פירוש הרמב"ם לספר יצירה?

הקשר בין הגר"א לרב שך ז"ל יותר חזק מקשרם של רס"ג וכו' עם הרב שך. אני לא נתכונתי לעויינך. קבל התנצלותי, ותליץ טוב.

אתנחתא
אמנם כתבת: "ואם למישהו פשוט שאינו צריך להארה, אז אין טעם לכתוב, אני מחפש משהו יותר מזה".

אבל בכ"ז אני מבקש ללמוד, מה מביא אותך לחשוב שהרמב"ם היה צריך להתייחס לספר יצירה , ולא עוד , אלא שאתה סבור  שהיה עליו לפרשו.

וכי הרמב"ם פירש או אפי' התייחס לכל הספרים שראה ?

הרמב"ם התייחס לספרים , רק במידה והיה צריך להביא מהם חומר וראיות לדבריו, או להיפך, במקרה שרצה לפרוך ולבקר דברים שחולק עליהם.
למשל , ספר שיעור קומה, נוגע להרבה עניינים שהרמב"ם במו"נ מתייחס אליהם בהרחבה, ולפי ששיעור קומה הוא אנטי תיזה לדבריו, היה עליו להתייחס ולבקר אותו בחריפות,  וכך, בעקבות הנושאים שהועלו במו"נ הוא מתייחס לשיעור קומה,

כמו כן הוא מזכיר למשל את ספר "עבודת האדמה הנבטית" לפי שזה נתן לו להבין טעמי מצוות מסויימות, ורק בגלל זה הוא הזכירו,
 אך מה לו ולספר איזוטרי שכנראה לא היה לו בו נושא שרצה לעסוק בו , למה הוא היה צריך להתייחס לספר זה ?

תוקן על ידי בר_בי_רב ב- 30/12/2008 22:45:12

[אני אתנהלה כדרכי לעשות אוזניים לתורת רי"ש זילברמן והוא אומר כי פירושו הנגלה של ראש חכמי ישראל רס"ג לספר יצירה זו דוגמא עצובה מאד לחושך ולעכירות שיש במציאות האדם בעולם השפל . דרך ה'-מידות דקה 23]

נכתב כאן כי הרמב"ם ככל הנראה מעולם לא חיבר ספר על דרשות חז"ל.

יש להעיר כי הרמב"ם בהקדמת המורה מעיד בפירוש על עצמו כי הוא החל בכתיבת הספר ,( הוא הנזכר בפירוש המשנה שייעד לעשות ) אבל גנזו מטעם שראה שהדבר לא יועיל כפי שרצה.


עוד העלו כאן שאולי הרמב"ם חשב שספר יצירה גם עוסק בעניינים פילוסופיים מהסוג שהעסיק את הרמב"ם.
אך , אין נראה כלל שהרמב"ם חשב כי ספר יצירה הוא ספר בחכמת האלוהות. והראיה לכך, כי הוא מעיד בהקדמתו לספר מורה הנבוכים,  על ספרו זה שהוא הספר הראשון העוסק בחכמה זו בכל ימי גלותינו. ולא נכתב לפניו ספר בעניינים הללו.  ( ומה שכתב שם הרב קאפח, יש לדחות ).


לפיכך, או שהרמב"ם לא הכיר את  ולא שמע על ספר יצירה כלל. אך זה קשה להניח בפרט שהיה במצרים ובסביבת ת"ח שם. גם הכיר את כתבי רס"ג וקשה להניח שלא ידע מפירושו. ומתוך שהוא מחליט כי ספרו מו"נ הוא הראשון שעוסק בעניינים האלהיים, על כרחך סבר הרמב"ם שספר יצירה ( בין ראהו או רק שמע על מעשהו ) אינו ספר מן הסוג הזה ויש לפרשו בדרך אחרת, אם בכלל יש לפרשו.

יש שכתבו שעל ספר זה רמז הרמב"ם אודות אברהם אבינו שחיבר ספרים באמונה וכו', אבל אין נראה כן. אלא כוונתו כמו שכתב בתיאוריו אודות מלחמתו של אברהם והוכחותיו על מציאות האל, מתוך טיעונים שכליים, ולא מתוך ספרים שבהם בוראים עגלים כפי הבנת ההמון.

מעניין לציין שהר"א אובלעפיא מרבה למזג ספר יצירה עם פירושי הרמב"ם, ועושה רושם כאילו כל דברי הרמב"ם במו"נ אינם אלא פירוש והרחבה לסודות ספר יצירה. אלא שאם כן, מדוע לא זכרו ולו פעם אחת בכל חיבוריו הרבים ?

יש כאן קושי בכל צד :

א -אם נאמר שהרמב"ם ראה ספר יצירה, תהא דעתו אודותיו אשר תהא , קשה מאד להבין את שתיקתו ממנו ואיך לא זכרו כלל ואף לא ברמז?

ב - ואם נאמר שהרמב"ם לא ראה ספר יצירה, יקשה מאד הכיצד אירע שאדם שראה כל נוסחאות וכתבי יד ונבר בקלפי הספרים להכיר כל מאמרי חז"ל  וחי בין תלמידי חכמים, מעולם לא ראה ספר אשר עשו עליו גדולי החכמים פירושים ?

( ואולי סובר הרמב"ם שספר זה עוסק בענייני אלוהות, אך לא נכלל בלשונו  כאחד אותם שנכתבו בימי גלותינו, כיון שלדעתו נכתב הספר עוד מזמן הבית ואינו בכלל ספרי הגלות .ודוחק.)


לדעתי יותר נכון לטעון שהרמב"ם לא ראה את ספר יצירה ( אף שאולי שמע עליו ) כי אז ניתקל רק בקושי טכני, מאשר לטעון שהרמב":ם ראה אותו והתעלם ממנו לחלוטין, שאז נתקל בקושי ענייני. ועדיף להניח שהיה קושי טכני מאשר שקיימת בעיה מהותית. וצ"ע.

אפשר שהר"מ לא ייחס ספר זה כלל לחז"ל, וגם לא ראה בו משהו מאתגר מבחינת השקפותיו. משא"כ שיעור קומה שמייחס עצמו לחז"ל מצד אחד, ומצד שני עוסק באלוהות עצמה ובאופן המתנגד ביותר להשקפת הר"מ, זה גרם לו בצעירותו להתייחס אליו. (תוזכר גם התיחסותו במו"נ לפרקי ר' אליעזר, ובלשונו "הפרקים המפורסמים לר' אליעזר הגדול", שמשמעות לשון זה הוא: הפרקים שההמון רגיל לייחסם לר' אליעזר. כמו המונח 'המפורסמות' בהגותו. ור"י הברצלוני מכנה אותם כך: פירקי דאתכתיבו על שם ר' אליעזר!).

יושם לב שבזקנותו שינה דעתו ומחק את האיזכור של שיעור קומה בפירוש המשנה (כמדומה לי בריש חלק, וראה הערת ר"י קאפח שם). אך אילו לא נשאל בפירוש על ספר זה, לא היתה לנו התיחסות מפורשת שלו לספר זה בזקנותו ("זה הספר מצוה לאבדו..."). הרי שהעדיף לעבור בשתיקה "רועמת" על ספרים שהתנגד להם.