ספר אור שבעת הימים?

ספר אור שבעת הימים על האר"י (?).

לא עלה בידי למצוא את  הספר או את רישומו.
 
ובאם גם גדולי החקרנים דכאן ועל צבאם החכם  בריושמא נר"ו יעלו חרס בידם אומר את השערתי מרחיקת הלכת. 

  

האם זה מבית מדרשו של בעל פלאות רבות?

צלצח יפה!  אבל למה בחרת דוקא ספר זה?
 
ובכן הדף שלפנינו הוא מתוך תיקון ז' באדר וה' באב ליוורנו תרל"ד, שנדפס בעילום שם ומחברו הוא הבן איש חי (ראה מ' בניהו ז"ל,  טמירין, ב' עמ' קפ"ז ומאמרו בתרביץ מ"ח עמ' 135).
 
לדעתי כל חיך אוכל יטעם שהקטע כולו המיוחס 'לאור שבעת הימים', מחברו הוא הבן איש חי.  

ואגב אעיר, שתיקון ה' באב כולל סיפור בשבחי האר"י (שבחים שסדר הבא"ח מתוך כתבי הרח"ו ומעמק המלך) ובראשם הוא מקדים נוסח בקשה לומר קודם הסיפור:


האם אין כאן נוסח ברסלב ממש?

תוקן על ידי פטרוזא ב- 28/04/2009 19:04:20

פטרוזא

בחב"ד משייכים את ספרי רבם לסדר היכלות כל שהוא, היכל שמיני שער ב' וכדומה. ואולי מחבר מאמר זה (שבהחלט אפשר כדברי פטרוזא) הושפע גם מחב"ד. מיהו איני יודע מתי התחילו במנהג זה. 

צלצח. חשבתי שהתכונת לספר 'פלאות רבות' של הבא"ח הנדפס בתוך ספר 'עטרת תפארת' שנדפס מכתב ידו בירושלים תשמ"א.

העירני עכשיו הרש"א תפילינסקי שליט"א, שנוסח הבקשה נראה כמלוקט מלשונות שבליקוטי תפילות לר' נתן תפילה ק"ה. עוד הראה להשוות בין התפילה שבבא"ח ש"א סו"פ ראה לבין ליקוטי תפילות תפילה ב'.  

החלוקה לשערים בספרי חב"ד, היא חדשה ולא תמצא קודם תר"ס ויתכן שאף לאחר מכן. החלוקה להיכלות אינה ייחודית לחב"ד, וקיימת בספרים שונים.

פטרוזא, הבן איש חי אולי כותב בעילום שם כדרכם של אי אלו חכמים, המרחיק לכת יכול לטעון שאולי אפילו יכול להמיר את שמו בערמה ולכתוב " יחזקאל כחלי"  תחת שמו האמיתי  "יוסף חיים".( כשם שיש טוענים אודות הספר תורה לשמה)

להתנכר בעילום שם או אפילו בשם זר זה עניין אחד, אך לצטט מתוך ספר שלא היה ולא נברא כמקור סמכות זה כבר שקר ובדיה ממש,  ואין לחשוד את הבן איש חי בכך. לכן או שהבן איש חי כתב בעצמו ספר כזה וציטט מתוכו, ( ולשון " מצאתי" נעשה להסתיר ) או שאכן מצא כן באיזה ספר.

לגבי הבן איש חי וכתבי ברסלב, צריך לבדוק באם הדבר אפשרי לפי שנות ההדפסה. ואם אכן מקורו משם והעתיק וחיקה מעשה כת הברסלבים, הרי שנמנע שלא לכתוב כך לגבי רבם ואפילו לא ברמז, שמע מינה לא סבירא ליה כלל.