החכמה הגדולה בעבודות מסוג זה היא לדעת את קו האמצע ובאיזשהו מקום "לחתוך" דברים. אם אני פותח את הערך "כוי" ומוצא שם למעלה מעשרים!!! תתי שיטות [תנאים, ראשונים ואחרונים] בהגדרת מהותו של הכוי, אני חושב שיש כאן פספוס גדול של המטרה, כיון שהלומד המצוי [ואפי' למעלה מכך] אינו יכול להכיל את כל הידע הזה, והוא יוצא מבולבל לגמרי. לענ"ד אחת המעלות העיקריות של הרב זוין זצ"ל היתה יכולת זו של צמצום השיטות וסדור הדברים באופן נפלא, וחבל על דאבדין.
|
|