנות ממנהג המקום. וא"כ גם בנ"ד דינא הכי, שאף שבזמן הרב גנת ורדים היה להם קהל בפ"ע וב"ד בפ"ע, הרי אח"כ מרוב החובות ועלילות הגוים ברחו כולם ולא נשאר עד אחד מבני אשכנז, ואפילו כשהיה בא אחד להשתטח על קברי הצדיקים היה בא בהחבא ובאישון לילה מפני רשעת הגוים. ויותר ממאה שנה עברו שלא דרכה רגל אשכנזי פעה"ק ירושלים, עד שמקרוב בא הרב המופלא ר' מענדל אשכנזי מתלמידי הגר"א מווילנא ז"ל, והוא היה הראשון שבא לדור פעה"ק ואחריו באו מעט מעט עד שנעשו לקהל גדול, ה' עליהם יחיו, ואעפ"כ כי יהיה להם דבר למשפט באים לפני דייני העיר הספרדים, אלא שזה שנתיים ימים שרבתה המחלוקת בעוה"ר, והושיבו ב"ד מעדת האשכנזים, וא"כ מאן נימא לן דבכה"ג מותרים לשנות ממנהגי הספרדים שפוסקים עפ"ד מרן ז"ל. וכמ"ש מהרשד"ם הנ"ל. ע"כ. (ומה שכתב שיותר ממאה שנה לא היו אשכנזים בירושלים, עד שבא הגאון ר' מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א, כל זה מתבאר ג"כ בתולדות חכמי ירושלים (ח"ג רפ"ה, עמוד קנח), ובדברי הגר"מ מנדל עצמו שם. וע"ע בס' פאת השלחן (דף יז סע"ב) בהערה. ע"ש.) וע"ע בשו"ת ישמח לב גאגין (חאה"ע סי' ד, דף ז ע"א), מ"ש בזה. ובמקום אחר כתבנו עוד בזה. ואכמ"ל...".

___________________

<ומה דין האתיופים לפי כל הנ"ל?>

בעיר בה אני גר (בחו"ל) פגשתי בחור אתיופי, שסיפר לי שהוא שאל רב (שאת שמו שכחתי) כאיזה מנהגים עליו לנהוג, והוא ענה לו, שברור שאין עליו לנהוג כמנהגי האתיופים בארץ מוצאם, והוא יכול לבחור בכל מנהג שהוא רוצה, אפילו הוא מנהג מימי התלמוד.

תוקן על ידי נישטאיך ב- 07/01/2013 02:31:47

נשלח ב-10/1/2013 22:52

נגד הבנת הגר"ע יוסף וגישתו לגבי "מיזוג הקהילות" נכתב כבר רבות ( ראה למשל בספר אור לציון הנ"ל, ובספר איסור והיתר מה שהשיב, ובספר מנהגי החיד"א, ועולת יצחק ובהקדמת ספר ראשי בשמים על יו"ד מה שהאריך,ובספרי הרב יעקב חיים סופר, ועוד ספרים. וכו' . מרבנים ספרדים ומזרחיים בני דורינו שדבריהם נשמעים פחות או אם תרצה מושתקים יותר.)

ואם ננהג בשיטת הגר"ע בפסיקת הלכה כנגד פסיקתו בעניין הנ"ל, כלומר שאנחנו נצרף לסניפים וסניפי סניפים כל שיטה שנאמרה אי פעם והועלתה על הכתב , הרי שניתן לסתור את פסיקתו הנ"ל, ולקיים את דעות הרבנים שחלקו עליו כדי לקיים מנהגי אבותיהם בידיהם.

נשלח ב-13/1/2013 04:40

מוטי

בטח ידעת ממה שהעליתי כאן:

http://db.tt/V5Y1xhTB

תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/01/2013 04:46:48

נשלח ב-13/1/2013 16:28

נישטאיך,

לא ידעתי מזה, כי זה שנים רבות חדלתי להעסיק עצמי במה שברור שאין בו תועלת .

מכל מקום כשעשוע ,קראתי כעת מתוך מה שהעלת, וכבר נתגבשו אצלי כמה ספקות וספקי ספקות המביאים למסקנה הפוכה בדיוק ממה שרצה בעל החוברת להסיק,ובכך לחזק את שיטת הקהילות השומרות על מסורת אבותם.

ואני סמוך ובטוח שככל שתתרחב היריעה בידיעת מגוון דעות הפוסקים, כך יתגברו הספקות ואי הודאות ההחלטית תלך ותתעצם, ועל ידי כך יגדל תוקפה של המסקנה המאפשרת לכל קהילה לשמר את ארחותיה ופסיקותיה.

ועלינו להודות לאותם רבנים המספקים לנו חומר ולבנים להגיע למסקנה הפוכה מרצונם.