מתוך בדיקה והשוואה שעשיתי בכמה דפים בין שלושת התרגומים. ( תיבון קאפח, ושוורץ)
נלענ"ד היתרון היחיד שקיים בתרגום שוורץ הוא הם ההערות בצד הדף למי שזקוק הפניות למחקרים.
לשונו של שוורץ כלאיים, מכלל לשון ימי הביניים יצא ולכלל העת החדשה לא נכנס, והרי לשונו כעורב המחקה את הילוך החסידה . מילים לועזיות כמיטב הנהוג כיום , אך מבנה תחבירי כמיטב הנהוג במאה הי"ב.
תרגומו של קאפח עדיף הרבה יותר, הן מפאת הדיוק התוכני למי שרוצה לדקדק בדברי המו"נ הדק היטב שזה הדבר החשוב ביותר בספר הזה, והן מפאת יופי הלשון והמליצה. כי ניכר שהתרגום יצא ממי שבקי במקרא בדקדוק ובשירה והוא תלמיד חכם.
וכשעולה חשש מפני הטיית הלב בתרגומו, תמיד ניתן לבחון בתרגום הר"ש ולהכריע ממנו. מה גם שהרב קאפח עצמו מציין לתרגומי הר"ש ואינו מסתיר ומעלים.
אם מישהו מעוניין בתרגום מודרני עכשווי אמיתי מוטב לו שיקח את תרגום שוורץ ויגיה אותו ויערוך אותו כולו מראשו לסופו. ובאותה הזדמנות יעמוד על ההבדלים הדקים בין תרגומו לתרגום אבן תיבון וקאפח, ויחזירם למה שצריך שיהיו, כי הבדלים דקים בספר שכזה הם רבי משמעות כמו שכותב הרמב"ם עצמו. כי תרגום שוורץ כפי שהוא לפנינו נראה כחצי מלאכה וזקוק לעיבוד מחדש על ידי תלמיד חכם שידקדק בכל מילה ומילה ובהבדלים בין התרגומים.
מעלה נוספת בתרגום קאפח שהוא שם לב להערות זעירות כבדרך אגב שנמצאות בדברי הרמב"ם, כהרגש ת"ח מדקדק, ומעיר על מקומם, ועל פי דברי הרמב"ם עצמו זהו חלק חשוב מאד בלימוד. ולענ"ד מי שמעיין ולא רק קורא כקורא איגרת, ירויח המון מזה.
 |
|
|